החלטתו של טראמפ להתנקש בגנרל האיראני הבכיר קאסם סולימאני ובמנהיגי המיליציות השיעיות בעיראק עלולה להוביל להסלמה חריפה במתחים הצבאיים במזרח התיכון ואף למלחמה אזורית.

סולימאני, מפקד "כוח קודס" במשמרות המהפכה, מילא בפועל תפקיד המקביל לרמטכ״ל. הנשיאים האמריקאים לפני טראמפ נמנעו מלפגוע בו מחשש להשלכות חמורות. המפלגה הדמוקרטית בארה״ב, למרות שהובילה בעצמה מדיניות אימפריאליסטית כשהייתה בשלטון, התנגדה למהלך של טראמפ, מחשש כי מדובר בצעד קיצוני והרפתקני, שיערער עוד יותר את היציבות האזורית.

אחרי מלחמות מדממות בעיראק ובאפגניסטן, ההתנגדות בחברה האמריקאית למעורבות הצבאית במזה״ת גברה. ביום שאחרי ההתנקשות, אלפים יצאו למחות בעשרות ערים בארה״ב נגד סכנת המלחמה עם איראן וקראו להוציא את צבא ארה״ב מעיראק.

לעומת זאת, ראשי כחול־לבן, גנץ ולפיד, ויו״ר העבודה פרץ הצטרפו לנתניהו, ושיבחו את טראמפ על ההתנקשות בסולימאני. התקשורת הממסדית בארץ חגגה את החיסול כאילו מדובר במהלך שיביא ביטחון ושלום לאזור.

סולימאני, כמפקד "כוח קודס", היה אחראי בין היתר להתערבות הצבאית האיראנית במלחמות האזרחים המדממות בתימן ובסוריה ולדיכוי רצחני של מחאות המוניות באיראן ובעיראק — פעולות שסוציאליסטיות וסוציאליסטים מתנגדים להן, כמו גם להתערבות הצבאית של ארה״ב ול"זכות" שלה להתנקש במנהיגים שלא סרים למרותה.

חיסולו של סולימאני לא יעצור את המעורבות הצבאית של איראן באזור, או את הדיכוי הרצחני של ההפגנות בעיראק. להיפך, החיסול מחזק פוליטית את הלגיטימציה של המשטר האיראני לנקוט מדיניות צבאית תקיפה יותר. מחליפו של סולימאני, איסמעיל קאאני, ימשיך את דרכו ביתר שאת.

במשך שנים ניהל נתניהו קמפיין נגד הסכם הגרעין עם איראן ובעד סנקציות חריפות נגד הכלכלה האיראנית. ב־2018 טראמפ הוציא את ארה״ב מההסכם והחל להטיל על איראן סנקציות כבדות. המדיניות התוקפנית הזו פוגעת בעובדים ובעניים איראניים ולמעשה דווקא מחזקת את המוטיבציה של המשטר באיראן להאיץ פיתוח של נשק גרעיני, כאמצעי הגנה מפני פלישה צבאית וחילופי משטר כפויים, כפי שארה״ב ביצעה בעיראק. בשנה האחרונה הסנקציות דחקו את המשטר האיראני לפעולות צבאיות נועזות יותר נגד סעודיה ובמצרי הורמוז.

שלטון נתניהו תרם את חלקו להסלמה באמצעות תקיפות הרפתקניות בסוריה, בלבנון ואף בעיראק כנגד המיליציות השיעיות שפועלות עם איראן, כולל בימים ובשבועות שקדמו להתנקשות בסולימאני ומיד אחר כך. שרים בכירים בממשלת נתניהו איימו על איראן במלחמה.

נתניהו השתמש במתיחות עם איראן כדי לנגן על פחדים ביטחוניים ולהסיט את תשומת הלב הציבורית מכתבי האישום שלו, מהמשך המצור והכיבוש בשטחים הפלסטינים, מקריסת שירותי הרווחה ומעוד שורה של בעיות חברתיות שהחריפו תחת שלטונו.

מדיניות שלטון נתניהו עלולה להוביל לעימות צבאי בין ישראל לחיזבאללה בלבנון ובסוריה, ואף להתנגשויות ישירות בין ישראל לאיראן. מלחמה זוועתית כזאת תגבה קורבנות רבים ותזרע הרס רב באזור כולו, כשהעובדים והעניים ישלמו את המחיר הכבד ביותר.

"לא לאמריקה ולא לאיראן!"

עד כה ההתנגשות בין איראן לארה״ב התרחשה על אדמת עיראק, בה מוצבים 5,000 חיילים אמריקאים, במקביל לנוכחות מיליציות שיעיות שאיראן מפעילה ולהשפעה גוברת של המשטר האיראני על הממשלה.

בחודשים האחרונים מאות אלפי עיראקים לקחו חלק במחאה נגד המשטר המושחת ובדרישה לחיסול העוני, לטיפול בתשתיות הקורסות ולחיים בכבוד. ההפגנות, שמתפשטות מהערים השיעיות לאזורים הסונים, יצאו בין היתר נגד ההפרדה העדתית ונגד המעורבות האיראנית במדינה. סולימאני ושותפיו היו אחראים להרג מאות מהמפגינים באש חיה.

על הרקע הזה טראמפ ונתניהו מנסים באופן צבוע לטעון שהם תומכים במחאות של ההמונים בעיראק ובאיראן נגד המשטר. טראמפ אף צייץ בפרסית "לעם האיראני האמיץ והסובל — עמדתי לצידכם מאז נכנסתי לתפקיד, ואמשיך כך לאורך כהונתי". במציאות העימות הצבאי שטראמפ מנהל עם איראן, על אדמת עיראק, מאיים לחנוק את תנועות המחאה בשתי המדינות, ולהעביר את השליטה באירועים מידי ההמונים בכיכרות לידיהם של גנרלים ומיליציות בשדה הקרב.

הצעירים בעיראק מזהים את הסכנה לתנועת המחאה שלהם, ולכן אלפים יצאו לרחובות בתגובה לאירועים בקריאה לשתי המדינות לעזוב — "לא לאמריקה ולא לאיראן! סונים ושיעים כולנו אחים". באיראן, על רקע הזעם על הפלת מטוס הנוסעים בשל טעות בזיהוי של משמרות המהפכה, יצאו שוב אלפים לרחובות בקריאות נגד ראשי הדיקטטורה.

סכנת המלחמה תמשיך לרחף מעל האזור בחודשים הקרובים. הצהרות של משטר האייתלות ושל המיליציות השיעיות בעיראק, כי התגובה להתנקשות צריכה להיות הוצאת הכוחות האמריקאים מעיראק, ומנגד הסירוב של משטר טראמפ לשקול נסיגה כזאת והמשך החרפת הסנקציות מצידו, עלולים להוביל להתנגשות צבאית. עם זאת, מלחמה היא לא אפשרות בלתי נמנעת.

בשביל להשיג ביטחון עבור אנשים מהשורה, צריך להוריד מהשלטון את מחרחרי המלחמה. מול טראמפ, נתניהו ובנט, שמשחקים באש על חשבון חייהם של עובדות ועובדים בישראל ובאזור, יש לבנות תנועת מחאה אנטי מלחמתית גם כאן. בזמן שנתניהו מתרברב בשיתוף הפעולה שהוא מקדם עם דיקטטורים רצחניים במדינות המפרץ, תנועה כזאת צריכה להושיט יד סולידרית למאבקיהם של ההמונים ברחובות לבנון, עיראק ואיראן, ולהראות כי גם בישראל יש להם שותפים מול התוקפנות האימפריאליסטית שמחבלת במאבקם הצודק למען פרנסה, רווחה, דמוקרטיה ושיווין. כל אלה יושגו באזורנו רק כחלק ממאבק למען שינוי סוציאליסטי שישחרר את המזרח התיכון מזוועות המלחמה והעוני ומהשליטה הדכאנית של משטרי הימין והמעצמות.