אלפים השתתפו בתהלוכת המחאה שהתארגנה בסכנין ביום שישי, 17 בדצמבר, ביוזמת ועדת המעקב במחאה על הצהרת טראמפ ועל השלילה המתמשכת של זכות הפלסטינים למדינה משלהם ולבירה בירושלים.

ההפגנה הייתה חלק מהמאבק החשוב נגד הכיבוש ונגד המדיניות הגזענית וחרחורי המלחמה של ממשלת נתניהו בחסותו של טראמפ. היא נערכה בהמשך להפגנת האלפים באום אל־פחם ביום שישי הקודם ועל רקע דברי ההסתה הגזעניים של שר הביטחון ליברמן בתחילת השבוע שעבר, שקרא להחרים את התושבים והעסקים באזור ואדי ערה.

רוב המפגינים צעדו בשקט, למעט מאות אשר קראו סיסמאות נגד האימפריאליזם האמריקאי, נגד ממשלת נתניהו ונגד הכיבוש והדיכוי הלאומי של הפלסטינים.

ההשתתפות בהפגנה הייתה מוגבלת יחסית, נראה שגם עקב קשיי הגעה, מכיוון שהתארגנו הסעות מנקודות בודדות להפגנה, אך גם הלך רוח ספקני בקרב רבים ביחס לאפשרות להגיע להישגים ממשיים בשלב הנוכחי מול ממשלת נתניהו וטראמפ.

הצעירים בהפגנה היו מיעוט, אך הם היו הלוחמניים ביותר. מתוך שיחות שלנו, חברי מאבק סוציאליסטי, עם מספר צעירים שהשתתפו בהפגנה עלה שרבים מהם לא חוששים להפגין במחאה מול השלטון הישראלי, אולם עלתה בבירור גם אכזבה מסוימת מהיעדר הצגת תוכנית מאבק עם אופק להישגים מצד ההנהגות הפוליטיות.

הנואמים בהפגנה הכריזו שזהו אינו מאבק דתי אלא מאבק לאומי לשחרור מדיכוי. בנוסף, חלקם הכריזו כי גם התגייסות מקרב יהודים נחוצה להצלחת המאבק בסופו של דבר. הדרך האפקטיבית ביותר לחזק את הפנייה גם לעובדים וצעירים יהודים להשתתף באירועים היא להרחיב את סדר היום של המאבק ולהדגיש מצוקות משותפות ואת הצורך במאבק רחב נגד התקפות הממשלה. עם זאת, בינתיים למרבה הצער לא הוצגו צעדים קונקרטיים להמשך המאבק בשבועות הבאים.

אנחנו הפצנו פלאייר בהפגנה והסברנו שפרץ הזעם והמחאה בעקבות הכרזת טראמפ, עם רוח גבית מהתנגדות גוברת כלפיו ברמה הבינלאומית, והתפתחות תנועת מחאה משמעותית בקרב יהודים נגד שלטון נתניהו, יוצרים הזדמנות למאבק הזה להגיע להישגים. אך דעיכת גל המחאה ללא הישגים ממשיים עלולה לנתב את הזעם של יחידים גם לפעולות נואשות ואף מסוכנות. לכן חשוב ביותר לפעול להרחבת ההפגנות. זוהי הדרך להתחיל לבלום את הרכבת הדוהרת של הכיבוש וההתנחלויות, ושל ממשלת המיליונרים והמתנחלים של נתניהו, ולקדם שינוי אמיתי במציאות החיים.