אנו שמחים להביא כאן מאמר אורח שכתב אלכסנדר סעודה, פעיל ארגון 'מגמה ירוקה' והמאבק נגד הזיהום במפרץ חיפה. מדובר לדעתנו בתרומה חשובה לדיון בנושא משבר האקלים והצורך בפתרונות שחורגים מגבולות הקפיטליזם.

משבר האקלים מעמיד את קיומנו בסכנה

הפעם אלה לא תחזיות של פעילי סביבה "פנאטיים", אלה תחזיות של פרופסורים ומומחים. שינוי האקלים כבר מזמן הוכרז על ידי הקהילה המדעית כאיום מספר 1 על האנושות.

המזרח התיכון נחשב לאחד האזורים הכי רגישים. מדובר באזור חם ויבש, שחלק משטחו מהווה מדבר, והטמפרטורה בו עולה פי 2 מהר יותר מהממוצע העולמי. והנה, באמצע מאי הופיע דוח חדש ממכון מקס פלאנק בגרמניה, הצופה עתיד שחור לאזור כולו אם לא יופחתו הפליטות מיד.

לפי התחזיות, אפילו אם לוח הזמנים שסוכם בהסכם פריז ייאכף והפליטות יחלו לרדת, במטרה למנוע מהטמפרטורה לטפס מעל ל־2 מעלות מעבר לרמה הטרום־תעשייתית, לא יהיה די בכך כדי שיתאפשרו חיים נורמליים באזור המזה״ת. זאת בין השאר, בגלל שצמחים לא יחזיקו מעמד בחום הזה. הטמפרטורות במזה״ת, יהיו זהות לאלה במדבר סהרה כיום.

עובדות אלו, מאפשרות להבין מדוע המומחים טענו שהיעד האמיתי של ועידת פריז צריך להיות — התחממות של לא יותר מ־1.5 מעלות. מדעני האקלים סבורים, שאם האנושות תמשיך לפלוט גזי חממה בקצב הנוכחי, היא תעבור את הרף של 2 מעלות תוך 14 עד 31 שנים. כדי לא לעבור את רף ה־1.5 מעלות צריך להתחיל להפחית עכשיו.

באמצע מאי הורגש בארץ גל חום בלתי רגיל לעונה, אשר לדעת מומחים מעיד על כך ששינויי האקלים מתרחשים מהר יותר מכפי שציפו. כתוצאה, פרצו ברחבי הארץ, ודווח על עלייה בפניות למד״א. בזמן האחרון נרשמו לא מעט דיווחים על נזקים שונים ששינוי האקלים גורם בחקלאות, במערכות אקולוגיות בים התיכון ובתחומים נוספים.

ישראל — 3 צעדים לפתרון המשבר הסביבתי:

ניתן עדיין למנוע את האסון אם הפליטות יופחתו מיד. כלומר באמת מיד — הרבה יותר מהר ממה שנקבע בהסכם פריז. אם לדבר על ישראל, צריך לפעול לפחות ב־3 כיוונים:

1. לעצור את כל התכניות להגברת הפליטות

יש לעצור את הרחבת התעשייה המזהמת בחיפה, את קידוחי הנפט הבלתי קונבנציונליים בגולן, את מכרה הפוספטים הסמוך לערד (פוספטים מיועדים בעיקר לייצור דשן כימי שהינו אחד המקורות העיקריים של פליטות גזי חממה), ואת התוכניות שונות לכריתת יערות. כמו כן, יש לנקוט בשאר הצעדים הכתובים בפרוט באמנת האקלים הישראלית, אשר אושרה על ידי השדולה החברתית סביבתית בכנסת.

2. לפעול כמה שיותר מהר לכינון שלום באיזור

כל פעילות רצינית למאבק בשינוי האקלים דורשת שיתוף פעולה בין לאומי. באזור שלנו, הכוונה יכולה להיות לחלוקת מים צודקת, לאספקת מזון לאיזורים שנפגעו מבצורת או גלי חום. מדינה במצב מלחמה פנויה פחות לפעילות בנושא אקלים ותשאף דווקא להגדיל כמה שיותר את התעשייה שלה, כדי שהמתחרים לא ישיגו אותה.

בעוד פעילות בנושא האקלים נדרשת מיידית ובמלוא העוצמה, הסכסוך הישראלי־פלסטיני תורם לחוסר יציבות במזה״ת ומהווה את אחד מגורמי המחלוקת העיקריים בין המערב לעולם המוסלמי. אלא ששיתוף הפעולה בין 2 הגושים האלה נחוץ ביותר להצלחת המאבק בשינוי האקלים ברמה הגלובלית.