"רוצים שוויון, שוויון עכשיו!", קראו מאות רבות של מפגינות ומפגינים שצעדו אתמול (חמישי) בערב בירושלים במחאה על אפליה ואלימות משטרתית מתמשכת כלפי יוצאי אתיופיה. אל המפגינים הצטרפו תושבים מקומיים — חילונים וחרדים, נשים וגברים — בהם פעילי מאבק סוציאליסטי, במטרה להביע סולידריות.

פרסום התיעוד של הכאת החייל דמאס פיקדה על־ידי שוטרים באמצע רחוב בחולון הוסיף לזעם הקיים על יחס ברוטלי וגזעני מצד המשטרה ועל יחס גזעני בכלל כלפי יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. "הדם שלנו טוב רק למלחמות", היתה אחת הסיסמאות שהדהדו בהפגנה. על שלטי המחאה שהונפו נכתב בין השאר "די לגזענות", "די לאלימות המשטרתית".

צעדת המחאה שהחלה מהמטה הארצי של משטרת ישראל נתקלה בדיכוי משטרתי עם הגעתה לאזור מרכז העיר. באופן אירוני, דיכוי ההפגנה רק שב והוכיח את צדקת טענותיהם של המפגינים.

חלק מהמפגינים שואבים השראה מהמחאה הסוערת בבולטימור וברחבי ארצות־הברית בתקופה האחרונה נגד ברוטליות משטרתית כלפי שחורים.

אל מול אלימות השוטרים, המפגינים היו נחושים עוד יותר למחות והחלו לצעוד לכיוון בית ראש הממשלה. על הרקע הזה הופסקה לשעה קלה תנועת הרכבת הקלה ונסגר חלק מכביש 1.

ראש העיר ניר ברקת ניסה להגיע ולהראות באופן צבוע יחס אוהד למפגינים, בעיקר בניסיון לשכנע אותם להתפזר, אך המפגינים סירבו לאפשר לו לדבר. במקביל הגיע למקום גם השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ׳ (ישראל־ביתנו), שגיבה את השוטרים באירוע.

"החבר׳ה הצעירים בכלל לא רצו שזה יהיה אלים", הסבירה אחת המפגינות, תמר אסנקאו, בשיחה עם פעילי מאבק סוציאליסטי, ותיארה פרובוקציות מצד המשטרה, שנועדו לדבריה לתייג את ההפגנה כאלימה, "להמשיך את הסטיגמה הזאת שהקהילה הזאת אלימה, ברברית, ואז להציג את זה בתקשורת כאילו 'נתנו להם להפגין והנה תראו איך הם מתנהגים'", וכך לבודד את המחאה נגד האלימות המשטרתית והגזענות.

בעוד שיוצאי אתיופיה מהווים פחות מ־2% מהציבור הכללי, שיעור עצום של קרוב ל־40% מבני־הנוער בכלא הנערים "אופק" הם ממוצא אתיופי. זו תוצאה ברורה של מדיניות. זו המדיניות שראש הממשלה נתניהו מבקש להסתיר כשהוא מכריז בעזות־מצח ובהתנשאות שיוצאי אתיופיה "יקרים לנו, ומדינת ישראל עושה מאמצים רבים להקל על שילובם בחברה".

תמר הדגישה שהניסיון לבודד את המחאה הוא חלק ממדיניות כללית של "הפרד ומשול". יש כאן "שיטה שהיא מגמתית להפוך את זה לקבוצות־קבוצות, יש את הקבוצה של הערבים, של האתיופים, של ההומואים והלסביות… ואף אחד לא מבין שזה ביחד".

התשובה לניסיונות מצד גורמי ממסד "לחבק" את המחאה עם הכרזות חלולות מחד ולבודד ולדכא אותה מאידך, היא להמשיך ולהרחיב אותה, כדי לבנות מאבק שיוכל לשים סוף לברוטליות משטרתית ולגזענות באשר הן, ולמדיניות הגזענית והקפיטליסטית שאחראית לעוני ולמצוקה בקרב יוצאי אתיופיה, ובכלל.

סולידריות עם המחאה — תנועת מאבק סוציאליסטי קוראת:

• להקים ועדת חקירה ציבורית בלתי תלויה, של נציגים קהילתיים נבחרים, שתחקור את מקרי הגזענות והאלימות המשטרתית. להכפיף את כוחות השיטור לפיקוח של ועדות שיטור עירוניות נבחרות.
• סוף למדיניות הגזענית והקפיטליסטית שיצרה עוני ומצוקה בקרב יוצאי אתיופיה והביאה לכליאה מסיבית של בני נוער ממוצא אתיופי.
• סוף לגזענות ולברוטליות משטרתית באשר הן — כלפי יוצאי אתיופיה, הציבור הערבי־פלסטיני, מהגרים ובכלל.
• השקעה מסיבית — שתמומן ממיסוי מוגבר על העשירים ביותר ועל התאגידים הגדולים — בדיור ציבורי, בחינוך, בהכשרה מקצועית וביצירת מישרות, בחיסול ההעסקה הקבלנית ובהעלאות שכר.
• כן להרחבת המחאה — התגייסות של התארגנויות חברתיות, ועדי עובדים, אגודות סטודנטים, ושל תומכים יהודים וערבים כדי לבנות מאבק רחב נגד אפליה, גזענות, אלימות משטרתית ועוני, כחלק מהמאבק בשלטון ההון ולמען צדק חברתי ושלום.