תוצאות משאל העם שנערך אתמול (חמישי) בבריטניה מחוללות סערה. עם 52% מהמצביעים ובפער של מעל מיליון קולות ניצחה ההצבעה בעד עזיבה של האיחוד האירופי. אחוז ההצבעה במשאל היה הגבוה ביותר שנרשם בבריטניה מאז 1992, ועמד על 72%.

ראש ממשלת בריטניה דייויד קמרון, שתמך בהישארות באיחוד, נאלץ להכריז על התפטרותו, ובתוך כשנתיים אמורה כעת בריטניה לעזוב רשמית את האיחוד.

הטלטלה הפוליטית הזאת יכולה לגרור השלכות נוספות, כמו פילוג רשמי של המפלגה השמרנית, ששני מחנות יריבים שלה ניהלו קמפיינים מנוגדים, בעד ונגד היציאה מהאיחוד האירופי; או התפרקות הממלכה המאוחדת, שעה שכבר עולות קריאות מכיוון ראשת ממשלת סקוטלנד נגד עזיבת האיחוד ובעד משאל עם חדש על היפרדות סקוטלנד מבריטניה. במקביל, הפאונד (ליש״ט) נפל כנגד הדולר לשפל של שלושים שנה. התוצאות של משאל העם הן מכה קשה לממסד הבריטי.

מרד נגד מדיניות הצנע

על רקע המשבר הכלכלי העולמי של 2008 והמשבר החברתי והפוליטי שגרר בעקבותיו, שאלת החברות באיחוד האירופי נעשתה משמעותית בבריטניה. השנאה ביחס לאיחוד האירופי בקרב הציבור הרחב גדלה, בייחוד לאור הגזירות הכלכליות הניאו־ליברליות שמיושמות בין השאר כחלק מתכתיבים אנטי־דמוקרטיים של מוסדות האיחוד האירופי. את תפקידם חשפו מוסדות האיחוד גם סביב המשבר ביוון בשנה שעברה, כשכפו על הציבור היווני סדרה של גזירות כלכליות בניגוד למצע שעל בסיסו נבחרה ממשלת סיריזה.

באופן משמעותי, למרות קמפיין הפחדה אגרסיבי נרשמה הצבעה המונית בעד יציאה באזורים המרוששים והעניים ביותר באנגליה ובוויילס שמזוהים עם מעמד העובדים.

ההצבעה בעד יציאה מהאיחוד היתה, בעיני רבים, הזדמנות להתנגד למדיניות הצנע שקמרון והממשלה שלו מובילים כבר שנים; הקיצוצים בקצבאות, ההפרטות, הפגיעה בחוקי ותנאי העבודה, ההסתה בטלוויזיה נגד משפחות עניות שחיות על קצבאות.

מובילי הקמפיינים הרשמיים

עם זאת, אסור להתעלם מכך ששני הקמפיינים הנגדיים, בעד ונגד הישארות, הובלו בידי גורמי ימין: המחנה בהובלת קמרון במפלגה השמרנית הוביל את הקמפיין בעד הישארות, והמחנה היריב במפלגתו, בהובלת ראש עיריית לונדון לשעבר בוריס ג׳ונסון, הוביל, לצד מפלגות ימין קיצוני פופוליסטיות כמו UKIP בראשות נייג׳ל פראג', את הקמפיין למען פרישה.

מפלגת הלייבור בראשות ג׳רמי קורבין — שנבחר לתפקידו בספטמבר כנגד כל הסיכויים על בסיס מצע של התנגדות לצנע בעזרת התגייסות המונית של מתפקדים חדשים — קראה רשמית להצביע בעד הישארות באיחוד. עמדה זו סתרה הסברים של קורבין עצמו בעבר לגבי אופיו האנטי־דמוקרטי של האיחוד האירופי הקפיטליסטי. קורבין נבחר בין השאר בזכות דרישות להלאמה של תעשיית האנרגייה ושל הרכבות — דרישות שמנוגדות למעשה לחוקים של האיחוד האירופי. העילה לתמיכה בהישארות היתה האפשרות שגורמי ימין קיצוני יהיו המרוויחים הגדולים מעזיבה. אלא שאם קורבין היה מוביל קמפיין שמאלי בעד פרישה מהאיחוד, הוא היה יכול להחליש במידה רבה את ההשפעה של הימין הקיצוני הפופוליסטי ולהציע אלטרנטיבה עבור ציבור העובדים והעובדות.

בעקבות תוצאות המשאל, גורמים שונים מהקמפיין בעד הישארות באיחוד, כולל סמנים ימניים מתוך מפלגתו שלו, שמחכים להזדמנות להפיל את קורבין מאז שנבחר, טוענים שהוא לא התגייס ברצינות לטובת הקמפיין וקוראים כעת (שישי) להדחתו על־ידי המפלגה באמצעות הצבעת אי־אמון.

סכנת הימין הקיצוני

ניתן להבין את החששות של שכבות של עובדים וצעירים ושל פעילי שמאל ברחבי העולם מהרווח הפוליטי שגורף הימין הקיצוני, ובפרט מפלגת UKIP על רקע תוצאות המשאל. עם זאת, ראוי לציין כי בעוד ש־17 מיליון איש הצביעו בעד יציאה מהאיחוד, בבחירות הכלליות האחרונות רק 3.8 מיליון הצביעו עבור UKIP.

מעבר לכך, ההצבעה בעד יציאה מהאיחוד לא קיבלה רוב רק באזורים שבהם מרוכזת אוכלוסיית מעמד עובדים לבנה — בערים רבות המעורבות אתנית כמו ברדפורד ודגנהם היה רוב ליציאה מהאיחוד.

אכן קיימת סכנה ממשית של עליית כוחו של הימין הקיצוני, אך מולה צריך להתארגן! השמאל צריך לעזור לחשוף שהמדיניות הכלכלית־חברתית שמציעות המפלגות האלו היא אינה אלטרנטיבה למדיניות הצנע: UKIP מציעה הפרטות והסרת פיקוח, ביטול משרדים ממשלתיים, בנוסף להגבלות הגזעניות על מהגרים.

בכל מקרה, גם אם התוצאה במשאל היתה הפוכה, השמאל היה צריך להתארגן למאבק נגד חקיקה והסתה גזעניות, שכן גם קמרון והמפלגה השמרנית ניסו להוביל מהלכים כאלה במהלך הקמפיין.

ההזדמנויות עבור השמאל

המפלגה הסוציאליסטית באנגליה־וויילס (השותפה של תנועת מאבק סוציאליסטי, במסגרת הארגון הסוציאליסטי הבינלאומי CWI) קראה ליציאה מהאיחוד האירופי על בסיס התנגדות גורפת לצנע, לגזענות ולשנאת זרים, קידום מדיניות סוציאליסטית וקידום הרעיון של איחוד אירופי אלטרנטיבי, דמוקרטי וסוציאליסטי.

ממשלת הימין בבריטניה חלשה. מול הטלטלה הפוליטית וההשלכות שתגרור, השמאל יכול להציב אלטרנטיבה.

איגודי העובדים יכולים להתאחד ולעצור את תוכניות הממשלה להמשך ההתקפות על העובדים והעניים בעזרת התארגנות למאבק עם שורה של צעדים ארגוניים, עד כדי שביתה כללית.

ההתפטרות של קמרון יכולה להוביל להקדמת הבחירות הכלליות. צריך להעמיד אלטרנטיבה שמאלית שתסביר שיציאה מהאיחוד אינה מספיקה, ושיש להתנגד לצנע ולקיצוצים ולהשקיע בשירותים החברתיים — כל הדרישות שקורבין העלה בקמפיין שלו בקיץ שעבר ושהביאו להתארגנות המונית סביבו של עובדים ועובדות, כולל מהגרים, וצעירים. למעשה, אם קורבין עצמו יוביל קמפיין שמאלי נגד הצנע, הוא אף יוכל לנצח בבחירות הבאות.

בניית קואליציה רחבה למאבק בצנע תוכל לעזור לקדם בניית כוח פוליטי שישמש קול למעמד העובדים — מפלגת עובדים ועובדות רחבה, עם מצע סוציאליסטי, שתוכל להציע אלטרנטיבה אמיתית לצנע, לקיצוצים, לעוני ולגזענות.