החזרה של משרד הבריאות מהנתונים שפרסם אודות תחלואה גבוהה בסרטן בקרב ילדים בחיפה, כבר משמשת להכחשת אסון הזיהום המתמשך. ההתמקדות בחזרה מהנתון הספציפי — בין אם הוא מבוסס ובין אם לאו — מעוותת את תמונת המצב וגם במשרד הבריאות מתעקשים שהזיהום בחיפה וסביבתה גורם לתחלואה מוגברת.

הזיגזג לגבי נתוני התחלואה בקרב ילדים יצר בלבול מסוים, אך חשוב להבהיר: משרד הבריאות לא חזר בו מההודעה מחודש מרץ האחרון שקבעה כי קיים קשר סיבתי בין הזיהום במפרץ חיפה לבין שיעור תחלואה גבוה בסביבה, וגם לא מההודעה שפרסם יחד עם האגודה למלחמה בסרטן בנובמבר האחרון, לפיה בשנים 2006–2011 היתה תחלואת הסרטן באזור חיפה גבוהה ב־15% מהממוצע הארצי. מדובר בעלייה לעומת השנים 2001–2005 אז התחלואה העודפת בחיפה היתה "רק" 10% יותר מהממוצע הארצי.

נתוני סרטן הריאות זועקים אף יותר. תחלואת סרטן הריאות בקרב נשים גבוהה ב־26% באזור חיפה לעומת שאר הארץ, והתחלואה בקרב גברים גבוהה ב־16%! גם בתחלואת המעי הגס "מובילה" חיפה עם 15% תחלואה עודפת בקרב גברים ו־21% בקרב נשים לעומת שאר הארץ! שכיחות סרטן הערמונית גבוהה ב־8% מהממוצע הארצי וסרטן השד ב־6%.

אך סרטן אינה המחלה היחידה שנגרמת כתוצאה מזיהום אוויר. שיעורי התחלואה באסתמה, במחלות דרכי נשימה ובאוטם שריר הלב גבוהים משמעותית באזור חיפה לעומת הממוצע הארצי. כך לדוגמה במחקר שפורסם בשנת 2010 ונערך בקרב 4,000 ילדים בגילאי 6–14 התגלה קשר בין זיהום האוויר לבין הופעת מחלת האסתמה, ונמצאו שיעורים גבוהים פי 2.3 בחיפה ופי 3 בקריית ים לעומת השיעור הארצי שנמדד מספר שנים קודם, וזאת גם כאשר רמת הזיהום שנמדד עמדה בתקן הסביבתי המותר.

הספין של יונה יהב

מיד בתגובה לזיגזג של משרד הבריאות, ביצע גם ראש עיריית חיפה יונה יהב — כצפוי — פניית פרסה מהרטוריקה הלוחמנית של השבוע האחרון, ביטל את צווי הסגירה שהוציא למפעלים במפרץ וחזר לעמדת ההכחשה בה הוא מחזיק כבר שנים, והכריז כי "יש אצלנו ירידה של למעלה מ־70% בזיהום האוויר, האוויר בחיפה יותר נקי בהשוואה למקומות אחרים בארץ".

במסיבת העיתונאים שכינס ביום שלישי השבוע, יהב ניסה להמשיך, חלקית, ברטוריקה הלוחמנית: "אם השבוע הזה לימד אותנו משהו, הוא שעדיין יש ספק. אז בכל הנוגע לבריאות ילדנו, כשיש ספק — אין ספק! לא יהיה חלקיק אחד שקיים בספרים שלא ינוטר בעיר חיפה", הוא טען והנחה להגביר את הניטור. ראוי להזכיר שיהב הוא ראש העיר כבר 12 שנה בערך. הגברת הניטור היא אכן חשובה, ועל הפרק עומד עוד מחקר נוסף אודות זיהום האוויר שצפוי להיארך חמש שנים — כאילו שתושבי העיר אמורים להמתין בינתיים.

על הפרק עומדות תוכניות להרחבת בז״ן ולהקמת מתחם פטרוכימי חדש ונמל דלקים פרטי, שמקדמים הטייקונים בעלי המפעלים המזהמים וממשלת ההון היוצאת. התוכניות, בהן תדון הוועדה הארצית לתכנון ובנייה במהלך חודש מאי, מאיימות להגביר עוד יותר את ריכוז החומרים המסוכנים ואת הזיהום במפרץ חיפה. יהב לא הביע עד לשלב הזה התנגדות ברורה לאף אחת מהתוכניות.

"ראש העיר כרגע עושה הצגה לתקשורת. השאלה אם התקשורת שוב תקנה את הסיפורים שלו, כי מ־2004 כשכבר התחילה מחאה [בנושא] ועד היום, ב־2015 עדיין ממשיכים פה להרעיל את האנשים — וזה בגלל שעומד פה בראש העיר אשף תקשורת שממשיך לקדם את תוכניות הענק, לא מתנגד להן, מצהיר אפילו שהן טובות", כך הסבירה בצדק בראיון ל־ynet חנה קופרמן, פעילת סביבה מחיפה.

יהב בעצמו הדף במשך שנים בזלזול את הטענות של תושבים ופעילי סביבה בנושא. ב־2012 הוא אף תועד כשהוא אומר לפעילי סביבה ש"הקואליציה [לבריאות הציבור] יכולה לדחוף" את הטענות שלה, כי חיפה "לא מזוהמת, זו התדמית, אבל היא לא מזוהמת" (סרטון של ארגון 'מגמה ירוקה', 2012).

אפילו אם היה רק "ספק" באשר לנתוני התחלואה והזיהום היה מקום לבטל את התוכניות לפחות עד שיסתיים מחקר מקיף ומעמיק. אלא שלאור נתוני התחלואה הקיימים, מהם לא חזר משרד הבריאות, אפילו "ספק" לא נותר: הזיהום מסוכן לבריאות הציבור וגובה חיי אדם.

מבחינת תנועת מאבק סוציאליסטי ורוב פעילי הסביבה, הסיבה שאמיתית שבגללה יהב החל להשמיע את קולו, ואף נדחף להוציא צווי סגירה סמליים, היתה ברורה — הוא החל לחשוש ממחאה שתפגע בתדמית הציבורית שלו. צווי הסגירה שהוציא יהב למפעלים נועדו למראית עין בלבד, ולא לקידום של פתרון של ממש.

פתרון כזה גם לא יכול פשוט להסתכם בסגירת מפעלים שתוביל לפיטורים המוניים וזינוק באבטלה. בשביל לפתור את משבר הזיהום במפרץ, מבלי ליצור משברים חברתיים חדשים, יש לפעול להחמרת התקנים הסביבתיים ואכיפה מוגברת, תוך כדי הגנה על בטיחות וזכויות העובדים. תעשיות שממשיכות להוות סיכון גם לאחר נקיטת אמצעים אלה יש להתעקש להסב לתעשיות חלופיות ידידותיות לסביבה תוך שמירה ויצירת משרות ירוקות חדשות. לשם כך חיוני להמשיך בבניית המאבק מול סכנות הזיהום, בשיתוף עם וועדי העובדים במפעלים, כולל באמצעות התנגדות קונקרטית לשלוש התוכניות המסוכנות שעל הפרק.

סביר להניח כי עובדים רבים במפעלים הכימיים ובבתי הזיקוק חוששים לפרנסתם לאור הקריאה להוציא את התעשיות הכימיות מחוץ לאזור המפרץ, אך מצד שני ברור שאיש מהם לא מעוניין בהמשך הזיהום המסכן את חייהם מדי יום בשטח המפעל ופוגע בבריאות משפחותיהם המתגוררות באיזור — וזאת אגב בניגוד למשפחות הטייקונים שמחזיקים באותם מפעלים.

אנחנו צריכים לדחות על הסף את המשוואה הרסנית לפיה "פחות זיהום=פיטורים המוניים" אותה מקדם עידן עופר והנהלת מפעלי כי״ל בנגב. דווקא לאור זה שתיקתו של יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בעניין הזיהום בחיפה — שהבעלים של כי״ל ובז״ן, קבוצת עופר, מוסיפים לו לא מעט — היא בלתי נסבלת.

ההסתדרות וועד עובדי נמל חיפה כבר מתנגדים להקמה של נמל נוסף בעיר — תוכנית עם השלכות סביבתיות הרסניות — גם ארגוני סביבה מתנגדים ומסבירים כי אין בו צורך כלכלי אמיתי ומטרתו העיקרית היא שבירת העבודה המאורגנת. ההתגייסות של ועדי העובדים ושל ההסתדרות, לצד התגייסות ציבורית נרחבת, תוכל להוות תוספת כוח מכריעה מול בעלי המפעלים והתוכניות המסוכנות של הממשלה והעירייה.

מדיניות הקואליציה של יהב מסוכנת

"אנשים לפני רווחים. זה המסר והלקח שכל נבחרי הציבור צריכים ללמוד מהדרמה שמתחוללת כעת במפרץ חיפה ומהוראת ראש עיריית חיפה יונה יהב, לסגור הבוקר את הכניסה למפעלים המזהמים במפרץ ולהוציא להם צווי סגירה", כך הגיב ח״כ דב חנין מחד״ש וקרא "ליתר עיריות המפרץ לחבור לתושבים במאבק נגד ממשלה שהפקירה את חייהם לטובת אינטרסים של בעלי הון. אפשר וצריך להפחית את הזיהום במפרץ חיפה ולעצור את כל התכניות שיוסיפו זיהומים נוספים. אין מקום לתעשיות מזהמות וריכוזי חומרים מסוכנים כאלה בלב מטרופולין שמאכלס כמליון אזרחים". הוא הוסיף, "לנו, הציבור, יש לא מעט כוח גם מול הטייקונים וקשריהם בשלטון. אנחנו ה־99%. אם נדע להתאחד ולהיאבק נוכל גם לנצח. גם במפרץ חיפה".

אין ספק שאפשר לנצח במאבק הזה נגד הזיהום שמרעיל אותנו בשירות האינטרסים של קומץ בעלי הון. בהחלט צריך לנצל את צווי הסגירה כדי להדגיש שתחת לחץ אפשר להביא גם למהלכים לקידום המאבק. אבל חשוב גם להיזהר מלספק קרדיט ליהב עצמו. הביקורת הצודקת שעולה מהשטח כנגד יהב היא שמדיניות הקואליציה הפרו־קפיטליסטית שלו בעירייה היא עדיין חלק מהבעיה. למרבה הצער, סיעת חד״ש, שתומכת ומסייעת למאבק, בוחרת בינתיים להמשיך לשבת בקואליציה של יהב.

אורי ולטמן, פעיל מרכזי של חד״ש בחיפה ומועמד מטעמה בבחירות למועצת העיר כתב: "כשמאבק זוכה ברוח גבית מהציבור, וכשגופים מגוונים בעלי אופי שונה מתייצבים מאחוריו, יש אופורטוניסטים הקופצים על העגלה — וטוב שכך. כשמישהו קופץ אל עגלה נוסעת היא מקבלת תוספת אינרציה, ומתגלגלת מהר יותר".

אכן, התבטאויותיו של יהב בשבועות האחרונים היו תוצאה של לחץ ציבורי חיובי והתמדה מצד הפעילים. אולם כשגורמי ממסד בעלי כוח והשפעה קופצים על העגלה מסיבות אופורטוניסטיות הם לא רק מוסיפים לה משקל ותאוצה, אלא מנסים גם לקחת את המושכות לידיהם ולהסיט אותה מהמסלול הדרוש להישגים מהותיים. יהב קפץ על העגלה בעיקר כדי לטשטש את האחריות שלו לאסון הסביבתי, ואת הקרדיט הציבורי שניתן לו הוא ניצל ימים ספורים לאחר מכן כדי לחזור על המנטרה שהאוויר בחיפה נקי מבמקומות אחרים.

במקום מתן קרדיט פוליטי מצד חד״ש, צריך לתפוס את יהב במילה ולדרוש שלכל הפחות העירייה בראשותו תדרוש את ביטול שלוש התוכניות המסוכנות במפרץ חיפה, בד־בבד עם החמרת התקנים למניעת זיהום והגברת הניטור, ואף שתפעל לשלילת היתרים שבאחריותה לעסקים מזהמים, ושתדרוש להגן על בטיחות וזכויות העובדים באותם מפעלים.

כעת ראוי שסיעת חד״ש תכנס מסיבת עיתונאים ותודיע שמכיוון שהקואליציה של יהב במועצת העיר מסרבת לאמץ את הדרישות הבסיסיות האלו היא לא תוסיף לשבת בה ותעבור לחזק את מאבק התושבים מהאופוזיציה, שם יושבות גם סיעות "חיים בחיפה" ו"הירוקים", שלוקחות חלק במאבק. צעד כזה, שהתבקש גם קודם, יוכל לחזק את הביטחון של הפעילים ויגביר את הלחץ על יהב לנקיטת צעדים נוספים.

להמשיך ולהחריף את המאבק!

את יישום ההחלטה להאיץ את המאבק, שעמדה בלב אסיפת החירום של תושבים ופעילי סביבה בשבוע שעבר, יש להמשיך גם כעת למרות העיכוב שיצרו הזיגזגים של משרד הבריאות ויהב.

פעילי מאבק סוציאליסטי בחיפה קוראים לחזק את ההפגנה שיזמה מועצת הנוער העירונית מול משרדי הממשלה בקריאות "מחזירים את האוויר לידיים שלנו! די! די לזיהום! די לתחלואה! די למחנק!". היוזמה ממחישה שלמרות העיכוב למאבק עדיין יש פוטנציאל להתקדם.

נחוצה התגייסות מירבית מצד כל הפעילים והתושבים להצלחת ההפגנה "נלחמים על החיים" בקריית חיים ב־3 במאי. תנועת מאבק סוציאליסטי תקיים פעילויות הסברה באיזורים מרכזיים בעיר להעלאת מודעות בנושא ולפרסום ההפגנה. שתי ההפגנות בהחלט יכולות להביא להרחבת המאבק ולקרוא להתגייסות של הציבור הרחב ושל ועדי העובדים, ההסתדרות ויתר ארגוני העובדים בעיר, כדי לשים סוף לזיהום בחיפה.

סוף לזיהום במפרץ חיפה!

• להחריף את המאבק מול הטייקונים המזהמים ונגד התוכניות להרחבת בז״ן ולהקמת נמל דלקים פרטי ומתחם פטרוכימי חדש. התגייסות להפגנה ארצית בחיפה ולהשבתת מערכת החינוך בעיר. הכרזת סכסוך עבודה באזור חיפה על־ידי ההסתדרות.
• קביעת תקנים מחמירים למניעת זיהום והגברת הניטור. שלילת רישיון עסק, קנסות גדולים ועונשי מאסר למנהלים ובעלי מפעלים שייפרו את התקנים.
• סוף להעסקה הקבלנית! הכשרה, ציוד ותנאי עבודה הולמים, שיאפשרו לעבוד באופן שקול ובטוח.
• להעביר לבעלות ציבורית את התעשיות ומתקני התשתית המרכזיים במפרץ חיפה ולהפעילם תחת פיקוח וניהול ציבוריים ודמוקרטיים של נציגי עובדים, תושבים וארגוני בריאות וסביבה.
• להסב תעשיות מזהמות לתעשיות ירוקות תוך שמירה על פרנסת העובדים ויצירת מישרות ירוקות חדשות.