ביום שני (20.06) הודיעה האוניברסיטה העברית בירושלים על פיטורי 33 מרצים מהסגל הזוטר בפקולטה למדעי הרוח ועל קיצוץ במישרתם של 28 נוספים. זוהי השנה הרביעית ברציפות בה מתקיימים פיטורים של מרצים מהסגל הזוטר בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית, ובסך הכל פוטרו כבר 131 מרצים. במקביל, באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע קיבלו עשרים מרצים מהסגל הזוטר מהפקולטה למדעי הרוח מכתבי פיטורים, והנהלת האוניברסיטה הודיעה שהיא מתכוונת לפטר 35–55 מרצים מתוך ה־133 שמלמדים בפקולטה.

באופן שערורייתי הודיעו הנהלות האוניברסטאות על פיטורי המרצים קרוב לסיום שנת הלימודים האקדמית, עובדה שתקשה על המפוטרים למצוא עבודה לשנה הבאה במוסד אקדמי אחר. הסיבה היא שההנהלות מקוות שכך הן יצליחו לנטרל את המאבק נגד הפיטורים, אחרי שלפני שנה נכנעה הנהלת אוניברסיטת בן גוריון וביטלה פיטורים דומים במדעי הרוח בעקבות שביתה של המרצים מהסגל הזוטר.

אולם ראשי האוניברסיטאות מנהלים מערכה שנועדה להתיש את חברי הסגל הזוטר. הנהלת האוניברסיטה הבטיחה שכל הודעה על פיטורים השנה תתבצע עד אוקטובר 2015, וכעת הפיטורים המאוחרים תופסים את המרצים לא מוכנים ונועדו ליצור אפקט מייאש. כאשר תקופת המבחנים בפתח, ההנהלות מקוות להשתמש בצעדי המאבק של הסגל הזוטר כדי להסית את הסטודנטים נגד המרצים.

כן לסולידריות של סטודנטים

כמובן ששביתות ועיצומים של המרצים פוגעות גם בסטודנטים. אך השביתות והעיצומים הם צעדים שהמרצים נדחפים אליהם בעקבות הקיצוצים והפיטורים, שפוגעים באיכות ההוראה ובמגוון הקורסים שמקבלים הסטודנטים, ולכן לסטודנטים יש אינטרס שהסכסוכים יסתיימו בניצחון למרצים. הדרך הטובה ביותר לוודא שהסכסוכים בין המרצים להנהלה יסתיימו במהירות ובתוצאה שמטיבה גם עם הסטודנטים היא התגייסות לטובת המרצים הזוטרים כדי להפעיל לחץ על ההנהלות להתקפל, כולל בעזרת הפגנות והשבתת סולידריות של הסטודנטים.

אם בשנים קודמות אגודות הסטודנטים היו מגבות בכל הכוח את דרישות הסגל הזוטר יחד עם שאר הוועדים בקמפוסים, ודורשות גם סוף להרס ההשכלה הגבוהה ומערכת החינוך, לא היה צורך בסבבים שנתיים של מאבקים בין ההנהלות לחברי הסגל הזוטר.

למרבה הצער אגודות הסטודנטים בירושלים ובאר־שבע מאמצות עמדה "ניטרלית". האגודה בירושלים אף הצהירה בפייסבוק כי היא דוחפת "את כל הצדדים להגיע לכדי פשרה", בטענה שהאינטרס של הסטודנטים הוא סיום מהיר ככל הניתן של הסכסוך בלי קשר לתוצאה שלו. המשמעות היא הסכמה עקרונית לקיצוצים והפעלת לחץ על הסגל הזוטר להסכים שחלק מחבריו ימצאו את עצמם משוללי פרנסה.

מדובר בעמדה שפוגעת גם בסגל הזוטר אבל גם בסטודנטים. הפיטורים הללו מחזקים את ההיגיון לפיו השכלה גבוהה היא סחורה ולא זכות, אותו היגיון שמוביל להתקפות על סטודנטים. ראשי האוניברסטאות מתרצים את הפיטורים של המרצים הזוטרים בפקולטה למדעי הרוח בכך שפחות ופחות סטודנטים בוחרים ללמוד בתחום זה. אולם סטודנטים רבים שהיו רוצים ללמוד במדעי הרוח בוחרים שלא לעשות זאת, גם בגלל הקיצוצים התמידיים, וגם מכיוון שכיום, בניגוד לעבר, קשה למצוא עבודה טובה עם תואר במדעי הרוח.

כן למאבק מאוחד נגד הרס מערכת החינוך

בשנים האחרונות התחוללו מאבקים רבים של עובדים וסטודנטים בכותלי האוניברסטאות, המכללות והסמינרים. עובדות הניקיון של אוניברסיטת תל אביב, עובדות פלסטיניות ויהודיות, התאגדו בכוח לעובדים ופתחו במאבק מרשים להעסקה ישירה שהצליח לגייס תמיכה רבה מסטודנטים ומרצים באוניברסיטה. גם עובדות הניקיון בבאר־שבע התאגדו. ההנהלות מעסיקות עובדי מינהלה מחוץ להסכמים הקיבוציים. החודש הכריזה הסתדרות המורים על עיצומים של מרצים במכללות להוראה בעקבות אי־העמידה של המדינה בהסכם שנחתם איתה. הסטודנטים לווטרינריה נאלצים לעבוד בחינם במהלך ההתמחות שלהם. יש מחסור אדיר במעונות סטודנטים, ורשימת הבעיות של סטודנטים ועובדים בקמפוסים היא בלתי נגמרת.

הדרך להביס את המעגל הבלתי נגמר של גזירות, קיצוצים ופיטורים היא מאבק מאוחד של סטודנטים, מרצים ועובדי הניקיון והמינהלה בכל האוניברסיטאות, המכללות והסמינרים נגד המדיניות הניאו־ליברלית של ההנהלות והמדינה, נגד הרס ההשכלה הגבוהה ומערכת החינוך, בעד תוספות תקציביות משמעותיות שימומנו גם באמצעות מיסוי מוגבר על בעלי ההון, ובעד ביטחון תעסוקתי, העסקה ישירה וחוזים קיבוציים, ולמען ביטול שכר הלימוד והנהגת מלגות קיום.