הערב (יום ד') מתוכננות להתקיים צעדות מחאן יונס ורפיח לגדר רצועת עזה במחאה על המשך המצור ומניעת שיקום התשתיות שנהרסו במהלך סבב המלחמה במאי. הצבא נערך לצעדות כמו למלחמה: עוד חיילים, צלפים ואף פלוגת שריון הוזרמו לגדר. השלטון המצרי סגר את מעבר רפיח לתנועת סחורות ואנשים — צעד של ענישה קולקטיבית כנגד מיליוני תושבים עניים בעזה — סוללות של כיפת ברזל כבר נפרסו בדרום הארץ והאיומים ב"מבצע נוסף ברצועה" מטופטפים לתקשורת.

כל ערוצי התקשות המרכזיים בישראל סיקרו בהרחבה את פציעתו של חייל מג״ב, בראל חדריה שמואלי, בזמן המחאה על גדר רצועת עזה, במוצ״ש. אבל התקשורת הלאומנית המגויסת בחרה במכוון לטשטש את נסיבות האירוע — מחאה נגד כפיית מצור וחנק כלכלי — וכמעט שלא להתייחס לעובדה כי 41 מפגינים פלסטינים נפצעו בזמן ההפגנה במוצ״ש, רובם מירי חי, כולל ילד בן 13 שנורה בצווארו ונמצא במצב אנוש. אחד המפגינים, אסאמה חאלד דעיג', נפטר הבוקר (ד') מפצעיו. במקביל, ביום שני בלילה, עימאד חשאש, נער פלסטיני בן 17, נורה למוות על ידי הצבא במחנה הפליטים בלאטה בגדה.

הכתבים הצבאיים עסוקים בלדווח על התחקיר הפנימי של הצבא לגבי פציעת החייל מבלי לשאול למה מהתחלה הממשלה שולחת צלפים לפזר הפגנה באש חיה? האמת הפשוטה היא שהדיכוי הקטלני של המחאה, שעלול להחריף היום, נועד להגן על המשך מדיניות המצור — ושזוהי החלטה פוליטית צינית ומסוכנת של ממשלת בנט־עבודה־מרצ.

בזמן הביקור שלו בוושינגטון, בנט יציג את המדיניות המשותפת למפלגות הקואליציה — כולל יש עתיד, עבודה, מרצ, רעם: הגנה על סטטוס קוו קפיטליסטי של מצור, כיבוש, התנחלויות ועוני באמצעות דיכוי צבאי קטלני בעזה ובגדה. מול המדיניות הזאת צריך להציב אלטרנטיבה של שמאל אמיתי, סוציאליסטי.

סוף לירי על מפגינים, די למדיניות היד הקלה על ההדק! כן למאבק להסרת המצור. אין שלום בלי מאבק בכיבוש, בעוני, בשלטון ההון.