עם סיום סבב ההסלמה בעזה, מעבר כרם שלום נפתח מחדש לכניסת סחורות לרצועה, אחרי 5 ימים בהם הכנסת הדלק, המזון והציוד הרפואי הופסקה לחלוטין. אספקת החשמל צומצמה משמונה שעות ביום לכשעתיים בשל המחסור בדלק להפעלת תחנת החשמל בעזה. המעבר, כאמור, נפתח־מחדש אבל הבעיה לא נפתרה. עליית מחירי האנרגיה מקשה על רכישת דלק עבור תחנת הכוח העזתית.

גל ההתייקרויות מכה בכל רחבי העולם. באזורים דוגמת עזה, שמראש סבלו מעוני וממחסור במוצרים בסיסיים — השלכותיו קטסטרופליות.

הפגיעה של הצבא הישראלי בתשתיות ייצור החשמל בסבבי המלחמה של השנים האחרונות, הפכו את ניתוקי החשמל הארוכים ל'שגרה'. יחד עם זאת, עוד ועוד משפחות עברו להשתמש באחרונה בכיריים חשמליות — בגלל עליית מחירי הגז לבישול.

במקביל להתייקרות הגז, גל עליות המחירים בעזה נוגע כמעט לכל מוצרי המזון הבסיסיים: שמן טיגון, אורז, עדשים, ביצים ועוף. כל זה קורה כשאחוזי האבטלה נושקים ל־46% (65% בקרב נשים!) והמעטים שכן מצליחים להתפרנס מרוויחים בממוצע 60 שקל ליום. התוצאה הבלתי נמנעת היא ש־59% מהתושבים ברצועה סובלים מעוני. 20% סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור — כלומר רעב.

המצור מחריף את המשבר

לצד גל ההתייקרויות העולמי, מחירי המזון והאנרגיה בעזה מושפעים עמוקות מהמצור על הרצועה: ממשלת לפיד־גנץ־בנט המשיכה בשנה האחרונה את מדיניות ממשלות נתניהו, והטילה הגבלות שרירותיות על הכנסת סחורות, מטעמים "ביטחוניים", לכאורה. בפועל מדובר במדיניות של ענישה קולקטיבית.

"נושא יוקר המחיה בעזה הוא היום אחד הנושאים שמדאיגים אותנו ביותר כשאנחנו בוחנים את האפשרות לחוסר יציבות ביטחונית באזור" — את הדברים האלה אמר ביוני 'גורם ביטחוני בכיר' בפורום סגור של מערכות הביטחון. מדובר ב"דאגה" מיתממת וצבועה. מדיניות המצור היא הגורם העיקרי למחנק הכלכלי וההומניטרי בעזה וכן לפגיעות המוגברת של תושבי הרצועה לעליות המחירים העולמיות. יש קולות במערכת הביטחון שממליצים לממשלה על "הקלות" במדיניות המצור אך מבלי להסיר אותו. כלומר לשמור את העוני, הרעב ואת המשבר ההומניטרי בעזה — "על אש קטנה". זה חלק ממדיניות 'ניהול הסכסוך' ותחזוקת הסטטוס־קוו האלים של כיבוש ודיכוי לאומי של הפלסטינים — בעזה ובגדה.

ההסלמה הצבאית האחרונה החלה בזמן התפתחות של מחאה נגד יוקר המחיה בעזה. "בשבת בכלל רצינו לצאת להפגין. אירגנו מחאה עצמאית, שנקראת 'רוצים לחיות'. בגלל המצב הכלכלי בעזה, והסגר, וזה שאין עבודה לאף אחד, והמדיניות של הממשלה", סיפרה עובדת מאחד מבתי החולים בעזה לאתר "שיחה מקומית". עם תחילת ההפצצות בהוראת ממשלת לפיד־גנץ "ההפגנה בוטלה כי הצבא תקף אותנו, אף אחד לא יוצא החוצה".

אבל הצורך במחאה נרחבת, משני צדי הגדר, ובניית מאבק למען הסרה מיידית של המצור ושל כל ההגבלות על הכנסה של דלק, מזון, חומרי בניין וסחורות לעזה — לא נעלם לשום מקום.

"יציבות ביטחונית באזור" — עבור כלל התושבות והתושבים באזור, ישראלים ופלסטינים, תושג רק על בסיס שיקום הרצועה ומימוש זכות שווה לקיום ולהגדרה עצמית לשני העמים כחלק משינוי סוציאליסטי שיבטיח רווחה, פרנסה ושלום.