"זהו קרב חיי", כך תיאר ראש הממשלה נתניהו את מאמציו לאשר את מתווה הגז בתחילת הקיץ האחרון. כשנה לאחר מכן, המתווה שגובש בין הממשלה לתאגיד האמריקאי נובל אנרג׳י ולדלק אנרגיה, שבבעלות הטייקון יצחק תשובה, ספג מכה.

החלטת בג״ץ מ־27 במרץ אמנם לא פסלה את המתווה כולו אלא רק סעיף אחד מתוכו, אך היא בכל זאת שיבשה את התוכניות של נתניהו. לפני פסיקת בג״ץ, ראש הממשלה היה כבר בטוח כי סאגת אישור המתווה ובייחוד המאבק הציבורי כנגדו נמצאים מאחוריו. פסיקת בג״ץ החזירה את שוד הגז למרכז סדר היום הציבורי, ומאלצת את הממשלה והטייקונים להכניס שינויים במתווה.

בג״ץ החליט לדחות את רוב העתירות שהוגשו נגד המתווה. שופטי בג״ץ לא הביעו התנגדות למדיניות יצוא הגז, להיעדר מנגנון פיקוח על מחירי הגז ואף לא לשימוש התקדימי בסעיף 52 העוקף את הממונה על ההגבלים העסקיים. אך השופטים בכל זאת קיבלו את העתירה נגד "סעיף היציבות" במתווה ופסלו אותו.

מדובר בסעיף אנטי־דמוקרטי המבטיח כי בעשר השנים הקרובות שום כנסת או ממשלה לא תוכל לשנות את תנאי המתווה, המיטיבים באופן מופלג עם הטייקונים. בג״ץ פסל את הסעיף, אך באותה נשימה גם נתן לממשלה ארכה של כשנה להסדיר את מרכיב היציבות במתווה באמצעות חקיקה או מנגנון פיצוי. אם הסעיף לא יוסדר תוך שנה יתבטל המתווה כולו.

במישור המשפטי בג״ץ לא דחה את המתווה עצמו, ולא יצא נגד ההיגיון הקפיטליסטי המעוות שהוביל להעברת משאבי הטבע לידי הטייקונים. אך במישור הציבורי הפסיקה בהחלט מחזקת את מתנגדי המתווה ומחלישה את עמדת הממשלה ותאגידי הגז. הפסיקה הזאת לא היתה מתקבלת ללא המאבק הציבורי הרחב שהתנהל נגד המתווה, ובמיוחד ההפגנות הגדולות של 2015. אפילו השופט אליקים רובינשטיין, שעמד בראש הרכב השופטים, נאלץ להודות כי "יש לייחס חשיבות למחלוקת שהנושא מעורר בקרב הציבור. אלפים גדשו את הרחובות על מנת להביע את מחאתם כנגד ההסדר המתגבש".

הזדמנות לחידוש המאבק

הפסיקה של בג״ץ והדיון הציבורי סביבה הם בגדר הזדמנות לחידוש המאבק. יש להיאבק לא רק נגד כל "פיצוי" לטייקונים ונגד כל סעיף "יציבות" אנטי־דמוקרטי חדש שיגובש, אלא גם נגד שיעור התמלוגים הנמוך, מחירי הגז הגבוהים ונגד עצם השליטה של הטייקונים במשאבי הטבע.

בעקבות פסיקת בג״ץ, נתניהו ושר האנרגיה שטייניץ מעדיפים להמיר את סעיף היציבות שנפסל במנגנון פיצוי שיסוכם מול תאגידי הגז. שטייניץ כבר נפגש עם מנכ״ל דלק אנרגיה ומנכ״ל נובל אנרג׳י לצורך כך. לאחר הפגישה הסביר כי "בג״ץ עיכב אותנו, ולכן נצטרך לפצות את החברות. ניתן להן יותר ולא פחות". כלומר ממשלת ההון תיתן לבעלי ההון יותר... על חשבון הציבור כמובן.

בעקבות הפסיקה מרגישים חלק מהפעילים ומהמובילים של מאבק הגז תחושת ניצחון, אך אין זה אומר שהמאבק הסתיים. בניגוד להכרזה של ח״כ שלי יחימוביץ׳ — "ניצחנו ניצחון סוחף ועצום" — פעולות הממשלה מבהירות כי רק התארגנות לחידוש המאבק תוכל באמת לעצור את המתווה.

בגלל הבלבול המסוים שנוצר ביחס לפסיקה של בג״ץ, יש לארגן אסיפת פעילים גדולה או מספר אסיפות ברחבי הארץ בשביל לפתח דיון על מה בעצם הוחלט בבג״ץ, מה תנסה ממשלת ההון להשיג כעת ואילו כלים יש לנו בשביל לעצור אותה. מדובר בצעד חשוב לקראת חידוש אירועי מחאה כמו משמרות והפגנות גדולות בהמשך.

חשוב גם להפיק לקחים מסבב המאבק האחרון. הפגנות האלפים אמנם הצליחו להפעיל לחץ על הממשלה ולאחר מכן גם על בג״ץ, אך הן לא הורידו את מתווה הגז מסדר היום, ולא אילצו את הממשלה להכניס בו שינויים לטובת הציבור. כדי לעשות זאת בסבב הבא של המאבק, אנחנו זקוקים לכוח של ארגוני הסטודנטים והעובדים. כמו כן יש צורך לקדם שיתוף פעולה עם קבוצות נוספות שנאבקות בממשלת ההון.

כדי להרחיב את המאבק לקבוצות נוספות יש לשלב בין ההתנגדות הנקודתית למתווה לדרישות חברתיות כלליות יותר: העלאת התמלוגים והגדלת תקציבים לחינוך, לבריאות ולרווחה, ביטול ההפרטה של שאר משאבי הטבע, דרישות סביבתיות וכו׳.

מארגני ההפגנות נגד המתווה — מגמה ירוקה, מטה הגז ופעילים חברתיים נוספים — התנגדו לכיוון הזה.

הם הצהירו כי הפגנות הגז הן לכאורה "לא פוליטיות" — למרות העובדה שמאבק על חלוקת העושר בחברה הוא מטבעו פוליטי. הסיסמה "גם ימין וגם שמאל" פגעה ביכולת לקדם אלטרנטיבה למדיניות ממשלת הימין, שמתווה הגז הוא רק חלק ממנה.

פסיקת בג״ץ מבהירה כי בסופו של דבר, מאגרי הגז הופקרו לידי בעלי הון שמוכנים לדרוס כל רגולטור וכל זכות דמוקרטית בדרך לקופה. בשביל לשים לזה סוף יש להעביר את מאגרי הגז לבעלות ציבורית תחת פיקוח וניהול דמוקרטיים. אנחנו קוראים להלאים את הגז.