עובדי ויטה פרי הגליל דורשים חילוץ המפעל הגדול ביותר בישראל לייצור שימורי ירקות ופירות, מספק נתח שוק גדול ומייצא לחול. לא רק שיש ביקוש למוצרים, אפילו הבנקים מסכימים שהמפעל ברווח תפעולי. בכל זאת, כדוגמה טראגית להתנהלות האבסורדית של הכלכלה הקפיטליסטית, מפעל פרי גליל בחצור הגלילית בסכנת סגירה, וכאלף משפחות עובדים עלולות לאבד את מקור פרנסתן 3,809
מפעל פרי הגליל בחצור הגלילית מעביד כ־200 עובדים קבועים, כ־400 עונתיים, ובאופן עקיף גם עובדים נוספים. סגירת המפעל תהווה מכה אנושה לעיירת חצור הגלילית, במיוחד על רקע תחילתו של המיתון הכלכלי והאבטלה המתרחבת. בחודשים האחרונים היכה גל פיטורים בצפון, וקריית שמונה נפגעה במיוחד בעקבות פיטורים של 400 מתוך 450 עובדי מפעל "גיבור ספורט", במקביל לפיטורים במפעלים "רימוני פלסט", "אטמור" ו"חנית סיבים". כעת גם חברת "תקשוב", המעביד הפרטי הגדול בגליל, מאיימת בפיטורי 3500 עובדים. תאגיד "ויטה פרי הגליל" הוא אחד מ־500 התאגידים הגדולים במשק. פרי גליל היה בעבר חלק מקונצרן כור, שהופרט מידי ההסתדרות הישנה ב־1991. לאחר ההפרטה, נרכש לבסוף פרי גליל ב־1998 על־ידי הבעלים הנוכחיים, איאן דייוויס ואביב אלגור (קבוצת ההון 3i), שלאחרונה הורשעו בעבירות מירמה בעיסקת "צינורות המזרח התיכון". ב־2001 רכשו את תאגיד ויטה ושנה לאחר מכן את מפעל העוגות ורשת בתי־הקפה קפולסקי — אלה מוזגו עם פרי גליל. אם מפעל פרי גליל לא היה עובר לידיים פרטיות כדי שבעלי־הון יתעשרו מהעבודה המתבצעת בו, שאלת סגירתו כעת לא הייתה עומדת כלל על הפרק. שהעובדים ישלמו?תאגיד ויטה פרי גליל צבר בשנים האחרונות חובות שמקורם הוא לא בפעילות המפעל בחצור הגלילית, אלא בניהול כושל ובהלוואות מינוף שלקחו מנהלי התאגיד, גם בניסיון להשיג נתח שוק מתאגידי ענק אחרים בשוק המזון, כמו אסם. החובות מסתכמים כעת בכ־160 מיליון שקל לבנקים דיסקונט ולאומי, וכ־80 מיליון שקל לספקים ומגדלים חקלאיים. בחודשים האחרונים הפסיק המפעל לשלם לספקים וכל פעילותו מתבססת על מלאי קיים במפעל. העובדים לא זכו לאורך השנים ברווחי המפעל. להיפך. צעדי "הבראה" שבוצעו בתאגיד משלהי 2004, כללו גם פיטורים. במפעל המקביל בקריית מלאכי גם לא ליקקו דבש, ובדצמבר 2007 החליטו 100 עובדי המפעל שהם לא מוכנים להמשיך לסבול את תנאי העבודה. הם התאגדו במסגרת ההסתדרות הכללית, ואף נאלצו לשבות למספר שעות, מאחר וההנהלה סירבה להכיר בהתארגנות. כעת מצופה מעובדי ויטה פרי גליל לשלם מחיר כבד עבור כישלונות ניהוליים שאין להם יד ורגל בהם. גם במקרה שעסקת חילופי בעלים תתממש, ניתן להניח כי יהיו אלה עובדי המפעל שיידרשו לשלם את מחיר ההתנהלות הכושלת של הדירקטוריון ואת עלות החזר החובות בתנאי מחנק אשראי. הבנקים דורשים ש"ויטה" תפרע את חובותיה להם כבר עכשיו, אבל אלה חובות של קבוצת הון אחת לקבוצת הון אחרת — העובדים הם לא צד בעניין. הממשלה מתעלמת, חצור הגלילית נופלתעובדי ויטה קיימו מספר הפגנות בחודשים האחרונים בהשתתפות מאות מפגינים, מול המפעל, מול הנהלות הבנקים בתל־אביב ומול משרד האוצר בירושלים. בהפגנות הבעירו העובדים צמיגים, חסמו כבישים, וקראו לבנקים למחוק את חובות המפעל כפי שאלה עשו כלפי חובות הטייקונים הגדולים שנקלעו לתסבוכת בבורסה. העובדים גם קראו לממשלה להתערב במשבר ולמנוע את סגירת המפעל. "הממשלה מתעלמת, חצור הגלילית נופלת" נכתב על אחד השלטים בהפגנה בת״א. ההסתדרות מסייעת לעובדים ברמה המשפטית וטוענת כי יש צידוק להמשך הפעלת המפעל. אלא שהנהגת ההסתדרות לא מציעה תוכנית אפקטיבית למאבק בסכנת הפיטורים. במקרה של "גיבור ספורט" הכתיבה הנהגת ההסתדרות לעובדים — בדומה למקרה של "חנית סיבים" — הסכם קיצוצים שכלל פיטורים נרחבים ופגיעה בתנאי ההעסקה. בתקופת מיתון כלכלי מנסה הבירוקרטיה ההסתדרותית להגביל את מאבקי העובדים למה שהבוסים מוכנים לתת, גם כאשר מדובר למעשה בוויתור גורף על משרות או על עצם ההתאגדות במקום, ופעמים רבות ויתורים כאלה לא מצליחים כלל למנוע את סגירת מקום העבודה. החלופה לכך היא מאבק נחוש נגד פירוק ונגד פיטורים ולמען שמירת ושיפור תנאי העבודה. בתיק הכלים של העובדים נמצאים צעדים אירגוניים כמו שביתת אזהרה והתבצרות במפעל. השבתת סולידריות של מרחבי ההסתדרות בצפון הארץ ובבנקים, יכולה לאלץ את המעבידים, הבנקים והממשלה להיענות לדרישות העובדים, להשקיע כספים ולהציל את "ויטה פרי הגליל", ללא פיטורים או פגיעה בתנאי העבודה. כדי לייצר את מוצרי המזון של ויטה פרי הגליל וכדי לשמור על המשרות, אין כל צורך בקבוצות ההון השולטות בתאגיד למטרות רווחי הון. העובדים בחצור הגלילית יודעים את העבודה ויכולים להפעיל את המפעל בעצמם. הדרך הכי טובה להבטיח את עתיד העובדים ואת איכות המוצרים, היא להיאבק למען העברת המפעל והתאגיד כולו לבעלות ציבורית, תחת ניהול ופיקוח דמוקרטיים של נציגי העובדים, החקלאים ואירגוני צרכנים. אולי יעניין אותך גם... |
גב סולידרי למאבק סוציאליסטי
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום. בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת. כתבות קשורות דיווחים ועדכונים
כתבות אחרונות |
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום.
בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת.