"אביב תעשיות מיחזור", מפעל מיחזור בקבוקי הפלסטיק היחיד בישראל, עומד בפני סכנת סגירה. מחצית מ־70 עובדיו כבר פוטרו וימי העבודה של שאר העובדים צומצמו. המשמעות היא שעוד עשרות משפחות יזרקו למעגל האבטלה והעוני. זהו המפעל השלישי בנגב העומד בפני סגירה בתקופה הקרובה, בנוסף למפעל סינרג׳י ומפעל ויסוניק.

המפעל, שהוקם בשנות ה־90 באזור התעשייה נאות חובב, מעבד בקבוקי פלסטיק שנאספים למיחזור, והופך אותם לחומרי גלם לתעשייה. המפעל כבר היה בסכנת סגירה בשנת 2011. אז, באופן אבסורדי, המפעל שמטרתו היא שמירה על הסביבה, לא עמד בקריטריונים של זיהום ובטיחות. הפעם נקלע המפעל לקשיים כלכליים. על־פי ירון מזרחי, המנכ״ל ואחד הבעלים, הסיבה המרכזית היא העלייה בשכר המינימום. הוא מסביר כי לא רווחי לו להחזיק את המפעל אם הוא נדרש לעמוד בתקנים של מניעת זיהום ולשלם לעובדים שכר מינימום על פי חוק.

ב־10 ביולי התכנסה וועדת הכספים לדיון בנושא. בדיון, מזרחי קרא למדינה לסבסד את המפעל בדרך כזאת או אחרת. את ההיגיון הזה אימצו גם ח״כים שונים. חבר־הכנסת דב חנין קרא להשתמש בכספי הקרן לניקיון ולמיחזור, שמנוהלת על ידי המשרד להגנת הסביבה, להצלת המפעל. נכון לכתיבת שורות אלה לא ניתן שום סיוע למפעל. הנהלת הקרן מסרבת להעניק לו סיוע, וכך גם משרד האוצר.

ללא ספק נחוצה כאן התערבות של המדינה. אך במקום להציל את בעלי מפעל, יש להציל את המפעל עצמו ואת העובדים. אם מבחינת הבעלים שמירה על איכות הסביבה ותשלום שכר לעובדים מהווים עול כלכלי שמקטין את הרווחיות, נחוצה כאן הלאמה — העברת המפעל לידי הציבור תחת ניהול ופיקוח דמוקרטי של העובדים, תושבי האזור וארגוני הסביבה, שיוודאו כי המפעל ממשיך לעבוד, תוך שימרה על הסביבה ופרנסת העובדים.