תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות צרפת משקפות דחייה חזקה של מפלגות הממסד ושל סדר־היום שהן מייצגות. לראשונה מאז הקמת הרפובליקה החמישית ב־1958, אף אחד ממועמדי שתי מפלגות הממסד הראשיות — מפלגת השלטון היוצאת, המפלגה ה"סוציאליסטית", ומפלגת הימין הגוליסטית, על גלגוליה השונים (כיום 'הרפובליקנים') — לא הצליח להעפיל לסיבוב השני. התוצאות מסמנות את קו פרשת המים בפוליטיקה הצרפתית ופותחות אפשרויות להתפתחות תנועה מלמטה שתוכל להצמיח כוח חדש שמאלי וסוציאליסטי.

בסיבוב השני, ב־7 במאי, בין עמנואל מקרון ומארין לה־פן, מצביעים ומצביעות רבים שלא הצביעו עבור מקרון בסיבוב הראשון צפויים לעשות זאת כעת במגמה לסכל נשיאות של הימין הקיצוני. תנועת 'השמאל המהפכני' (Gauche Revolutionnaire), השותפה לצד מאבק סוציאליסטי בארגון הסוציאליסטי הבינלאומי CWI, רואה בבנייתה של תנועה מלמטה את האפיק העיקרי לפעולה הנדרש כעת כדי לחסום את דרכה של הריאקציה ולהיאבק בגזירות שהמעמד השליט בחברה שואף להוציא לפועל.

תוצאות ההצבעה

מועמד המפלגה ה"סוציאליסטית" השיג בסך־הכול פחות מ־2.3 מיליון קולות, או 6.4%, בהשוואה למעל 7 מיליון עבור המועמד השמאלי מלנשון, שסיים במקום הרביעי עם 19.6% מהקולות, מרחק פסיעה בלבד מפרנסואה פיון, נציג 'הרפובליקנים', שאיבד אמון ציבורי על רקע פרשיות שחיתות והשיג 19.9%.

ממש עד יום ההצבעה, הסקרים הראו שציבור גדול של שליש מהמצביעים כלל לא היו בטוחים אם ועבור מי מהמועמדים להצביע. שיעור ההצבעה ירד בהשוואה ל־2012 אבל נותר גבוה יחסית, 78%.

מהתמונה הכללית ניכר שצעירים ועובדים רבים היו רוצים לראות שינויים גדולים בתנאי המחיה והעבודה שלהם.

מקרון, שגרף 25.9% מהקולות, הוא המועמד המוביל וסביר ביותר שיביס את לה־פן מ'החזית הלאומית'. האשליות בו ובתנועתו ה"חדשה" En Marche! ('בתזוזה!') עוד יתנפצו. עד אוגוסט 2016 הוא עוד שירת בממשלה השנואה תחת פרנסואה הולנד לפני שפרש כדי לקדם את מועמדותו שלו לנשיאות. כבנקאי לשעבר וכמי שהיה האדריכל של חוק העבודה הידוע לשמצה, שהצית תנועת מחאה המונית, הוא יפעל כנשיא לקיצוץ בהוצאה הציבורית ובמישרות שעה שיוסיף ויקל את המגבלות על פעילותם של התאגידים הגדולים.

לה־פן הצליחה בבירור לזכות במיליוני קולות מעובדים ומצעירים זועמים בעזרת הרטוריקה האנטי־ממסדית והפרוטקציוניסטית שלה, תוך שהיא שבה וטוענת לייצוג "העם" וגישה חדשה, כשהיא ממשיכה כמובן להשתמש בקלף ההסתה נגד מהגרים ומוסלמים. נכון לעכשיו לא נראה שיש לה סיכוי להוסיף די קולות בסיבוב השני כדי לנצח. הסקרים צופים שמקרון ינצח עם כ־60%–65% לעומת כ־35%–40% ללה־פן.

מלנשון

אחת ההתפתחויות הדרמטיות ביותר ב"מרוץ" לנשיאות היתה הגאות החזקה בתמיכה עבור ז׳אן־לוק מלנשון, מועמד 'צרפת הבלתי־כנועה' (FI), שסחף המונים לעצרות בחירות והצליח להשיג מעל 3 מיליון קולות יותר מאשר בבחירות 2012, על בסיס תוכנית להרחבה מסיבית של ההשקעה הציבורית במטרה ליצור מישרות ושירותים, שימומנו מהטלת מס גבוה על העשירים ביותר.

חלקים בשמאל היו יכולים לעזור לעשות הבדל בבחירות האלו. כ־232 אלף הצביעו עבור מועמדת מפלגת השמאל LO ('מאבק פועלים') וכ־395 אלף עבור מועמד 'המפלגה האנטי־קפיטליסטית החדשה' — בשני המקרים מדובר בתוצאה נמוכה יותר בהשוואה לבחירות 2012. אם אותם הקולות היו מתווספים לאלה של מלנשון יחד עם התגייסות אמיתית מצד אותן מפלגות, הוא היה יכול כנראה להגיע לסיבוב השני! תרחיש כזה היה מספק אפשרות בחירה ברורה עבור עובדים וצעירים בסיבוב השני בין מועמדת שמגינה על הקפיטליזם ועל הריאקציה לבין מועמד שמייצג מאבק נגד המערכת ולמען שינוי נרחב לטובת האינטרסים של העובדים והצעירים.

זהו לא סוף הקרב וגם תבוסה ללה־פן בסיבוב השני לא תסמן את סופו של הימין הקיצוני בצרפת. כבר התקיימו הפגנות ברחובות נגד לה־פן, אך צו השעה החשוב כעת הוא שמלנשון ינצל את עמדתו ויפנה לגיוס הכוחות שתמכו בו במטרה להוביל להקמת תנועה סוציאליסטית של ממש. הוא צריך לקרוא לאסיפות במקומות העבודה ובשכונות ברחבי הארץ כדי לגייס תנועה רחבה נגד שלטון ההון הצרפתי. התארגנות מיידית של התומכים והתומכות שלו בכל מקום בצרפת תוכל לעזור לבנות מפלגה שתהיה מסוגלת לנצל את הבחירות לפרלמנט ביוני כדי לקדם קמפיינים למען נציגים אותנטיים של ציבור העובדים והעובדות על בסיס מצע של שינוי סוציאליסטי.

קיראו עוד על הרקע לבחירות באתר SocialistWorld.net.