החל מהיום בבוקר (יום ג׳), יותר מ־7,000 עובדי ועובדות חברת "דואר ישראל" משביתים את שירותי הדואר ברחבי הארץ, ללא הגבלת זמן. מאות מהם הפגינו עם תחילת השביתה מול בית הדואר המרכזי בתל אביב.

מדובר בעליית מדרגה נוספת במאבק של העובדים נגד כוונת הנהלה בגיבוי ממשלת נתניהו לכפות עליהם תוכנית "הבראה" שמשמעותה פיטורים המוניים, הרעת תנאים והפרטת שירותי הדואר. בחודשים האחרונים העובדים אירגנו מספר צעדי מחאה מרשימים, שכללו הפגנה עוצמתית של אלפי עובדים בסוף חודש מרץ ושורה של השבתות מקומיות לאורך אפריל.

העובדים מחו בהפגנה נגד כוונת ההנהלה לפטר 130 עובדים זמניים ולקצץ בשעות העבודה הנוספות — צעד שמשמעותו הגברת עומס העבודה בסניפים ופגיעה בשכר העובדים, המרוויחים לרוב בין 5,000 ל־7,000 שקל. כמו כן, החליטה ההנהלה להתחיל לרוקן את תיבות הדואר האדומות רק פעם אחת ביום במקום פעמיים.

צעדים אלה הם ה"סנונית" שמבשרת את בוא ה"הבראה" שבמסגרתה יחוסלו אלפיים משרות. מי שלא יפוטר, יצטרך להתמודד עם יותר עבודה בשכר נמוך יותר. כבר היום עומס עבודה כבד הנובע מהוספת שירותים רבים, ללא תוספת כוח אדם, גורם לתורים גדולים וזמני המתנה ארוכים בסניפי הדואר.

מייבשים ומפריטים

לפי מיטב המסורת, הממשלה מקדמת את הפרטת הדואר בשתי דרכים מרכזיות: ייבוש תקציבי ו"פתיחת השוק לתחרות", כלומר הפרטת חלק מפעילות הדואר לתאגידים פרטיים. השילוב בין השניים דרדרו את חברת "דואר ישראל" לגירעון חמור המאיים על עתידה.

בחודש פברואר השנה, ההנהלה החליטה לתת גישה למרכזי החלוקה של הדואר לתאגידים פרטיים. עוד לפני כן חברות מסחריות דוגמת הבנקים וחברת החשמל החלו להשתמש בנותני שירות פרטיים למשלוח מכתבים, מה שפוגע באופן טבעי בהכנסות "דואר ישראל".

בתגובה לכך הסביר יו״ר ועד עובדי הדואר שמעון פרג׳ון כי: "בשם קידום התחרות איפשרו לחברות הגדולות במשק לקבל שירותי דואר מחברות המתחרות בדואר ישראל, זאת כאשר מחירי הדואר קבועים ומפוקחים ולדואר לא ניתנת האפשרות להוריד מחירים ולהשתתף בתחרות. את המחיר ישלמו העובדים. זה אבסורד שדואר ישראל, שהיא חברה ציבורית, תישא על גבה חברות פרטיות. הציבור יפסיד, בעלי ההון ירוויחו".

הממשלה אינה מעוניינת להפריט, בשלב הזה, את כל פעילות הדואר עקב כך שהתאגידים הפרטיים אינם מעוניינים לספק את כלל שירותי הדואר בפריסה ארצית רחבה מכיוון שהדבר אינו משתלם מבחינתם, בטח לא באזורי פריפריה. הם מתמקדים בשירותים ובאזורים הרווחיים ביותר. וכך בדומה למה שקרה במערכת הבריאות ובמערכת החינוך, גם כאן נוצרות שתי מערכות מקבילות: דואר פרטי, מהיר ויעיל לחברות המסחריות ולמי שיש לו כסף, ודואר ציבורי עם מחסור כרוני בכוח אדם ותורים אינסופיים בשכונות העובדים ובפריפריה.

חזית אחידה נגד ההפרטה

הממשלה שמנסה לשבור את העבודה המאורגנת בדואר, ולהפוך אותו למסחטת כספים חדשה עבור הטייקונים, מקדמת בימים אלה ממש את הפרטת רשות השידור, הרכבת, הנמלים, החשמל, הדיור הציבורי, מערכת הבריאות ועוד. במקום שכל קבוצת עובדים תעמוד מול חרב ההפרטה לבד, יש צורך בוער בהצבת חזית אחידה של כלל ארגוני העובדים נגד מדיניות הממשלה. אך הנהגת ההסתדרות בראשות אבי ניסנקורן ועופר עיני מעדיפה לנהל כל אחד מסכסוכי העבודה האלה בנפרד ולמקד אותם באופן תבוסתני בשיפור תנאי הפרישה של העובדים ולא במאבק נגד עצם ההפרטה.

עם זאת, ההפרטה היא ממש לא גזירה משמיים. בסוף חודש מרץ הכריזו עובדי הדואר ועובדי רשות השידור על שיתוף פעולה במאבק נגד תוכניות הממשלה. ימים ספורים לאחר מכן עובדי המכס בגשר אלנבי קיימו אסיפת מחאה והסברה בסולידריות עם המאבקים של עובדי רשות הדואר ורשות השידור.

צעדים אלה מצביעים על האפשרות להקמת מטה מאבק רחב נגד ההפרטה, שילכד סביבו את כל קבוצות העובדים במשק שנמצאות כעת בסכסוך עבודה, בשילוב כוחות עם תנועות חברתיות. מטה כזה יוכל אף לדרוש מהנהגת ההסתדרות לאפשר להטיל את מלוא כוחה של ההסתדרות לטובת מאבק עוצמתי נגד ההפרטה, יוקר המחיה והגזירות החדשות שבדרך, שיכלול הפגנות, שביתות סולידריות ובמקרה הצורך גם שביתה כללית, או שראשי ההסתדרות יפנו את מקומם עבור נציגי ונציגות עובדים מחויבים באמת שמוכנים להוביל מאבק.