בחירות לקראת מאבקים
עצירת שינוי האקלים עוברת במאבק לשינוי סוציאליסטי
תפריט אפשרויות פייסבוק العربية
₪23,661
עוד ₪339
להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2019
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
העבודה המאורגנת · כיבוש ושלום · המזה״ת · עולמי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · מאבק סוציאליסטי
X
מחאת יוצאי אתיופיה
"לא לקורבן הבא, להשבית את המדינה"
אלפים השתתפו בהפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ בעקבות הריגתו של הנער סלומון טקה בידי שוטר בקריית חיים ■ הממשלה מסיתה נגד המפגינים ■ ארגון כוח לעובדים פירסם הצהרת סולידריות

הדפסה
צילום: מאבק סוציאליסטי

הפגנות מחאה סוערות ומהומות פרצו בשורה של מוקדים ברחבי הארץ במחאה על הריגתו של סלומון טקה, בן 18 ממוצא אתיופי, כתוצאה מירי של שוטר בקריית חיים ביום ראשון (30.6).

הזעם המתפרץ במחאה הזאת עצום. רק בינואר נורה למוות בידי שוטר יהודה ביאדגה בבת־ים, בן 24, גם הוא ממוצא אתיופי. מפגינים חסמו אז כבישים לשעות ארוכות ואלפים התאספו לאחר מכן בכיכר רבין בתל אביב לעצרת מחאה שקטה, שהסתיימה באלימות משטרתית. העובדה שלמרות גלים של הפגנות, במיוחד תחת ממשלת נתניהו הנוכחית מאז 2015, דבר לא נפתר וכן העובדה שהשוטר שירה ביהודה ביאדגה זוכה מכל אשמה הגבירה את התיסכול והזעם בקרב רבים מהמפגינים והביאה למחאה נרחבת וחריפה יותר הפעם.

פעילי מאבק סוציאליסטי השתתפו בהפגנות בקריית חיים, בצומת ביל״ו ובתל אביב, וקראו בין השאר: "לא לעוד טיוח של מח״ש!" ו"לא לקורבן הבא, להשבית את המדינה!". אחת המפגינות, ש', אמרה בשיחה עם פעילי מאבק סוציאליסטי, "אני היום סטודנטית, בשאיפה להביא ילדים לעולם בעוד שנתיים, ואני ממש חוששת מלגדל כאן בארץ ילדים, כי אני פוחדת שאולי שוטר יחליט באמצע היום לירות בילד שלי כי הוא ישב ונראה כחשוד".

חבר משפחתו של סלומון טקה אמר בהלווייה כי "האירוע הבא בפתח. יגידו שאנחנו אלימים ושהכדור חיפש את הנערים שלנו, שהקצין לא כיוון ולא רצה לירות. שיבוא גוף חיצוני ויבדוק את כל מה שנעשה, המדינה תהיה מופתעת". אחרי אינספור טיוחים מצד מח״ש ('המחלקה לחקירות שוטרים' במשרד המשפטים) וסגירת תיקי אלימות משטרתית בתואנת "חוסר עניין לציבור", ברור שאי־אפשר לסמוך על רשויות המדינה שיבררו בעצמן את התנהלות המשטרה ושיספקו פתרונות. לכן בדיוק נדרש גוף חיצוני — ועדת חקירה עצמאית, שתורכב מנציגי ונציגות התארגנויות קהילתיות וארגוני עובדים במטרה לחקור יחס מפלה והרג אזרחים בידי המשטרה, ולבחון מחדש כתבי אישום ותיקים שנפתחו נגד יוצאי אתיופיה.

בנות ובני נוער יוצאי אתיופיה בולטים יותר בחזית המחאה הפעם. הם יצאו לחופש הגדול מבית הספר, אבל הולכים כעת להפגין אחרי ששוב פוצצו להם בפרצוף שצבע עורם לבדו מסוגל להיות עילה לתקיפות ברוטליות מצד המשטרה ואף לעלות בחייהם. הם רוצים שוויון — נמאס להם מהניסיונות לטייח את האפליה הגזענית הממסדית כלפי יוצאי אתיופיה.

הממשלה, תחת לחץ מהפגנות יוצאי אתיופיה שליוו את הקמתה, הקימה ב־2016 את "היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות" — מצג שווא ציני של מתן מענה ואף השתתפות ב"מאבק בגזענות". לא רק שהיחידה אינה נוגעת למדיניות הגזענית הממוסדת כלפי ערבים, היא גם אינה מציעה כל מענה שורשי לאפליה העמוקה של יוצאי אתיופיה. אומנם, בזכות המאבק, לפי דוח שפירסמה היחידה בדצמבר האחרון, בשנים 2015–2018 נרשמה ירידה של כ־22% במספר התיקים במשטרה שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה. אך כפי שמראים מקרי ההרג השנה, האלימות המשטרתית הגזענית עדיין גובה קורבנות. אותו הדוח מציין גם את ההפקרות במשרד החינוך, שתחתיו ילדים סובלים מהתנכלויות גזעניות. מעבר לכך, למרות מס השפתיים שהממשלה שילמה למחאה, היא המשיכה לטפח עוני ומצוקה.

העובדה שהשוטר היורה שוחרר במהרה למעצר בית (בבית מלון על חשבון משלמי המיסים) ושניתן סיקור תקשורתי נרחב לניסיון שלו לתרץ את מעשיו בעזות מצח ולהציג עצמו כקורבן בתקרית עוררה זעם מוצדק. השוטר לא היה בתפקיד במהלך האירוע. לא ברור האם ולמה החליט שבמקום מתבצע פשע ואיך התערב בנעשה (הגירסאות התחלפו במהירות). אבל חשוב מכך, לא מדובר במקרה מבודד. האפיון הגזעני (פרופיילינג) על בסיס צבע עור מילא תפקיד במקרה הזה, כמו במקרה של הרג יהודה ביאדגה בתחילת השנה. האם נוער בפארקים של שכונות היוקרה, היה זוכה ליחס כזה מהמשטרה ? האם חסימות כבישים של "נוער גבעות" בהתנחלויות היה נענה בירי רימוני הלם, גז מדמיע ומעצרים רבים?

דמעות תנין לצד הסתה

השר לביטחון פנים גלעד ארדן וראש הממשלה נתניהו הזילו דמעות תנין. ארדן אף ביקר היום (יום ה׳), בבית משפחת טקה ואמר כי חשב שעות ארוכות "על האירוע העצוב הזה ועל סלמון ז״ל". מקודם יותר היום ארדן נאלץ לבקר בראיון לגלי צה״ל את התנהלות מח״ש — שלא נמצאת תחת אחריות משרדו בשונה מהמשטרה — ואף להגיד כי "יש תופעות של גזענות בחברה הישראלית, ועד שלא נכיר בדבר הזה יהיה קשה לטפל בו עד הסוף".

מדובר בניסיון ציני לפייס את הזעם ולהתנער מאחריות. בפועל, הן ארדן והן נתניהו, התייצבו בבירור לצד ראשי המשטרה במאמצי הדה־לגיטימציה למחאה, שזכו גם לגיבוי בתקשורת הממסדית המגויסת. דוברי הממשלה מנצלים בצורה צינית את המצוקה של חלק מהנהגים שנתקעו בפקקים וכן מספר תקריות של עימותים בין מפגינים לנהגים ושל פגיעה במספר רכבים, כדי לבודד את המחאה כולה.

אין מדובר בדאגה אמיתית לנהגים ולציבור הרחב אלא בניסיון להסיט את תשומת הלב מההקשר האמיתי: הסיבה שאלפים יצאו לרחובות בזעם ברחבי הארץ כדי "להפר את הסדר" היא המציאות היומיומית האלימה של אפליה גזענית ואלימות משטרתית, שהממשלה מנציחה במדיניותה.

המקרים של עימותים עם עוברי אורח ושל פגיעה ברכבים אמנם היו בשולי ההפגנות, ובחלקם מדובר היה בתגובה לתקיפות ואף מקרי דריסה מצד מספר נהגים, כולל פגיעה בנערים. יחד עם זאת, מדובר בצעדים שמזיקים למאבק ועוזרים לממשלה לזרוע פירוד בין המוחים לרבבות הנהגים, כלומר לציבור הרחב. כך גם החסימה של צירי תנועה מרכזיים למשך שעות ארוכות — בחלק מהמקרים גם 7 שעות — על אף שבחלק מהמקרים נגרמו כתוצאה מהתנהלות המשטרה שלא הסיטה את התנועה לצירים עוקפים, יצרו תסכול מיותר בקרב חלק מהנהגים שהרגישו כי הזעם המוצדק של המפגינים מופנה נגדם ולא נגד ראשי המשטרה והממשלה.

אבל, חשוב להדגיש כי היו גם נהגים שהביעו סולידריות: "אנחנו עומדים כאן מארבע וחצי, השעה כמעט תשע ולא רואים את הסוף. זה לא פשוט יש כאן אנשים מבוגרים. חיילים שרוצים להגיע הביתה, אבל יש הבנה. כל נהגי האוטובוסים ירדו והצטרפו למפגינים. אנחנו גאים בהם. אנשים אמיצים". כך תיאר את המצב ל־YNET, מוחמד הרייש, נהג תחבורה ציבורית בחברת סופרבוס מעפולה. גם דוד סנבטו, נהג תחבורה ציבורית מחברת דן, שעמד בפקק בצומת עזריאלי אמר: "אם יכולתי הייתי מצטרף להפגנה".

להרחיב את המאבק

רבים מהמפגינים והמפגינות מעוניינים למצוא דרך להוביל להסלמה משמעותית במאבק כדי שהסבב הזה יוכל להוביל לשינוי ממשי במציאות החיים. המחאה פרצה באופן ספונטני וללא הנהגה ברורה בשלב הזה.

הרעיון של "שיתוק של המדינה" — לא לאפשר חזרה לשיגרה — זוכה לתמיכה בהפגנות. המאמץ מצד הממסד לבודד ולהתיש את המחאה ולקדם "הפרד ומשול" בין המפגינים לבין הנהגים מדגיש את הסכנה שבניכור שכבות רחבות בציבור ואת הצורך לפעול באופן שיוכל להרחיב את המאבק ולהפוך את התמונה: לבודד את ראשי המשטרה ואת הממשלה.

עומר פינצ׳וק, חבר מאבק סוציאליסטי, קרא בנאום בהפגנה בתל אביב לקדם שביתת מחאה והוסיף "זה לא מאבק של שחורים ולבנים, זה מאבק של אלה שאין להם מול אלה שיש להם, מול אלה שרוצים שנחיה פה תחת שררה".

בהמשך ליוזמות ל"שביתות עם" נגד אפליית להט״ב ונגד רצח נשים, התארגנות ליום פעולה ארצי שיכלול שביתת מחאה ועצרת המונית יוכל לעזור לחזק את ההפגנות ולסמן דרך להמשך בניית המאבק ולהרחבתו, כדי להגביר את הלחץ על המשטרה ועל הממשלה. עם זאת, שביתות תלמידים וסטודנטים אינן על הפרק כרגע בגלל החופשות, ובמקומות העבודה, עובדים רבים חוששים מההשלכות של אובדן ימי עבודה, כולל בשכר.

מהסיבה הזאת, חשוב לקרוא גם להתגייסות של ארגוני העובדים לטובת המאבק נגד רמיסת אחת הקבוצות המדוכאות ביותר במעמד העובדים הישראלי. ארגון כוח לעובדים פירסם הצהרת סולידריות עם המחאה וגם יו״ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, הביעה תמיכה פומבית. צריך לדרוש גם מהנהגת ההסתדרות, ארגון העובדים הגדול בישראל, לקחת דוגמה, להביע תמיכה, וחשוב מכך, להתייצב לצד המפגינים במלוא הכוח.

אבי ילאו, פעיל מרכזי מזה שנים במאבק נגד אפליית יוצאי אתיופיה ונגד גזענות, אמר בשיחה עם פעילי 'מאבק סוציאליסטי' בהפגנה בת״א כי "זה לא רק מאבק של שחורים, זה אמור להיות מאבק של כל מי שחפץ שתהיה פה חברה מתוקנת, שוויונית, שבה אזרחים לא נפגעים רק בשל צבע עורם, או בשל הנטיות המיניות שלהם, או בשל הדעות הפוליטיות שלהם. צריך לאפשר לכל אחד לחיות כאן בצורה שווה. כדי להשיג את הדבר הזה, כולנו צריכים לשלב ידיים ולעמוד כנגד העריצות שיש במדינה הזאת, כנגד הגזענות שמוטמעת ביסודות של המדינה הזאת".

דבריו של ילאו רלוונטיים במיוחד שעה שבעיסאווייה שבמזרח ירושלים התפתחה בימים האחרונים מחאת תושבים לאחר שמוחמד סמיר עביד, נער פלסטיני בן 19, נורה למוות בידי שוטר. גופתו של הנער שוחררה להלווייה רק לאחר ארבעה ימים!

בשני המקרים האלימות המשטרתית היא סימפטום לבעיה של האפליה הממוסדת החמורה כלפי קהילות שלמות. הבעיה לא מסתכמת בראשי המשטרה או במח״ש. ישנו ממסד שלם עם היגיון קפיטליסטי מעוות המטפח אי־שוויון וגזענות ומלבה אלימות. כל המערכת אשמה.

אנחנו דורשים ודורשות
  • לחזק את המחאה! לארגן עצרת מחאה המונית ויום של שביתת מחאה, עם קריאה לארגוני העובדים להתגייס ולסייע להצלחתה.
  • להקים ועדת חקירה עצמאית, של נציגי ציבור נבחרים דמוקרטית מקרב המפגינים והקהילה, ומארגוני עובדים וארגונים חברתיים נוספים המייצגים את הציבור הרחב — במטרה לחקור אפליה והרג אזרחים בידי המשטרה.
  • די לטיוחים של מח״ש! לפטר את השוטר היורה ולהעמידו לדין. לא לסגירת תיקי אלימות משטרתית "מחוסר עניין לציבור".
  • די ל"שיטור־יתר"! לבחון מחדש את כל התיקים שנפתחו בגין "תקיפת שוטר" תחת פיקוח קהילתי דמוקרטי, להכפיף את כוחות השיטור לפיקוח של ועדות שיטור עירוניות נבחרות.
  • כן לתוכניות חינוך חובה נגד גזענות ואפליה באשר הן בכל בתי הספר.
  • להשקיע בשכונות, בהכשרה מקצועית, ביצירת מישרות ובדיור ציבורי ראוי במקום לתת הטבות לטייקונים! להעלות את המס על העשירים והתאגידים הגדולים. די לייבוש ולהפרטת השירותים החברתיים.
  • לבנות את המחאה כחלק ממאבק רחב של כלל ציבור העובדים/ות — שחורים ולבנים, יהודים וערבים — נגד אלימות משטרתית, גזענות, עוני ומצוקה, ונגד הממשלה ומערכת שלמה המנציחות אפליה ואי־שוויון.



תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־CWI, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.