חודשים ספורים אחרי שסיים את תפקידו כיו״ר דירקטוריון רכבת ישראל, שבמסגרתו הוביל מסע לשבירת העבודה המאורגנת ברכבת, מונה בספטמבר אוֹרי יוגב, אחד מאדריכלי תהליך ההפרטה בישראל, לעמוד בראש רשות החברות הממשלתיות.

המינוי לתפקיד מנהל הרשות האחראית על פיקוח והפרטת חברות הממשל נעשה בעקבות המלצה של שר האוצר לפיד, שטען כי יוגב נחוץ לצורך "הוצאתם לפועל של שינויים מבניים ורפורמות". במקביל הוא מונה גם לרכז את הוועדה "להיגוי הרפורמה במשק החשמל".

יוגב, תאצ׳ריסט מושבע, אינו נוהג להסתיר את שאיפתו להגן על האינטרסים של בעלי ההון. הוא התגאה בכך שבתקופתו כממונה על אגף התקציבים באוצר ב־2002–2004 הצליחה ממשלת שרון ליישם "דוקטרינת הלם", כפי שהסביר לפני עשור בראיון ל"הארץ": "הצלחנו לנצל את תקופת המיתון כדי לשנות את כללי המשחק ולקדם את המהפכה הדרמטית מכולן — שבירת העבודה המאורגנת בישראל".

בראיון למגזין "ארץ אחרת" ב־2006 הוא הביע צער על כך ש"לא הצלחנו לחסל את הסתדרות המורים" ואת מינהל מקרקעי ישראל, וקרא "להפריט את החינוך, את הבריאות, את בתי־הכלא, את המתנ״סים, את הטיפול הסוציאלי; בקיצור, כל מה שזז. המדינה לא צריכה להיות בעלים של שום דבר".

יוגב "נקרא לדגל" ברשות החברות הממשלתיות בדיוק כדי לסייע להוציא לפועל את חזון הפיכת "כל מה שזז" לפרה חולבת עבור בעלי ההון.

מכירת החיסול שבדרך

ואלה שמות החברות הממשלתיות שתאגיד הייעוץ האמריקאי מקינזי מכין בימים אלה תוכנית אסטרטגית להפרטתן, בהזמנת הרשות שיוגב עומד בראשה: חברת החשמל וחברת הפחם שלה, נמלי אשדוד וחיפה, מקורות ומקורות־ייזום, רכבת ישראל וחטיבות המטענים והנדל״ן המתוכננות שלה, דואר ישראל, נתיבי ישראל (מע״צ), פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן (נ.ת.ע), נתיבי גז (נתג״ז) ותשתיות נפט (תש״ן), מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח (מתימו״פ), הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות והחברה לשירותי איכות הסביבה. גם חברת הדיור הציבורי עמידר נמצאת ברשימה, ואילו את חברת הדיור הציבורי העירוני חלמיש בתל אביב יוגב ממליץ לפרק. בנוסף, ברוני הנשק יכולים לחגוג לאחר שרק בנובמבר האחרון אישרה הממשלה את המתווה להפרטת תע״ש, וכעת נמצאות על הכוונת גם רפאל, התעשייה האווירית וחברת־הבת אלתא.

תחילה צפויה הפרטה חלקית, שתכלול הנפקת מניות בבורסה תוך שמירת גרעין השליטה בידי המדינה, וזאת כצעד בדרך להפרטתן המלאה של החברות ולפירוק רשות החברות הממשלתיות עצמה.

משמעות התוכנית היא העמקה דרמטית נוספת של השליטה של ההון הגדול במשק הישראלי. כפי שהראה הניסיון המר מההפרטות בישראל וברחבי העולם, הכפפת התעשיות, השירותים והתשתיות הציבוריים למניע הרווח של בעלי ההון תביא לפגיעה קשה בכלל מעמד העובדים במשק דרך התקפות על השכר ותנאי העבודה, תנאי הבטיחות וטיב השירות. הבעלים והמנהלים הבכירים יתעשרו, בזמן שהעובדים יתרוששו ויאבדו את הביטחון התעסוקתי. פעמים רבות גם ההכנסה לקופת המדינה תצטמק, מה שישמש לטיפוח המיתוס ש"אין כסף" כדי להצדיק קיצוצים נוספים בשירותים החברתיים.

העבודה המאורגנת יכולה לעצור את ההפרטה

בראיון ל"ארץ אחרת" סימן יוגב את המכשול לתהליך ההפרטה: "הבעיה העיקרית מבחינה זו הם העובדים המאורגנים". ללא הכוח של העבודה המאורגנת, הטייקונים היו מצליחים כבר להשתלט על עוד שורה ארוכה של נכסי ציבור.

אולם ההנהגה הנוכחית בהסתדרות תומכת באופן הרסני בתהליך ההפרטה, במיוחד בתע״ש ובנמלי הים, כפי שהסבירו במפורש יו״ר ההסתדרות היוצא, עופר עיני, ויו״ר איגוד עובדי התחבורה, אבי אדרי. היא מטפחת את האשליה המסוכנת כי תיתכן הפרטה שאינה פוגעת בעובדים.

התארגנות של ועדי עובדים ותנועות חברתיות למאבק בהפרטה, ביוקר המחיה ובגזירות התקציב החדשות ששוב בדרך תוכל לגייס תמיכה משמעותית ורחבה ואף לדרוש שההסתדרות תתגייס עם הפגנות, צעדים ארגוניים נחושים ובמידת הצורך גם צעדי שביתה כללית — או שראשיה ייתנו את המפתחות ויפנו את הדרך.