רובנו הגדול עובדים שעות רבות ובקושי סוגרים את החודש. חלקנו נאלצים לעבוד ביותר ממשרה אחת, לאור שחיקת השכר והעלייה ביוקר המחיה. מעט מאוד זמן נשאר למשפחה ולפנאי.

שבוע העבודה בישראל הוא מהארוכים ביותר במדינות ה־OECD ! בעוד ברוב מדינות הארגון שבוע העבודה הרשמי הוא באורך 35–40 שעות, בישראל הוא עומד על 43 שעות.

שרי הכלכלה של ממשלות הימין האחרונות מנסים אף לקדם שינוי בשיטת חישוב השעות הנוספות, שמאיים לפגוע בתשלום לעובדים, ובעיקר לעובדים בשכר שעתי.

באחרונה עלתה לדיון הצעת החוק של ח״כ אלי כהן (כולנו) לסופ״ש ארוך, הזוכה לתמיכת שר האוצר וראש הממשלה. לפי ההצעה החל מ־2017 עובדים יצאו לשישה סופי שבוע ארוכים (שישי עד ראשון) לאורך השנה. אבל אם פורטים את ההצעה למספרים רואים שהיא תקצר את שבוע העבודה בשעה אחת בלבד. עבורנו, האנשים העובדים, לא מדובר בבשורה של ממש. אך אפילו לזה מתנגדים נחרצות כלל ארגוני המעבידים בישראל.

קיצור משמעותי של שבוע העבודה לא רק יוביל לשיפור באיכות החיים, אלא גם יתרום לצמצום היקף האבטלה, שכן הדבר יעודד קליטה של עובדות ועובדים נוספים או יאפשר מעבר ממשרה חלקית למלאה. שינוי כזה חייב להיות מלווה בהעלאת השכר לשעת עבודה כדי שהשכר החודשי לא ייפגע.

ח״כ דב חנין (חד״ש) מקדם הצעה ברוח הזו, לקיצור שבוע העבודה ל־35 שעות ללא פגיעה בשכר. אנחנו במאבק סוציאליסטי תומכים בהצעה, אבל ללא התארגנות למאבק בשטח, שיפעיל לחץ על הממשלה והמעבידים, יהיה קל לרוב הימני בכנסת לקבור אותה.

על רקע הצעות החוק השונות גיבש לאחרונה יו״ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הצעת פשרה: קיצור שבוע העבודה ל־40 שעות. ברור שגם שינוי קטן יהיה מבורך, אך ההצעה של ניסנקורן לא נועדה לגייס את העבודה המאורגנת למאבק, אלא בעיקר להציע למעבידים ולממשלה דיל נוח.

ניסנקורן מציע לקדם את הצעתו כחלק מהניסיון להחזיר את ה"שולחן העגול" — מנגנון של שיתוף פעולה בין ההסתדרות לארגוני המעבידים והממשלה. מדובר במנגנון המכפיף בפועל את דרישות העובדים למעט שהממשלה והמעבידים מוכנים לתת. כך לא יושג שינוי רציני. עובדים וועדי עובדים מההסתדרות, מ"כוח לעובדים" ומשאר ארגוני העובדים לא צריכים לחכות לניסנקורן אלא ליזום כבר עכשיו הפגנות, משמרות מחאה ופעילויות הסברה בדרישה לקיצור שבוע העבודה ל־35 שעות ללא פגיעה בשכר.