הצעדים שנקטה ממשלת נתניהו מאז אירוע הירי וההרג הטראגי בהר הבית / מתחם המסגדים עלולים להביא להסלמה חריפה בסכסוך הלאומי, ולתדלק את העימות הדתי בירושלים ובאזור כולו.

בצעד תקדימי ופרובוקטיבי, שלא ננקט גם בשיא האינתיפאדה השנייה, הורתה הממשלה למשטרה למנוע מרבבות מתפללים מוסלמים להיכנס למתחם המסגדים למשך 48 שעות. המופתי של ירושלים עוכב לחקירה, לאחר שהוביל תפילה מול שערי המסגד הסגורים, ושוחרר בערבות של 10,000 שקל. בהמשך עיכבה המשטרה לחקירה 58 עובדים של הוואקף — רשות ההקדשים האסלאמית שאחראית על ניהול מתחם המסגדים — כולל אפילו עובדי ניקיון.

תושבי ירושלים הפלסטינים, שכתובת המגורים הרשומה שלהם אינה בעיר העתיקה, לא הורשו להיכנס לאזור במשך שלושה ימים. באותו הזמן, תיירים וישראלים נכנסו לאזור ללא הפרעה. בתי עסק וחנויות העיר העתיקה, שבבעלות פלסטינית, נותרו סגורים מיום שישי ועד שני בצהריים. מדובר בעוד צעד של ענישה קולקטיבית שאין לו שום צידוק בטחוני.

ההנחיות, שהמשטרה קיבלה מהשר לביטחון פנים ארדן ומראש הממשלה נתניהו, לא נועדו להבטיח את שלום הציבור ולמנוע הסלמה. הן פוליטיות לחלוטין. הממשלה מעוניינת לנצל את הרג השוטרים בשביל להפגין ריבונות במזרח ירושלים הכבושה, ולהדק את שליטתה באתרי פולחן באגן ההיסטורי, כולל באמצעות ענישה קולקטיבית.

כל אותם צעדים הוצגו בתקשורת הישראלית כפעולות מתבקשות שנועדו לקדם את חקירת אירוע הירי. אך המשטרה יכלה לערוך חיפושים באתר הרגיש והנפיץ גם ללא גירוש פרובוקטיבי של אנשי הוואקף, וגם ללא הטלת סגר סלקטיבי על רחובות העיר העתיקה. השוטרים נכנסו לכל המבנים והמסגדים במתחם, כולל בית הדין השרעי, ארכיון הוואקף והמסגדים השונים, בין השאר כדי "ללמד" את הוואקף מי בעל הבית במקום.

עם תום החיפושים, המשטרה פרסמה תמונות של "השלל" שתפסה במתחם. "אני רואה סכינים יפניות, סכיני מטבח, כמה אלות, שני רובי צעצוע, פטיש, שרשראות וגם ארגז משטרתי עם כדורי ספוג", העיר, ניר חסון, הכתב לענייני ירושלים של ׳הארץ׳. "כמות דומה של כלי נשק יש לי בין המטבח לארון כלי העבודה. ואני מזכיר שמדובר בשטח בגודל 144 דונם עם עשרות מבנים". חשוב להדגיש, כי נכון לכתיבת שורות אלה המשטרה לא הציגה שום ממצאים שקושרים בין אנשי הוואקף לירי בשוטרים.

אירוע הירי הטראגי בירושלים התרחש בתום שבוע קטלני בשטחי הגדה. ביום שישי לפנות בוקר, נהרג צעיר פלסטיני בן 18 בפשיטה של הצבא על מחנה הפליטים דהיישה הסמוך לבית לחם. מוקדם יותר באותו השבוע, שני צעירים פלסטינים, בני 17 ו־20, נהרגו בפשיטה של הצבא על ג׳נין. מתחילת 2017, סכסוך הדמים גבה את חייהם של 44 פלסטינים ו־10 ישראלים.

המציאות הקטלנית של הכיבוש והמצור היא ההקשר הרחב לפעולות ייאוש כמו זו שבוצעה על ידי שלשות הצעירים מאום אל פאחם, והביאה למותם של שני שוטרי מג״ב ממוצא דרוזי. ירי מכוון בשוטרים שמוצבים במזרח ירושלים הכבושה, אינו זהה לטרור חסר הבחנה נגד תושבים מהשורה, ועדיין מדובר בפעולה קאונטר־פרודוקטיבית, שאינה תורמת לפיתוח המאבק לסיום הכיבוש והאפליה הלאומית של הפלסטינים, ובעקיפין מחזקת דווקא את שלטון הימין.

משבר הסדרי האבטחה

ח״כים פירומנים מ"הבית היהודי", קראו להשאיר את מתחם המסגדים סגור למתפללים מוסלמים עד להודעה חדשה. גורמים מפוקחים יותר במעמד השליט הישראלי חוששים, כי צעדים מסוג הזה יביאו לא רק למשבר דיפלומטי מול המשטר הירדני והמשטרים הסוניים באזור, עימם הם מנסה לחמם את היחסים, אלא גם למחאה משמעותית מצד ההמונים הפלסטינים ולהסלמה בכל מזרח ירושלים ובגדה.

לכן, נתניהו הכריז כבר בשישי בצהריים, כי המתחם ייפתח ביום ראשון וכי הסטטוס קוו בהר הבית לא ישתנה. נתניהו ניסה לתאם את מהלכיו עם מלך ירדן ועם יו״ר הרשות הפלסטינית, אלא שבמוצ״ש הודיע נתניהו, לאחר התייעצות עם השר ארדן והמפכ״ל אלשיך, על הצבת גלאי מתכות בסמוך לכל 9 שערי הכניסה לרחבת המסגדים.

המשמעות של הצבת גלאי המתכות הוא שינוי חד צדדי בהסדרי האבטחה, הבידוק והכניסה לרחבת הר הבית / מתחם המסגדים, ללא תיאום עם הרשות הפלסטינית או עם המשטר הירדני והוואקף. בקונטקסט הנוכחי, של כיבוש וסיפוח כפוי של מזרח ירושלים, לא מדובר בצעד להגברת הביטחון של כלל תושבי ירושלים, אלא בפגיעה נוספת בחופש התנועה וחופש הפולחן של התושבים הפלסטינים.

כל זה קורה על רקע ניסיונות גורמי ימין קיצוני, בממשלה ומחוץ לה, לקדם השתלטות לאומית־דתית על האתר, ולהרחיב את ההגבלות על תפילת מוסלמים. לאור התנהלות המשטרה בימים האחרונים, מי יבטיח למתפללים המוסלמים, שהסדרי האבטחה והבידוק החדשים הם לא רק צעד ראשון בדרך להטלת מגבלות נוספות על חופש התנועה והפולחן בהמשך?

כבר ביום הראשון להצבת גלאי המתכות הם הפכו לזירת מחאה ולנקודת חיכוך ועימות חדשה בעיר העתיקה. מרבית הפלסטינים, שהגיעו למקום, סירבו לעבור בהם. לפי דיווחים של ערוץ 2, חלקם קראו "בושה לעבור במחסומים של הכיבוש בדרך לאל אקצא". תהלוכת לוויה פלסטינית, שעשתה את דרכה אל עבר מתחם המסגדים, נחסמה ופוזרה באלימות קשה על ידי כוחות מג״ב.

הצבת גלאי המתכות נועדה להפגין ריבונות ולהדק שליטה בירושלים המזרחית הכבושה. הקבינט המדיני־ביטחוני החליט על הצבתם, כבר באוקטובר 2014 אך בחר לבסוף שלא ליישם זאת, מתוך חשש להשלכות. הפעם, היהירות של ממשלת נתניהו הובילה אותה ליצירת משבר חדש באתר הרגיש והנפיץ ביותר באזור. איש אינו יודע כיצד יסתיים העימות שיזמה הממשלה מול הוואקף.

לאחר ההכרזות האחרונות של נתניהו, כי גלאי המתכות הוצבו כדי להישאר, המשטרה והממשלה לא יוכלו לסגת בקלות. מן הצד השני, המופתי של ירושלים הכריז כי כל מי שיכנס למסגד אל אקצא דרך גלאי מתכות — תפילתו בטלה.

מטה ארגוני "תנועת המקדש" הפנאטית, ששואפת להביא לבניית מקדש יהודי על חורבות כיפת הסלע, כבר ניצל את היעדרות אנשי הוואקף מהמתחם בשביל לערוך בו סיור. זה נעשה בתיאום מלא עם המשטרה! תמונות מהסיור הופצו ברשתות החברתיות עם הכיתוב הפרובוקטיבי "לראשונה מאז שחרור הר הבית, יהודים עולים אליו חופשיים מרדיפת הוואקף". בממשלה ובמשטרה משחקים באש. מי שישלם על כך הם תושבי ירושלים: בראש ובראשונה הפלסטינים, אך גם הישראלים.

יש להתנגד לצעדי ממשלת נתניהו, שמובילים לליבוי מלחמת דת. אין שום אמצעי "ביטחוני" שיהפוך את רחבת הר הבית / מתחם המסגדים למקום בטוח עבור ישראלים ופלסטינים, בני כל הדתות, ללא סיום הכיבוש. הסדרה דמוקרטית של סוגיות הניהול והגישה, לרבות אבטחה ובידוק, לאתרי פולחן באגן ההיסטורי יכולה לקרות רק על בסיס כינון שתי בירות לאומיות בירושלים, שתנוהל כמרחב עירוני משותף על בסיס דמוקרטי וסוציאליסטי, תוך הבטחת שוויון, חיי רווחה, חופש תנועה וחופש פולחן.