ב־18 בספטמבר הושבת נתב״ג למשך שלוש שעות על־ידי עובדי רשות שדות התעופה בסולידריות עם מאבק עובדי הדואר. השביתה, שהביאה לדחייה של 58 טיסות והשפיעה על כ־8,000 נוסעים, ממחישה אילו מנופי לחץ אפשר וצריך להפעיל במאבק החשוב הזה. השביתה בנתב״ג היתה הצעד מרחיק הלכת ביותר שנקטה ההסתדרות עד כה במסגרת "עיצומי ההזדהות" עם עובדי הדואר.

עובדי הדואר עצמם הפסיקו את העברת הדואר למשרדי הממשלה ואת הטיפול בדואר דיפלומטי, כשבמקביל התקיימו עיצומים מתמשכים ברשות המסים, בהוצאה לפועל (רשות האכיפה והגבייה), בבתי המשפט ובלשכות הבריאות — שמנעו פריקת סחורות נכנסות בנמלי חיפה ואשדוד.

צעדים אלו ננקטו כדי למנוע החלפה של 1,500 עובדי דואר בעלי ותק של מעל 5 שנים, שהיו אמורים לקבל קביעות, בעובדי קבלן ובעובדים זמניים אחרים. עילה נוספת לצעדי העיצומים והשביתות במגזר הציבורי היא הדרישה לקלוט את עובדי הקבלן, העובדים "כתף אל כתף" עם העובדים בשירות המדינה.

"אם לא תהיה הליכה משותפת לצמצום פערים ולא תפסיק ראיית העובדים כשקופים — נגיע לשביתה כללית במשק", הכריז יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. ניסנקורן הסביר בראיונות לתקשורת שהמאבק בדואר קשור למאבק בהעסקה הקבלנית ומדובר במאבק "של כל המדינה" ולכן יש צורך ב"מחאה אמיתית".

העוצמה קיימת — אפשר לנצח!

ב־22 בספטמבר פורסם שנציגי ההסתדרות ומשרד האוצר נמצאים על סף הסכמות לסיום השביתה. דווח כי בנוגע לפיטורי 1,500 העובדים הושגה פשרה שכוללת פיטורים של חלק מהם במסגרת ה"מכסה" של 1,200 מפוטרים ו"פורשים מרצון" לה הסכימו הנהגת ההסתדרות והוועד עוד בחודש מרץ, לפני האיום בפיטורים נוספים. קבוצה נוספת של עובדים תישאר על תקן "עובדים ארעיים" — מה שמסכן אותם בפיטורים בהמשך — ועוד מספר מסוים של עובדים יזכו לקבל קביעות. לא פורסם כמה ייכללו בכל קטגוריה.

לאחר ראש השנה התפוצץ המשא ומתן בגלל שאלות הנוגעות לשעות הפתיחה ולצמצום ימי חלוקת הדואר — מה שצפוי לפגוע בשירות לציבור. כתוצאה מכך חודשו והוחרפו העיצומים בדואר והוכרזו עיצומים במשרדי ממשלה נוספים. עם זאת, אם הדיווחים שהתפרסמו נכונים, הרי שמדובר בתמרור אזהרה לעובדים, שכן משתמע שהנהגת ההסתדרות מוכנה להסכים כבר בשלב הזה לוויתור קשה נוסף מצד העובדים. אך ויתור כזה רחוק מלהיות כורח המציאות.

נקיטת שביתות סולידריות עם עובדי הדואר הצליחה להגביר את הלחץ על הממשלה והאוצר. המהלכים האלה רומזים לכוח הפוטנציאלי של העבודה המאורגנת לבלום את ההתקפה על העובדים. למעשה היה צורך בנקיטת מהלכים דומים ואף בעוצמה גבוהה יותר כבר בשלבים מוקדמים יותר כדי לעצור את תוכניות ההפרטה והייבוש התקציבי של "דואר ישראל". בדרך זו ניתן היה גם להדוף לחלוטין את התוכנית המכונה באופן ציני "תוכנית הבראה", שכוללת פיטורי 1,200 עובדים וקיצוץ של 5% מהשכר. כעת העובדים נמצאים בעמדה מסובכת יותר, אבל הם מסוגלים לנצח.

אין סיבה להסכים לפיטורים

המשך הסלמת המאבק של עובדי הדואר לצד הפעלת מנופים כבדים יותר מצד ההסתדרות, לרבות שביתת אזהרה כללית במשק, יכולים בהחלט לעצור את כל פיטורי העובדים ולהשיג אף יותר. אך ניסנקורן מקפיד על הגדרת מטרות צרה ככל האפשר ומצדיק למעשה פיטורים כחלק מ"רפורמה" בחברה. אלא שה"רפורמה" שמוביל האוצר משמעותה החרפת הייבוש התקציבי והאצת תהליך ההפרטה.

מאבק עובדי הדואר יכול להיות מאבק דגל אמיתי של ציבור העובדים. כדי לנצח נחוצה מעורבות פעילה של העובדים במאבק. לצד החרפת צעדי העיצומים והשביתות, נחוצות הפגנות ופעולות מחאה והסברה נוספות. במיוחד נחוצות אסיפות במקומות העבודה, שיאפשרו לעובדים לא רק לקבל עדכונים מלאים לגבי כל פרטי המשא ומתן אלא לקיים דיון שוטף ולהכריע בעצמם באופן דמוקרטי לגבי הצעדים הנחוצים לקידום המאבק והתנאים שמקובלים עליהם לסיום המאבק. כל טיוטת הסכם מול ההנהלה והאוצר צריכה לעבור לדיון והצבעה באסיפות של כלל עובדי הדואר כתנאי לחתימה.

באסיפות כאלו יוכלו העובדים לדון ולבחון מחדש את ההסכמות הקודמות לפיטורים או להגדיר מחדש את מטרות המאבק. ניתן לדרוש למשל את ביטול ההפרטה של חלוקת הדואר המסחרי, ושהממשלה תכסה את הגירעון שיצרה מדיניות ההפרטה והייבוש התקציבי. ניתן גם לדרוש הכשרה מקצועית והמרה של מישרות בהתאם לצורך כדי לפתח ולאייש שירותים ציבוריים נחוצים נוספים שסובלים כיום מייבוש תקציבי חריף.

להנחית מכה על גל ההפרטות

ניסנקורן הסביר ששביתות הסולידריות עם עובדי הדואר הן חלק מהמאבק נגד העסקה קבלנית. הוא מציג את ההסתדרות בראשותו כאופוזיציה חברתית למדיניות הניאו־ליברלית של הממשלה ואף הצהיר נכונות להכריז בעתיד שביתה כללית נגד ההעסקה הקבלנית ולהעלאת שכר המינימום.

הפגנת כוח מרשימה מצד העבודה המאורגנת לתמיכה בדואר חשובה לא רק לעובדי הדואר ולמאבק בהעסקה הקבלנית: רוב מוקדי הכוח של העבודה המאורגנת, כמו עובדי הנמלים, חברת החשמל, מקורות, הרכבת ואחרים נמצאים תחת מתקפה ניאו־ליברלית רוחבית בדמות צונאמי של הפרטות.

כדי למנוע חזרה על תסריט ההסכמה התבוסתנית של הנהגת ההסתדרות לסגירת רשות השידור וכדי להוביל את מאבק הדואר לניצחון יש צורך מרכזי במעורבות פעילה ובניהול דמוקרטי של המאבק, בהמשך הרחבת שביתות הסולידריות למקומות עבודה נוספים ואף בהיערכות לקראת צעד של שביתת אזהרה כללית. ניצחון אמיתי במאבק בדואר יוכל להיות צעד משמעותי לבניית המאבק הנחוץ כדי לעצור את מדיניות ההתקפות על העובדים.

תנועת מאבק סוציאליסטי אומרת:

■ לא לפיטורים ולא להעסקה קבלנית בדואר! קיום אסיפות עובדים לדיון והכרעה לגבי צעדי המאבק והמשא ומתן, ולבחינה מחדש של ההסכמות הקודמות לפיטורים. הבאת כל הסכם לדיון והצבעה של כלל עובדי הדואר טרם חתימתו.

■ סוף להפרטה ולייבוש התקציבי של הדואר. שהממשלה תכסה את הגירעון שהיא יצרה. לבטל את הפרטת שירותי החלוקה של הדואר המסחרי.

■ להחריף את העיצומים בדואר ואת צעדי הסולידריות מצד ועדי עובדים נוספים, כולל אסיפות הסברה, עיצומים ושביתות — כחלק ממאבק רחב נגד התקפות הממשלה.

■ סוף להפרטה ולייבוש התקציבי של השירותים הציבוריים. מאבק לתוספות תקנים ולחיסול ההעסקה הקבלנית בדואר, במשרדי הממשלה ובשאר המשק.

■ התארגנות לקראת שביתת אזהרה כללית והקמת מטה מאבק לעצירת כל תוכניות ההפרטה במשק ולחיסול ההעסקה הקבלנית ושחיקת השכר.