השביתה הגדולה שלנו ב־2011 היתה נקודת מיפנה. למאבק לא היו חסרות אנרגיות וגם היתה לו תמיכה ציבורית גורפת. יצאנו באלפים למאבק כדי לשים סוף לשנים של שחיקה מתמשכת בתנאי העבודה, שהתרחשה בד־בבד עם מדיניות הקיצוצים וההפרטות הניאו־ליברלית שפגעה קשות בשירותי הרווחה.

היינו מסוגלות להגיע להישגים משמעותיים מאוד ולסלול דרך לקבוצות נוספות במגזר הציבורי, שסובלות ממדיניות דומה. אלא שבראש האיגוד שלנו וההסתדרות עמדה הנהגה שהיתה מוכנה למכור אותנו ולהתעלם מהרצון הדמוקרטי של העובדות והעובדים מהשורה. נאלצנו לנהל מאבק בשתי חזיתות — באוצר ובהנהגה המשת״פית והאנטי־דמוקרטית באיגוד שלנו. עד שלבסוף המאבק נמכר.

בעקבות המאבק הגיעה שכבה גדולה של עובדות ועובדים למסקנה שכדי לנצח במאבק הבא חייבים לחולל מהפך באיגוד. המשבר יצר חלון־הזדמנויות והבחירות הקרובות חייבות להוביל לשינוי מהותי באיגוד.

המצע שלנו נועד לתרום לתהליך זה ולהתוות בתמצות תוכנית פעולה שמשלבת בין בחירת הנהגה נחושה ונאמנה, חידוש הרלוונטיות של האיגוד עבור העובדות בשטח, הנהגת שקיפות, שיתוף ודמוקרטיזציה נרחבת וכן צעדים לחיזוק האיגוד לקראת הסבב הבא במאבק. התוכנית כוללת גם צעדי מאבק שלדעתנו האיגוד מוכרח לנקוט לטיפול בבעיות החריפות ברשויות הערביות ובשירותים המופרטים. אנו קוראות גם למועמדות ולמועמדים ולהתארגנויות אחרות באיגוד לדון איתנו ולאמץ את אותם הצעדים.

לא יהיה זה נכון להמתין עד לפקיעת ההסכם הקיבוצי הנוכחי בשנה הבאה. אפשר וצריך להיערך למאבק כבר נגד הגזירות והקיצוצים הצפויים בתקציב המדינה הקרוב ולדרוש תוספות תקציבים, תקנים ושכר. מאבקים מקומיים יהיו נחוצים גם ברשויות ובעמותות ספציפיות לצורך אכיפת ההסכמים הקיימים.

יש לנו, העובדות הסוציאליות, כוח לארגן מאבק ציבורי עוצמתי ושביתה שיגיעו הפעם להישגים משמעותיים. חשוב שהאיגוד ייערך להובלת צעדים ארגוניים, לרבות הפגנות, חסימות צירים, התבצרויות במשרדים במידת הצורך וגיוס דעת הקהל לתמיכה במטרות הצודקות שלנו. יש צורך בהירתמות מירבית של כלל העובדות והעובדים מהשטח להכנות למאבק וכן לקידום שיתופי פעולה עם קבוצות עובדים נוספות ותנועות חברתיות כדי שנצליח להציב חזית אחת גדולה וחזקה מול הממשלה והאוצר.

כדי להוביל את השינויים הללו באיגוד אנחנו קוראות לעובדות ולעובדים הסוציאליים לתמוך במועמדותנו, כמו גם במועמדות ומועמדים נוספים שמקדמים עקרונות דומים לשינוי האיגוד ולקידום המאבק — בעיקר מתנועת עתידנו, המהווה את האופוזיציה המרכזית באיגוד ומפורום "מאבק העובדים הסוציאליים", ובמועמדת לראשות האיגוד תמי פרבר, שמגיעה מהשטח ומציגה סדר־יום עקרוני ומחויב למאבק.

עו״ס נעמה לוין ועו״ס סוהיר דקסה חלבי, פעילות תנועת מאבק סוציאליסטי, מועמדות לועידת איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים.

נאבקות למען איגוד דמוקרטי

■ לא להנחתת הסכמים: כל הסכם קיבוצי יחייב הצבעת אישור בקרב כלל חברות וחברי האיגוד טרם חתימתו. במהלך כל שלב במשא־ומתן כלל הדרישות יהיו גלויות ושקופות, יפורסמו עדכונים שוטפים ויכונסו אסיפות.

■ קיום אסיפות עובדים שגרתיות במחוזות ובמקומות העבודה להצפת בעיות, לדיון על תוכניות ולבחירה בדרכי פעולה. הקמת ועדים מחוזיים נבחרים שיורכבו מנציגות ונציגים מכלל מקומות העבודה במחוז (כולל מופרטים).

■ הפיכת תפקיד יו״ר מחוז לתפקיד נבחר ולא ממונה. הפיכת צירות וצירי המחוזות הנבחרים לכתובת נגישה לעו״סיות ולעו״סים במחוז — ולשם כך תקצוב החזרים רלוונטיים ולפחות חצי יום עבודה שבועי לכל ציר/ה.

■ הגבלת משכורתם של בעלי התפקידים בשכר באיגוד לגובה השכר הממוצע של עובדת סוציאלית. הכפפת כל הנציגות והנציגים הנבחרים לאפשרות של הדחה מהירה במידת הצורך על־ידי העובדות והעובדים שבחרו בהם.

■ חבירה לוועדים ואיגודים נוספים לטובת קידום שינוי ברוח זו בהסתדרות.

סוף לייבוש התקציבי, להפרטה ולאפליה

■ תוספות משמעותיות לתקנים ולשכר ושיפור הביטחון האישי בעבודה. תוספת חירום מיידית של תקנים במוקדי עומס. שינוי כולל בטבלת השכר והדרגות, תוספת אחידה לשכר היסוד, בנוסף לפיצוי מלא על שני עשורים של שחיקה.

■ הגברת אכיפת הזכויות שהובטחו בהסכמים קודמים, נקיטת צעדים ואף הכרזת סכסוכי עבודה מקומיים במידת הצורך. איתור, חשיפה ומאבק בעמותות שאינן עומדות בתנאים המינימליים של הסכם 2011.

■ סיום האפליה התקציבית של הרשויות הערביות, ומתן תוספת מיידית לתקציבן בהתאם לעומס המוגבר ביישוביהן. התנגדות האיגוד לתקצוב פרויקטים בשיטת "מאצ׳ינג", שמקפחת רשויות מוחלשות. הגדלת הייצוג למגזר הערבי בקרב נושאי המישרה במנגנון האיגוד, והפצת הסברה גם בשפה הערבית.

■ צו הרחבה מקיף שישווה ככל הניתן את תנאי העו״ס המופרטים למגזר הציבורי, כצעד בדרך למיגור ההעסקה הקבלנית של עובדות ועובדים סוציאליים ברשויות המקומיות באמצעות מתנ״סים ועמותות.

■ העברה מיידית לבעלות ציבורית של שירותים מופרטים הנקלעים לגירעונות ופיטורים, זאת כחלק מהמאבק להחזרת כלל שירותי הרווחה המופרטים לבעלות ציבורית, תחת ניהול ופיקוח דמוקרטיים, להבטחה מלאה של השוואת תנאים, ביטחון תעסוקתי ושיפור השירות לפונים (ראו תקדים ההוסטלים לניצולי השואה).

■ עידוד וגיבוי להתאגדות עובדות ועובדי העמותות והחברות הפרטיות בתחום שירותי הרווחה, ולצירוף כל ההתאגדויות בענף תחת כנפי האיגוד. כך נגדיל את כוח האיגוד ונשקם את העבודה המאורגנת בענף הרווחה.

■ תמיכה במאבקים נגד כל פגיעה בעובדות ובעובדים מכול הקבוצות והמגזרים, ולמען צדק חברתי, שוויון ושלום — במטרה להביא לפתרון הבעיות החברתיות הבוערות איתן אנו נשלחות להתמודד ביומיום.

להתחיל להיערך למאבק

■ היערכות למאבק בגזירות הכלכליות הצפויות במסגרת תקציב המדינה הבא, למען תוספת תקציבים ותקנים לשירותי הרווחה, החינוך והבריאות, ולמען הסכם קיבוצי משופר וצו הרחבה מקיף.

■ כינוס אסיפות הסברה לצורך דיון בלקחי השביתה הקודמת וגיבוש דרישות והצעות פעולה למאבק. התחלת פעולות הסברה ברחוב ובתקשורת, פנייה למקבלי השירותים בניסיון לגייס את תמיכתם, והידוק שיתוף־הפעולה עם הסטודנטיות והסטודנטים לעבודה סוציאלית ('עו״סים שינוי').

■ הקמת מטה למאבק בגזירות האוצר ובהפרטה. קידום שותפויות אסטרטגיות עם ועדים ואיגודים במגזר הציבורי והפרטי, ועם תנועות חברתיות, ליצירת חזית אחת מאוחדת מול האוצר. חזית זו תדרוש את גיוס מלוא כוחה של ההסתדרות לתמיכה במאבק — כולל הפגנות, עיצומים ושביתות הזדהות, ותשלומי קרן שביתה (דוגמת המאבק בפלאפון).