פיצוי עכשיו! לא לכפיית בחירה בין בריאות לפרנסה
קחו מהטייקונים, לא מעובדי המגזר הציבורי!
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
אחד במאי 2009
"לפרק את השיטה שיוצרת אבטלה"
תנועת מאבק סוציאליסטי השתתפה בהפגנות בתל־אביב ובחיפה לציון האחד במאי, יום הסולידריות הבינלאומי של העובדים

הדפסה

המונים ציינו ברחבי העולם את יום הסולידריות הבינלאומי של העובדים על רקע השפעות מחריפות של המשבר הכלכלי העולמי והניסיון של ממשלות בכול העולם להפיל את מחיר המשבר על האנשים העובדים. בישראל השתתפו אלפים בצעדות מחאה ובאירועים שונים, בצל תוכנית הגזרות הכלכליות החדשה של ממשלת ביבי־ליברמן־ברק. מעגלים חדשים של עובדים, סטודנטים ונוער מצאו השנה באחד במאי יום רלוונטי במיוחד לביטוי מחאתם והזדמנות להפגין נגד השיטה הקפיטליסטית הכושלת והאסונות שהיא מנחיתה על תנאי המחייה ותנאי העבודה — על העתיד שלנו.

ההסתדרות הכללית כרגיל נמנעת מלגייס עובדים להפגנות האחד במאי — בעצם מאז ימי ההסתדרות הישנה (עד לרפורמה ב־1994), וגם אז עשתה זאת בתור האירגון המעביד הגדול במשק, תחת שליטת מפלגות האליטה המסורתיות ועל בסיס אג׳נדה ממסדית ולאומנית. בשנים האחרונות, במקום להוציא את העובדים להפגנות לציון יום העובדים, ההסתדרות מסתפקת בתמיכה באירוע הטקסי־חברתי של תנועת "הנוער העובד והלומד" שתחת חסותה. כ־3000 בני־נוער השתתפו בצעדת הנוע״ל שהתקיימה השנה בתל־אביב, בסימן המאבק נגד ניצול נשים, נוער ומבוגרים בשוק העבודה בישראל. בעצרת שהתקיימה בתום הצעדה נאם גם מוטי חזיזה, יו״ר ועד העובדים של מפעל פרי גליל.

במקביל לצעדה הזאת, התקיימה בתל־אביב צעדת מחאה ביוזמת קואליציה של אירגונים, ובהם תנועת מאבק סוציאליסטי. סוציאליסטים מכירים בכך שיש צורך בבנייה־מחדש של המודעות האיגוד־מקצועית החזקה של העבר, כאשר 85% מכוח העבודה היה מאורגן — לעומת כ־25% כיום — יחד עם בנייה־מחדש של העבודה המאורגנת עצמה. אבל הבנייה־מחדש חייבת להתבצע על בסיס מעמדי עצמאי ועל בסיס סולידריות חזקה בין עובדים יהודים, ערבים ומהגרי־עבודה. אירועי האחד במאי צריכים לשקף את המאמץ הזה. תנועת מאבק סוציאליסטי פועלת בשנים האחרונות יחד עם אירגונים אחרים כדי ליצור מסורת חדשה ברוח האמיתית של האחד במאי. השנה השתתפנו וסייענו לארגן אירועים בתל־אביב ובחיפה, שהתקיימו במקביל לאירועים שונים ברחבי הארץ.

כ־1500 איש צעדו בצעדת המחאה המרכזית בתל־אביב (יותר מפי שלוש ביחס לשנה שעברה), שצעדה משכונת פלורנטין בדרום תל־אביב למתחם הבנקים בשדרות רוטשילד. בין הצועדים, יהודים וערבים, מבוגרים וצעירים, ובהם גם נציגי עובדים — כולל נציגי סגל המנחים באוניברסיטה הפתוחה, המאוגדים במסגרת אירגון כוח לעובדים ושובתים בימים אלה ממש למען הסכם קיבוצי ושיפור תנאי העבודה.

האחד במאי בתל אביב

שהטייקונים ישלמו על המשבר שהם יצרו

בצעדה היו בלוקים של ההתארגנויות השונות כדי לאפשר לכול אחת מהן להעלות את המסר שלה לצד המסר המרכזי של האירוע. קואליציית האחד במאי בתל־אביב כללה השנה את תנועת מאבק סוציאליסטי, אירגון כוח לעובדים, מטה המאבק "עתידנו" של העובדים הסוציאליים, תנועת חד״ש, התארגנויות סטודנטים, וגם, למרות התנגדות חד־משמעית מצידנו, את המפלגה הניאו־ליבראלית מרצ שהוזמנה על־ידי חד״ש (ראו פירוט בהמשך). נציגי מרצ ביקשו "לתפוס טרמפ" על האירוע כדי לשקם את התדמית האליטיסטית של מפלגתם הקורסת, והפעילו לחצים לרדד את המסרים של ההפגנה לרמה א־פוליטית ככול האפשר — גישה שנתמכה בתחילה גם על־ידי נציגי חד״ש. יחד עם גורמים נוספים התעקשנו שהמסר המרכזי של ההפגנה יהיה מסר של מאבק: "לא להפלת מחיר המשבר על העובדים והנוער".

הבלוק של תנועת מאבק סוציאליסטי צעד בסמוך לבלוקים של אירגון כוח לעובדים ושל מטה המאבק "עתידנו" לעבודה סוציאלית, שלמעשה התמזגו לאורך הצעדה לבלוק כללי של כמה עשרות צועדים שבו נקראו הסיסמאות אחד של השני, כולל הסיסמא המתנגנת — "אחד במאי, אחד במאי — אני שואל — למה שלטון ההון עוד חי?!"

האחד במאי בתל אביב. צילום: אקטיבסטילס

בין הקריאות הרבות שיזמו פעילי כוח לעובדים ועתידנו: "לא נהיה מנוצלים — כל הכוח לעובדים!", ו"די לסקסיזם, די לאפליה, אין כזה דבר משכורת שנייה!" (מחאה על המשכורת הזעומה של העובדות הסוציאליות, ברובן נשים, שסובלות מיחס סקסיסטי שרואה בהן רק "מפרנסות שניות" במשפחה).

פעילים ותומכים של תנועת מאבק סוציאליסטי צעדו עם שלטים כגון "סולידריות עם מאבק המנחים באוניברסיטה הפתוחה", "הקפיטליזם נכשל — יש אלטרנטיווה סוציאליסטית", "לא להפלת מחיר המשבר על העובדים והנוער", "במקום קיצוצים — דורשים תוספת שכר ומשרות", "סוציאליזם הפיתרון — למשבר שלטון ההון", "התשובה לגלי הפיטורים — איגודים חזקים ומפלגת עובדים". בין הסיסמאות שקראנו: "לא נשלם — לא נשלם — את המחיר של המשבר", "שהטייקונים ישלמו על המשבר שהם יצרו", "קפיטליזם הוא אסון — יפורק שלטון ההון", "סולידריות של עובדים — יהודים וערבים", "יהודים וערבים נלחמים בפיטורים", "יהודים וערבים — מרסקים ת׳גזענים", "מאבק הוא התשובה לגזרות הממשלה — סוציאליזם הפיתרון — יפורק שלטון ההון", "לפרק את השיטה שיוצרת אבטלה", "ההסתדרות של העובדים, להעיף ת׳עסקנים", "עיני בוגד — לא סופר פה אף עובד!", "כסף לחינוך ולמשרות — לא לכיבוש ומלחמות".

האחד במאי בתל אביב

הצעדה הסתיימה בעצרת בשדרות רוטשילד, בה נאמו, בין השאר, נציגה ממטה "עתידנו", אחד מעובדי הרכבת שפוטרו לאחרונה על רקע גזעני, נציג עובדי התזמורת האנדלוסית שפוטרו בעקבות שביתה, ושרון קיטרון, נציגת השובתים באוניברסיטה הפתוחה.

להפיל את ממשלת ההון הגזענית

בחיפה צעדו פעילי תנועת מאבק סוציאליסטי יחד עם הבלוק של אירגון כוח לעובדים, כחלק מצעדת מחאה בהשתתפות מאות יהודים וערבים תחת הכותרת "המשבר — לא על חשבוננו!". בעצרת שהתקיימה בתום הצעדה נאמו מספר נציגי עובדים ובהם: לימור ארון, נציגת השובתים באוניברסיטה הפתוחה וחברת הנהגת כוח לעובדים, אריה גור, חבר הנהגת כוח לעובדים ויו״ר־לשעבר של ועד עובדי החברה לאוטומציה שהופרטה לאחרונה בהסכמת הנהגת ההסתדרות, ושלמה וייברג, מזכיר סניף אירגון המורים בצפון.

האחד במאי בחיפה

בעצרת נאם גם שי גלי, חבר תנועת מאבק סוציאליסטי והנהגת אירגון כוח לעובדים. שי הדגיש את הצורך בתוספות תקנים במגזר הציבורי במטרה לשפר את איכות השירותים החברתיים ולהתמודד עם בעיית האבטלה, כמו גם את הצורך בהעברה לבעלות ציבורית של תאגידים ובנקים פושטי־רגל, תחת פיקוח ציבורי וניהול דמוקרטי של העובדים, וכחלק מתוכנית חילוץ סוציאליסטית מקיפה. שי העיר גם על הפלגנות הלאומנית־גזענית ואמר כי האליטה השלטת לא מסוגלת לספק שום פיתרון למשבר הכלכלי והחברתי או לסכסוך הישראלי־פלסטיני, וסיים את דבריו בכך ש"האנשים העובדים צריכים להתארגן כדי להעיף את הממשלה הזאת, ממשלת ההון והגזענות, ולהיאבק למען אלטרנטיווה של חברה סוציאליסטית ודמוקרטית. חברה כזאת אפשרית בישראל, במזרח־התיכון ובשאר העולם — וזה המסר שצריך לצאת מהאחד במאי".

סולידריות בינלאומית

למרות ההצלחה של הפגנות האחד במאי ביישובים שונים בישראל, ההפגנות המקבילות שאורגנו בגדה המערבית נתקלו בדיכוי צבאי. המקרה הבולט היה של הפגנה שאורגנה מטעם סניף פדרציית האיגודים המקצועיים הפלסטיניים (PGFTU) במחוז בית־לחם בשיתוף עם הוועדה העממית המקומית, לציון האחד במאי והמאבק העממי נגד גדר ההפרדה, שפוגעת באופן קשה במשפחות העובדים והפלאחים העניים הפלסטינים. ההפגנה רוסקה לחלוטין על־ידי הצבא הישראלי, תוך שימוש בכדורי פלדה מצופי־גומי, גז מדמיע ורימוני הלם. פעילים מארגנים מובילים נעצרו. מדובר בחלק ממגמת הסלמה מכוונת ברמיסת מחאות פלסטיניות על־ידי ממשלת ישראל, במיוחד מאז המתקפה הצבאית הגדולה על רצועת עזה.

האחד במאי משמש תיזכורת לצורך החיוני בסולידריות בינלאומית של האנשים העובדים כדי להביא לפיתרון הבעיות החברתיות הבוערות ולשינוי משמעותי בחברה.

כן לשילוב כוחות — לא עם מפלגות אליטיסטיות

במהלך ההתארגנות לקראת אירועי האחד במאי הצענו קריטריון השתתפות, לפיו רק אירגונים או מפלגות שמתנגדים לפגיעה במשפחות של עובדים ועניים, במילים ובמעשים, יוכלו להשתתף באירגון ההפגנה, ושבמקביל יוזמנו בכול זאת פעילים מהשורה באירגונים אחרים להשתתף על בסיס אישי.

תנועת מאבק סוציאליסטי תומכת ומקדמת שיתופי־פעולה עם אירגונים אחרים לטובת השגת הדרישות של עובדים וצעירים ושל קבוצות מדוכאות בחברה, ולטובת הקמת אירגוני מאבק רחבים, ובמיוחד איגודים לוחמניים ומפלגה רחבה של האנשים העובדים. יחד עם זה, לדעתנו מפלגות שתומכות באופן מסורתי בהתקפות על העובדים והעניים ובפלגנות לאומנית לא יכולות להיות חלק מהתארגנות משותפת של אירגוני מאבק ואירגוני עובדים שנאבקים נגד מדיניות כזו.

מהסיבה הזאת התנגדנו להזמנתה של מפלגת מרצ על־ידי תנועת חד״ש להשתתף בהפגנת האחד במאי בתל־אביב. הזמנה זו מקוממת במיוחד לא רק בגלל שותפותה של מרצ בממשלות ניאו־ליבראליות בעבר שפגעו קשה בעובדים ובעניים, אלא גם בגלל שותפותה הנאמנה כיום ובקדנציה הקודמת בקואליציה הניאו־ליבראלית של רון חולדאי בעיריית תל־אביב. רק לפני שבועות ספורים תמכה מרצ בקיצוצים עמוקים בתקציבי השירותים החברתיים בתל־אביב, בשעה שהעירייה שופכת סכומי עתק על "חגיגות ה־100". תמיכתה המובהקת של מרצ במתקפה הצבאית האחרונה על תושבי רצועת עזה רק הדגישה פעם נוספת עד כמה מפלגה זו מסייעת לפילוג בין יהודים וערבים, והאג׳נדה שלה עומדת בסתירה גמורה לסולידריות הבינלאומית שבמרכז האחד במאי. אפשר רק להצטער על התבטאותו של הח״כ דב חנין מחד״ש בעצרת בת״א כי "האחד במאי הוא יום של כל המפלגות המתנגדות לממשלה" (גם קדימה?).

נוכחותה של מפלגה קפיטליסטית שנואה כמו מרצ בהפגנה לא סתם מכתימה את ההפגנה, אלא מקשה על הניסיון של האירגונים השונים להגיע למעגלים רחבים יותר של עובדים ונוער עם המסרים שלנו — אפילו אם מרצ מוכנה באופן צבוע לחתום על חלקם.

לצערנו חד״ש דחתה את העיקרון שהצענו. כך נימקה גישה זאת הח״כית־לשעבר תמר גוז׳נסקי מחד״ש בראיון לעיתון גלובס: "אנחנו מצפים שהנהלת מרצ וחלק מהעבודה יבינו שמול הסכנות וההזדמנות לחולל שינוי, צריך לשלב ידיים, להסכים על מצע מינימום ונקודות מוסכמות, ולהציג לציבור כוח שמאלי מגוון. ל־1 במאי הקרוב יזמנו פנייה למרצ שיבואו, ויש היענות חיובית מצידם. החלופה בפני מרצ והריאליסטים בעבודה היא או שייבלעו בקדימה או שישמרו על עצמאותם וילכו איתנו" (גלובס, 1.5, דויד שליט). על תמיהתו המוצדקת של המראיין לגבי מה שיקרה לברית כזו כש"תפרוץ מלחמה, ומרצ שוב תהיה בעדה, עד שייהרגו מספיק אנשים כדי שהם יוכלו להגיד די, עד כאן", השיבה גוז׳נסקי בנדיבות יתרה כי "מרצ הבינה היום שהם שגו".

מרצ והעבודה הן *ה*מפלגות המסורתיות של האליטה השלטת בישראל, והן נושאות במידה רבה באחריות לאותן סכנות שגוז׳נסקי רומזת להן, כמו התחזקות הימין הפופוליסטי. כדי לחולל שינוי אמיתי במצב אין צורך בקמפיין לבניית "שמאל מכובס" — יש צורך בבניית תנועה רחבה עם תוכנית מאבק ברורה שתראה את הדרך קדימה להישגים לאנשים העובדים, לצעירים ולקבוצות מדוכאות. רידוד מסרים וחבירה לגורמים קפיטליסטים מובהקים שנאבקים למעשה נגד העובדים והעניים לא יוכלו לעזור לבנות תנועה כזאת. זה לא משנה אם גורמים כאלה מכנים עצמם "חברתיים" או "שמאל" או "סוציאל־דמוקרטיה" (מינויו של רן כהן, שמרצ ניסתה למתג בעבר כח״כ "חברתי", לתפקיד יו״ר לשכת המסחר ישראל־אסיה, משמש תזכורת אחת מיני רבות לנקודה זאת). במקום להציע גלגל הצלה לאותן מפלגות שמאבדות בצדק את בסיס התמיכה החברתי שלהן, צריך להמשיך לחשוף אותן ולהצביע על הנחיצות באלטרנטיווה ולא על נחיצות מדומה של עוד מאותו הדבר.




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.