יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע במוצ״ש (15.11) שההסתדרות תכריז על סכסוך עבודה בדרישה להעלות את שכר המינימום ולצמצם את ההעסקה הקבלנית במשק. בהודעה לתקשורת מסר ניסנקורן כי "כל הניסיונות להידבר עם הממשלה כשלו. מהלכי ממשלת ישראל הוכיחו לנו כי חוץ מקומבינות על גב העובדים החלשים לא הוצע שום פתרון אמיתי. לא אתן יד לקומבינות שמרחיבות את הפערים ומאלצות אלפי משפחות לחיות בשכר משפיל שאינו מאפשר קיום בכבוד. אני מציע לשרי הממשלה לנסות ולהתקיים מ־4,300 שקלים במשך חודש אחד בלבד... מדינה שלמה תעמוד מאחורינו כדי להגדיל את שכר המינימום המביש והמשפיל של מאות אלפי עובדות ועובדים במשק".

מנתוני השכר שהתפרסמו בשבועות האחרונים עולה כי מחצית העובדים משתכרים פחות מ־5,500 שקל לחודש וזאת לצד שחיקה מתמשכת של השכר על רקע יוקר המחיה המתגבר. במצב כזה עבור משפחות עובדות רבות עם שני בני זוג מפרנסים במישרה מלאה מדובר במציאות חיים של מצוקה כלכלית.

ההכרזה המתוכננת של סכסוך עבודה היא התפתחות חשובה עבור המאבק ביוקר המחיה ובעוני הגובר בקרב משפחות עובדות. הירתמות והובלה של המאבק להעלאת השכר על־ידי ארגוני העובדים בכלל וההסתדרות כארגון העובדים הגדול במשק בפרט מסוגלת פוטנציאלית להגיע להישגים הגדולים ביותר.

אלא שניסנקורן מסרב לנקוב בדרישה ברורה, אף שבחודשים האחרונים החל קמפיין ציבורי, ביוזמת ארגון כוח לעובדים ובסיוע ח״כ דב חנין (חד״ש), להעלאת שכר המינימום ב־30% ל־30 שקל לשעה (5,600 שקל לחודש).

מהערכות שונות שהועלו באתרי חדשות, הנהגת ההסתדרות דורשת העלאה של כ־400 שקל שתעמיד את שכר המינימום ברמה של 4,700 שקל לחודש (25.27 שקל לשעה). אך האם תוספת כזו, של 9.3%, תבטיח יציאה ממעגל העוני?

שכר מינימום של 25 שקל לשעה יביא את כל מי שמשתכר כיום שכר מינימום, או קצת מעל, אל גבול קו העוני! סכום של 4,700 שקל לחודש למעשה לא מספק פתרון מהותי. ההעלאה האחרונה של שכר המינימום בשנת 2012 ב־200 שקל לחודש בעקבות קמפיין של ההסתדרות (שנועד לעקוף מהלך חקיקה שקידם דרישה גבוהה יותר) מוכיחה את הנקודה: פירורים לא יפתרו את מצוקת העוני. הם יחזירו אותנו בתוך זמן קצר לאותה הנקודה.

ניסנקורן רצה להגיע להבנה ולמתווה משותף עם הממשלה והמעבידים, אך שר האוצר לפיד לא מוכן אפילו להצעה הנמוכה הזאת ושוקל מצדו תוספת מגוחכת שנמוכה במחצית, ואילו המעבידים מצדם לא מוכנים אפילו להעלאה הסמלית שמציע ניסנקורן מבלי לקבל תמורה. בקרב המעבידים ישנה ציפייה לקבלת "גמישות ניהולית" גבוהה יותר בכל מה שנוגע לשעות נוספות. משרד הכלכלה בראשות בנט כבר עובד על שינוי בתשלום השעות הנוספות והפיכתן לגלובליות־חודשיות במקום יומיות, כך שהבוסים יוכלו לדרוש מעובדים להישאר אחרי שעות העבודה על חשבון יום אחר ומבלי לשלם על שעות נוספות אם העובד לא עבר את מכסת 186 השעות החודשיות — במילים אחרות, לשחוק עוד עובדים בימי עבודה ארוכים ולהקשות על היכולת לתכנן את הזמן, חיי החברה והמשפחה.

המטרה של המאבק להעלאת שכר המינימום לא צריכה להיות להגיע לקו העוני! המטרה צריכה להיות להשתחרר ממשכורות העוני במשק. במקום משא ומתן על פירורים בתמורה לפגיעה בזכויות סוציאליות של עובדים ועובדות, צריך לדרוש מהנהגת ההסתדרות כעת לא להתפשר על שקל פחות ממינימום 30 לשעה, בתור צעד ראשון לקראת העלאות נוספות והצמדה ליוקר המחיה.

קמפיין "מינימום 30" שהתחיל באפריל האחרון הצליח לעורר תשומת לב וותמיכה ציבורית, כולל מקרב עשרות חברי ועדים בשורות ההסתדרות, והדגיש למעשה שמאבק רחב בכיוון הזה יוכל לזכות לתמיכה משמעותית.