איגוד העובדים הסוציאליים הכריז על השבתת שירותי קבלת קהל בכל לשכות הרווחה ברחבי הארץ היום (שני) לאות מחאה על מקרי אלימות קשים נגד עובדות סוציאליות בימים האחרונים. כמו כן, לא יתקיימו ישיבות של הוועדות הטיפוליות ובמשרדי הממשלה יוחרמו ישיבות עם המנכ״לים והשרים.

באום אל־פחם נורו ביום חמישי לפנות בוקר כ־30 קליעים לעבר רכב חונה של עובדת סוציאלית במחלקת הרווחה של העירייה והרכב אף הוצת חלקית. לפי החשד, האחראי לתקיפה הוא תושב שזעם על כך שילדיו שהו עם אמם במקלט לנשים מוכות. שבוע קודם פונו שלוש עובדות סוציאליות בקריית שמונה לקבלת טיפול רפואי לאחר שהותקפו בידי תושב וכמה מילדיו.

חברת מזכירות איגוד העובדים הסוציאליים סוהיר דקסה, הפעילה גם בתנועת מאבק סוציאליסטי, יזמה והובילה יחד עם עובדות נוספות את הקריאה לצעדים ארגוניים בנושא. לפי נתוני האיגוד, בשנה שעברה אירעו מעל 230 מקרי אלימות נגד עובדים ועובדות סוציאליים בלשכות, ובכלל זה איומים ופגיעה פיזית בעובדים. גם בתחילת פברואר השבית האיגוד את הלשכות בתגובה לתקיפתה של עובדת סוציאלית בלשכה בקריית גת.

מצוקה חברתית — מדיניות ממשלתית

שר הרווחה חיים כ״ץ טען שהוא תומך בדרישות העובדים והעובדות להגברת האבטחה סביבם. אלא שהוא, מפלגתו והממשלה בה הוא חבר נושאים באחריות לייבוש שירותי הרווחה ולהפרטתם ההרסנית. קיים מחסור חמור בתקנים, כשבנוסף לכך העובדים והעובדות משתכרים שכר שדוחק אותם עצמם למצוקה כלכלית. רק ביום שישי האחרון הפגינו מאות עובדים ועובדות בירושלים נגד כוונת ראש העיר ניר ברקת (הליכוד) לקצץ כ־7% מכלל המישרות של העובדות הסוציאליות בעיר.

אך יותר מזה, הממשלה לא מייבשת רק את שירותי הרווחה. היא עושה זאת כחלק ממדיניות ניאו־ליברלית ברוטלית שמיטיבה עם בעלי ההון ומרוששת את שאר הציבור — קרוב ל־2 מיליון תושבים חיים רשמית מתחת לקו העוני! הממשלה וההיגיון המעוות של המערכת הכלכלית הקפיטליסטית שהיא משרתת אחראים לעוני ולמצוקה החריפים בקרב שכבות רחבות בציבור.

שלא במקרה, עובדי צוותים רפואיים בבתי החולים ברחבי הארץ נאלצים גם הם להתמודד עם עומס בלתי נסבל ועם גילויי אלימות גוברים. באופן דומה, גם מורות ומורים סובלים מאיומים ומאלימות במערכת החינוך המיובשת והמקרטעת.

תנועת מאבק סוציאליסטי תומכת במאבק העובדים והעובדות הסוציאליים באום אל־פחם, בקריית שמונה ובשאר הארץ במחאה על האלימות כלפיהן.

להרחיב את המאבק!

• ליזום הפגנות מחאה נגד האלימות כלפי העובדים והעובדות בשירותי הרווחה וכלפי עובדי המגזר הציבורי בכלל.
• לארגן אסיפות עובדים ועובדות בנושא במטרה לדון ולהחליט לגבי צעדים נוספים ודרישות.
• לקרוא להנהגת ההסתדרות לספק גב מלא למאבק, כולל בעזרת צעדים ארגוניים בדרישה לתקצוב מיידי של תקנים ולהגנה על העובדים.
• לקדם שיתוף־פעולה בין עובדי הרווחה, הבריאות והחינוך במטרה לקדם מאבק רחב בנושא מול הממשלה והרשויות המקומיות.
• להקים מטה מאבק בהובלת ועדים ואיגודי עובדים להצלת השירותים הציבוריים.

תנועת מאבק סוציאליסטי דורשת:

• השקעה בסידורים להגברת הביטחון האישי של עובדים ועובדות סוציאליים ושל כלל קבוצות העובדים הרלוונטיות בהתאם לצורך ועל בסיס תוכניות שיציעו ארגוני העובדים.
• סוף לייבוש של השירותים הציבוריים! להוסיף מיידית 1,000 תקנים במישרה מלאה ללשכות הרווחה, כצעד בדרך לתוספות נוספות לפי הצורך, כדי לעזור לספק מענה וליווי.
• סוף להפרטה, להעסקה הקבלנית ולשכר העוני! לבטל את כל תוכניות ההפרטה, ולהלאים חזרה את כל שירותי הרווחה, הבריאות והחינוך שהופרטו.
• די לאפליית ה"פריפריה", ובפרט הרשויות הערביות. העלאת המיסוי על בעלי ההון לטובת השקעה מסיבית של המדינה והרשויות המקומיות בפיתוח תשתיות וביצירת מישרות נחוצות בשכר ראוי.