"הנה עוד סיבה שאני רוצה את תיק המשפטים", הסביר יו״ר האיחוד הלאומי, חה״כ בצלאל סמוטריץ׳, "לבטל את הכפייה החילונית פונדמנטליסטית ומטורללת הזו של דינה זילבר".

דבריו של סמוטריץ׳ נאמרו על רקע המחאה הציבורית, שפרצה סביב יום השואה האחרון, כשעיריית חולון אירגנה טקס בהפרדה בין גברים לנשים. בעקבות המחאה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, הורתה לבטל את ההפרדה באירוע בהתאם למצב החוקי היום, המאפשר הפרדה מגדרית רק באירועים בעלי "אופי דתי מובהק".

בתגובה, סמוטריץ׳ הבטיח, כי בממשלה הקרובה הוא ישנה את החוק, כך שיאפשר הפרדה בין נשים לגברים גם באירועים ובמקומות ציבוריים, וכי ישאף להכניס להסכמים הקואליציוניים סעיף בנושא. הדלפות מהמשא ומתן הקואליציוני הראו, כי סמוטריץ׳ היה קרוב להצליח. אם נתניהו היה מקים ממשלה ביוני, סביר להניח שהיא הייתה מקדמת את השינוי בחוק.

בינתיים הכנסת פוזרה, אך הסכנה כמובן טרם חלפה: נתניהו עלול להצליח להקים ממשלה עם הימין הקיצוני לאחר הבחירות בספטמבר.

הממשלה הקודמת קידמה הפרדה בין נשים וגברים ובין נערים לנערות. משרד החינוך והרשויות המקומיות מימנו וארגנו עשרות אירועים בהפרדה מגדרית בשנים האחרונות, כולל מופעים, בהם הבנים ישבו מקדימה והבנות מאחורה, ימי ספורט אזוריים בהפרדה, ואף תוכנית להכשרת מנהלי בתי ספר נפרדת, אחת לגברים ואחת לנשים. כל זה נעשה בתמיכתו של ליברמן שמנסה פתאום להצטייר בתור הלוחם בכפייה הדתית.

אך עד כה, אפילו הממשלה לא העזה לנסות לשנות את החוק האוסר לאכוף הפרדה במקרה והאירוע אינו דתי.ההתבטאות של סמוטריץ׳ מסמלת את הכוונה של גורמי ימין דתי קיצוני לנסות ולעגן את ההפרדה בחוק ולהעמיק אותה בתחומים נוספים. ככל ששלטון נתניהו נשען יותר על גורמים דתיים וימנים קיצוניים, כך גובר הלחץ להפרדה מגדרית ולהתקפה על זכויות נשים.

הפרדה היא הדרה היא אפליה

סוציאליסטיות וסוציאליסטים מכבדים כמובן אמונה דתית ואת חופש הדת והפולחן, אך חשוב שלא נתבלבל: ההפרדה המגדרית באירועים ציבוריים מקדמת למעשה אפליה והדרה של נשים ואף של ילדות מהמרחב הציבורי, היא דוחקת אותן לשוליים ומונעת מהן להשתתף בחיים הציבוריים באופן חופשי.

אנחנו שומעות על יותר ויותר מקרים בהם נמנע מנשים להופיע או לנאום באירועים רשמיים בהם משתתפים גם גברים דתיים.

ההפרדה המגדרית באקדמיה, דוגמת המסלולים הנפרדים לנשים וגברים חרדים במכללה למנהל, גורמים לכך שמרצות לא יכולות ללמד את כיתות הגברים — שביחסי הכוחות המגדריים היום גם "נחשבות" יותר — בעוד מרצים יכולים ללמד הן את הגברים והן את הנשים. המצב הזה מקשה על נשים לקבל משרה ושעות לימוד, ומצמצמת את היצע המשרות לנשים במוסדות אקדמיים, המתאפיינות בשכר גבוה יותר מיתר מערכת החינוך בה נשים מהוות רוב מוחלט מכוח העבודה. זה קורה, בזמן שנשים סובלות גם ככה מאפליה בשוק העבודה, ומרוויחות בממוצע כשני־שליש משכרם של גברים.

דרוש מאבק

ההפרדה מעוררת זעם והתנגדות בקרב רוב הציבור, שעד כה חי את חייו ללא הפרדה בין המינים. פעמים רבות, כאשר עולה לכותרות אירוע רשמי שצפוי להתקיים בהפרדה מגדרית, מתעוררת מחאה ציבורית שמביאה לביטול ההפרדה באותו אירוע. אך בו בזמן, יש עשרות אירועים ומקרים של הפרדה והדרת נשים שעוברים "מתחת לרדאר" הציבורי.

כדי לדאוג שהממשלה הבאה לא תחוקק חוק שמאפשר הפרדה והדרת נשים, יש צורך בהתארגנות למאבק בעד הזכות של נשים להיות נוכחות בכל מקום במרחב הציבורי ולמען שוויון מלא בין גברים ונשים בכל תחומי החיים. אבל, כדי להשיג שוויון מגדרי, כולל בשכר ובאפשרויות תעסוקה, לא מספיק לשנות את החוק או את הרכב הממשלה. דרושה גם התארגנות לשינויים בשטח, בבתי ספר, בקמפוסים ובמקומות העבודה, ומאבק במערכת הקפיטליסטית שמנציחה אי־שוויון מגדרי, כלכלי ופוליטי.