למרות המיומנויות וההשקעה העצומה הנדרשות מהעובדות והעובדים, שכרם מסתכם ב־88 אג' מעל לשכר המינימום בלבד. תחלופת העובדות והעובדים במקומות האלה מהירה, כשבממוצע מדריכים עוזבים את תפקידם לאחר קצת יותר משנה. העמותה מפעילה 34 מסגרות לנוער בסיכון ברחבי הארץ, כזכיינית במערך מעונות 'חסות הנוער' המופרט.

איגוד חסות הנוער, המאגד את העובדות והעובדים, כחלק מארגון 'כוח לעובדים', יצא למאבק ולפני כשנה, בפברואר 2020, נפתח משא ומתן בין האיגוד להנהלת 'אותות', שלא הספיק. העובדים הכריזו על סכסוך עבודה ביולי ופתחו בעיצומים. חשוב להדגיש שבזמן שההנהלה מסרבת לדרישות, ברשות העמותה עתודות של 14 מיליון שקל.

החל מיום שני, 4 בינואר, הכריזה הנהלת אותות מצידה על השבתת מעבידים ל־10 ימים בבית דרור ובאבני דרך. בית הדין האזורי לעבודה בת״א דחה באופן שערורייתי את עתירת העובדים נגד הסגירה. זו תורצה כ"השבתת מגן" מצד ההנהלה, במטרה כביכול להתמודד עם שיבושי העבודה שתוכננו בהוסטלים האלה וכן בשבעה נוספים. מדובר בתירוץ ציני להמשך המאמץ לפגיעה בהתאגדות העובדות והעובדים.

לטענת הנהלת העמותה, "אין בכך חלילה שום אפליה כנגד הקהילה הגאה", והתירוץ הרשמי הוא שישנם פחות בני ובנות נוער במסגרות הייעודיות האלו, וכי הם מסתמכים ממילא על מסגרות משלימות נוספות. אלא שבפועל מדובר באפליה, מכיוון שבאופן ברור רק נוער להטב״קי במסגרות העמותה ייפגע ישירות כתוצאה מהמהלך. בנוסף, יש פה זריקת האשמה במצב על העובדות והעובדים, שלא מן הנמנע שיש בהנהלת העמותה גם מי שקיוו להצליח באמצעותה להסית נגדם להטב״קים ואת הציבור הרחב.

מעודד לראות כיצד התפוצצה זריקת האשמה בפני הנהלת אותות. למשל, בעקבות תגובות מחאה, תוך מספר שעות הוחלף פוסט בדף הפייסבוק של האגודה למען הלהט״ב, שסירב לנקוט עמדה בסכסוך, לפוסט חריג התומך באופן מובהק בעובדים. איגוד עובדי חסות הנוער וארגון כוח לעובדים קוראים כעת לפעולות סולידריות נוספות עם המאבק.

האשמה במצב לא מסתכמת בהנהלת העמותה. משרד העבודה והרווחה מממן את ההוסטלים ומפקח עליהם. בעקבות הסחבת במשא ומתן, דרש איגוד העובדים מהשר איציק שמולי (מפלגת העבודה) שיתערב בתור הגורם המפקח נגד עמדת ההנהלה, אך התשובות היו מתחמקות. התנהלותו עולה בקנה אחד עם המדיניות הקטסטרופלית של הממשלה הקפיטליסטית, החונקת את השירותים החברתיים גם בעיצומו של משבר הקורונה.

צעדי ההנהלה נגד העובדים גובים מחיר מיוחד מבני ובנות הנוער והצעירים השוהים בהוסטלים. בהשבתה הנוכחית הם הועברו להוסטלים אחרים, כאילו מה בכך להעביר נוער, שבכל מקרה עבר פגיעות קשות וטרטורים, בין בתים שונים. חשוב לזכור שעוד קודם לכן, תחלופת העובדים המהירה בשגרה במסגרות האלה פוגעת גם היא בנוער. הם אינם רואים דמויות קבועות בחייהם, ופעמים רבות צריכים לקבל טיפול ממדריכים מסורים, אך חסרי ניסיון מעשי. האינטרס של בני ובנות הנוער הולך יד ביד עם האינטרס של העובדים והעובדות לשכר הוגן ותנאי עבודה טובים יותר — חשוב לתמוך במאבק הזה גם למען הנוער.

מלבד מאבק העובדות והעובדים במסגרות לנוער בסיכון, התארגנו בתקופה האחרונה עוד שורה של מאבקים של עובדות ועובדים בשירותים החברתיים, כולל שביתת העובדות הסוציאליות בקיץ.

כל אלה הם תוצאה של ייבוש תקציבי של כל שירות חברתי מצד ממשלות ישראל במשך שנים, והפרטה של רבים מהם כמו ההוסטלים לנוער בסיכון. הפתרון הוא לא רק תקצוב מלא, אלא גם להפסיק להעביר את העובדים והנוער בין מפעילות שונות שמתחלפות במכרזים. יש להלאים את ההוסטלים ואת שאר שירותי הרווחה, ולהפעיל אותם תחת פיקוח וניהול דמוקרטיים.

זה הזמן לקדם סולידריות עם מאבק עובדות ועובדי עמותת אותות ולעזור לו לנצח!