בתחילת מרץ הכריז משרד התחבורה על הפרטת מערך הבחינות המעשיות לנהיגה — הטסטים. בתגובה לכך בוחני הנהיגה, יהודים וערבים מכל רחבי הארץ, נקטו צעדים ארגוניים שהתגברו עד לכדי שביתה מלאה הנמשכת זה מספר שבועות.

שר התחבורה, ישראל כץ, טוען כי מטרת ההפרטה היא "לייעל את המערכת". במסגרת התוכנית החדשה של המשרד, הזכיינים הפרטיים שיפעילו את המערך יצטרכו להתחייב לזמני המתנה קצרים במידה משמעותית לטסטים ולפיקוח מוגבר על המבחנים, כולל הקלטה ותיעוד שלהם על־ידי אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. את כל השיפורים האלה, שאכן נדרשים, ניתן לעשות גם מבלי להפריט את השירות. אז למה הממשלה מתעקשת להפריט?

מערך מבחני הנהיגה המעשיים סובל מייבוש תקציבי זה שנים, ולא במקרה. משרד התחבורה יוצר במכוון מחסור בבוחנים. כשבוחן פורש לגמלאות לא מגייסים במקומו עובד חדש, אף שכ־500 בוחני נהיגה ממתינים להתקבל למישרה. המחסור בבוחנים מאריך את זמני ההמתנה לטסטים. הממשלה משתמשת בבעיה שהיא יצרה כדי להסית נגד הבוחנים ולגייס תמיכה ציבורית לתוכנית ההפרטה.

רק לפני מספר חודשים הגדילו בוחני הנהיגה את מספר הטסטים היומי מ־14 ל־16 לבוחן. גם מספר הבוחנים העובדים בימי שישי גדל. ועד הבוחנים מעריך כי בעזרת תוספת של 23 תקנים בלבד יוכלו זמני ההמתנה להתקצר במידה משמעותית, אבל משרד התחבורה לא מוכן לסגת מתוכנית ההפרטה.

המשמעות של הפרטת מערך הבחינות היא ש־130 בוחני נהיגה, כיום עובדי מדינה בהסכם קיבוצי, יהפכו לעובדי קבלן לכל דבר, בשכר נמוך וללא תנאים או יציבות תעסוקתית. זה גם אומר שהמבחנים יהיו מושפעים מהאינטרס של המעביד להרוויח ולא משיקולים מקצועיים בלבד.

בנוסף לכך, כיום אגרות הבחינה של הטסטים מכניסות למדינה כ־58 מיליון שקל בשנה — סכום שיגיע לאחר ההפרטה לכיסם של הזכיינים הפרטיים. בחישוב כלכלי פשוט, למדינה הרבה יותר משתלם להשקיע בתוספת של עוד כ־30 תקנים, שכן ההוצאה על שכר 130 הבוחנים כיום עומדת על כ־20 מיליון שקל בשנה בלבד.

אז מדוע מעדיפה המדינה להפסיד הכנסה של עשרות מיליוני שקלים ולסבסד חברות פרטיות? כדי לפרק את העבודה המאורגנת בענף, כחלק ממדיניות של הורדת תנאי העבודה במשק.

מועצת התלמידים הכריזה כי באחד במאי תתקיים שביתה בבתי הספר העל־יסודיים במחאה על שביתת בוחני הנהיגה ועל עיצומים של ארגון המורים. יו״ר המועצה אמר כי "השביתה היא תוצאה של מדיניות כושלת של בוחני הנהיגה שמקיימים את מחאתם, חשובה ככל שתהיה, על גבם של תלמידי ישראל". אלא שבפועל השביתה היא דווקא תוצאה של מדיניות ממשלת ההון. מי שנושא באחריות להתארכות השביתה הוא שר התחבורה ישראל כץ (הליכוד) המנסה לרמוס את בוחני הנהיגה — עובדים שנלחמים על פרנסתם ועל תנאי העבודה של כולנו.

אין ספק שהתלמידים שמוציאים אלפי שקלים על לימודי נהיגה ולא זוכים להיבחן גם לאחר שכבר השלימו את השיעורים הנדרשים לכך חשים תסכול. אלא שגם אם אנחנו "נפגעים" כיום משביתת בוחני הנהיגה, בעתיד הלא־כל־כך רחוק אנחנו עלולים להיפגע הרבה יותר אם נגיע לשוק העבודה וניאלץ לעבוד בעבודות קבלן. האינטרס שלנו הוא דווקא לחזק מאבקים שמטרתם לעצור תהליכי הפרטה ופגיעה בזכויות עובדים.

הדרך הטובה ביותר לקצר את זמן השביתה, ולעצור את הפרטת מבחני הנהיגה ואת הפגיעה בעובדים, היא להגביר את הלחץ על הממשלה באמצעות הבעת תמיכה גם מצד התלמידים במאבק הבוחנים. אנחנו, התלמידות והתלמידים, צריכים לצאת לשביתה, אבל לא נגד "המדיניות הכושלת של בוחני הנהיגה", אלא נגד המדיניות של ממשלת ההון שפוגעת ביכולת העובדים והעובדים־לעתיד להתפרנס בכבוד.

אנחנו אומרים:

• כן לתמיכה ולצעדי מחאה, עיצומים ושביתה של ארגוני העובדים, ארגוני הסטודנטים ומועצת התלמידים הארצית בסולידריות עם המאבק של בוחני הנהיגה נגד תוכנית ההפרטה.
• להוסיף מיידית לפחות 30 תקנים של בוחני נהיגה ברמה הארצית, וכל תוספת נחוצה, כדי להקל על העומס, לצמצם את זמני ההמתנה ולשפר את איכות המבחנים.
• להחזיר את מכוני הרישוי והתיאוריה לבעלות ציבורית תחת פיקוח דמוקרטי. להקים בית־ספר ציבורי לנהיגה שיציע שיעורים לכל בתעריפים זולים.
• כן להשקעה מסיבית בפיתוח מערך התחבורה הציבורית, להבטחת תחבורה נגישה, ירוקה, בטוחה וחינמית. לבטל את הטבות המס לתאגידים הגדולים ולהעלות את המיסוי על בעלי ההון.