ממשלת בנט־לפיד־מרצ־רע״מ הכריזה מלחמה נגד התושבות והתושבים של הכפרים הבדואים בנגב, כולל הכפרים ה"לא־מוכרים" ועוד בעיצומו של גל הדבקה ותחלואה המונית. שלא במקרה אלה הם היישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר מהמגפה ומהמשבר הכלכלי־חברתי בשנתיים האחרונות.

היישובים הלא מוכרים סבלו מאי נגישות חמורה לשירותי בריאות ורווחה לכל אורך המגפה. מערכת החינוך המקומית נמצאת במשבר עמוק כתוצאה מהיעדר תשתיות. ביישובים עצמם לא הייתה, ועדיין אין תשתית ללמידה מרחוק — כולל חיבור לחשמל ולאינטרנט. אך לממשלה בוער, דווקא עכשיו, לשלוח את זרוע הביצוע שלה, רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) והקרן הקיימת לישראל (קק״ל), למבצע הפקעת אדמות שמתבצע, באופן ציני במיוחד, באמצעות ייעור.

אתמול (ה') התקיימו הפגנות ברחבי הארץ — בכפר כנא, בחיפה ובאוניברסיטת תל אביב — והפגנה מרכזית בצומת אלאטראש־סעוה בכביש 31 בנגב נגד מבצע נישול האדמות שמתבצע בחסות נטיעות העצים של קק״ל. ההפגנה המרכזית בנגב פוזרה כ־10 דקות לאחר שהחלה, באלימות רבה. השוטרים ירו על המפגינים כדורי ספוג, קליעים מצופי גומי ורימוני הלם וכן השתמשו במכתזיות ואפילו ברחפן צבאי להשלכת רימוני גז. 13 מפגינים נעצרו. 12 נפצעו, בהם מפגין כבן 20 שפונה לבית חולים לאחר שנפצע באורח בינוני מפגיעת כדור ספוג בראשו ובן 65 שנפצע מפגיעת כדור ספוג בגב.

אתמול התקיימה שביתה ב־25 בתי ספר בכפרים הלא מוכרים בנגב כחלק מהמחאה שהתקיימה שלושה ימים ברצף מול מתחם העבודות של קק״ל. המחאה נתקלה בדיכוי אלים, ומבצע מעצרים במסגרתו נעצרו עד עכשיו מעל 80 בני אדם, כולל קטינים.

האדמות המיועדות לייעור נמצאות במחלוקת משפטית בין המדינה לתושבים מכפר אל־אטרש־סעווה. זהו מקור הפרנסה שלהם: הם מעבדים את האדמות לחקלאות עונתית, גידול חיטה ורעיית צאן מזה דורות.

בימים האחרונים הדחפורים של קק״ל ביצעו חישוף וחרישה של השטח כהכנה לנטיעת עצים שמטרתה להשתלט על האדמות ולמנוע מהתושבים הבדואים לגור בהן או לעבד אותן לחקלאות. העבודות הן חלק מפרויקט גדול יותר שנועד להשתלט על אדמות של כפרים רבים באזור בהם חיים עשרות אלפי בני אדם. עבד אלאטרש, תושב הכפר שביתו צמוד לשטח, התראיין ל"שיחה מקומית" והצביע על עץ תאנה בן עשרות שנים שנעקר במהלך העבודות. "עוקרים עץ בן 70 כדי לנטוע עצים אחרים, שבכלל לא מתאימים למדבר. אם היו בונים פה מרפאה או כביש לטובת התושבים, אף אחד לא היה מדבר", אמר. "אבל הורסים לנו את הבתים, למרות שזה כפר מוכר, ועכשיו גם חוסמים לנו את האדמות החקלאיות."

גם החברה להגנת הטבע מתנגדת לנטיעות של קק״ל באזור מכיוון שהן גורמות לפגיעה בלתי הפיכה בבתי גידול טבעיים. אין שום היגיון אקולוגי מאחורי הנטיעות, מה שמניע את המבצע הוא מדיניות גזענית של נישול וייהוד. אותה מדיניות של ייהוד ודחיקת התושבים הערבים־פלסטינים בנגב עומדת מאחורי הריסות הבתים, הזנחה מכוונת ושלילת הזכות להתחבר לתשתיות בסיסיות של חשמל, מים, תחבורה וכו'.

בניגוד לתעמולה השקרית של הממסד, עשרות אלפי התושבים הבדואים בכפרים הלא מוכרים בנגב לא "פלשו" לאדמה בה הם גרים. התושבים גרו בנגב עוד לפני הקמת המדינה ב־1948, רובם נשארו על אותה הקרקע בה חיו במשך דורות, וחלקם גורשו מאדמתם המקורית והועברו לשטח בו הם גרים כיום ע״י המדינה לפני 70 שנה. סך כל תביעות הקרקע של התושבים הבדואים מסתכמת בכ־2.7% מאדמות הנגב, אך המדינה לא מכירה במסמכי הבעלות של התושבים, ומסרבת באופן שיטתי להכין תוכניות מתאר עבור היישובים או לאשר תוכניות מתאר שהתושבים הכינו בעצמם.

"מהומות והתפרעויות"?

התקשורת הממסדית המגויסת ניסתה להסית נגד ההפגנות ולצייר אותן כ"מהומות והתפרעויות". אך בפועל, ההתפרעות האמיתית היא של ממשלת בנט־מרצ ששלחה דחפורים בגיבוי יחידת המשטרה המיוחדת "יואב" להחריב שדות של תושבים ולגזול אדמות ופרנסה בכוח. שר השיכון אלקין, האחראי גם לגירוש תושבי גבעת עמל בת״א, לא רק נתן אור ירוק לעבודות קק״ל אלא התעקש להמשיך בהן אל מול מחאות התושבים.

העדויות והסרטונים מהשטח הראו שוטרים חמושים שתוקפים מפגינים ומפגינות (כולל ילדים ונוער) עם סוסים, כלבים, טרקטורונים, גז מדמיע, רימוני הלם וכדורי גומי. המעצרים האלימים, הפצועים מהאלימות המשטרתית ואירועים כמו רימון גז שנורה ע״י המשטרה ונכנס לתוך בית מגורים בזמן שילדים ישנו בו, לא קיבלו סיקור מהתקשורת הממסדית שיצרה תמונה מעוותת.

משעות הבוקר המוקדמות עובדים דחפורי קק״ל, בליווי מאות שוטרים, פרשים ורכבי שטח, באדמות בנגב של הכפר סאווה אל אטרש. מולם מפגינים מאות אנשים מהכפר ומהסביבה. בשלב מסוים המשטרה התחילה להדוף את האנשים, לעצור כמה צעירים ולזרוק רימוני הלם. כרגע המחאה נמשכת (דיווח וצילום: אורן זיו) pic.twitter.com/l7ZUSDvCw7

— שיחה מקומית (@mekomit) January 12, 2022

כאשר המשטרה הופכת כל הפגנה לשדה קרב אין פלא שבשוליים קומץ צעירים באזור מגיבים גם בפעולות מיואשות והרסניות של שריפת מכוניות וזריקת אבנים על אוטובוסים ופסי רכבת. האחריות הראשית לאלימות היא על הממשלה, ששולחת כוחות דיכוי להרוס בכוח פרנסה ולהשתלט על אדמות. הרוב המוחלט של מי שלוקחות ולוקחים חלק במאבק מתנגדים לפעולות הרסניות כמו תקיפת עוברי אורח ומתארגנים לפעולות מחאה קולקטיביות.

"לעצור להיערכות מחדש"?

מפלגת רע״מ בראשות מנסור עבאס שרבים ממצביעיה חיים ביישובים הבדואים בנגב, נטשה אתמול את ההצבעות במליאת הכנסת במחאה, וח״כים במפלגה אף איימו כי לא יצביעו עם הקואליציה עד שפרויקט הנטיעות של קק״ל לא יופסק. לאור המשבר הקואליציוני לפיד צייץ כי "אפשר לעצור גם עכשיו להיערכות מחדש". היערכות מחדש לקראת מה? לקראת המשך הפקעה בפועל של האדמות ורמיסת התושבים.

אתמול דווח כביכול על עצירת העבודות בשטח והשגת פשרה, אך בפועל יום העבודות של קק״ל הסתיים כמתוכנן, והפרויקט ארוך הטווח של ייעור השטח, לא בוטל. למרות הטענה שהשותפות בממשלה תביא "הישגים", מאז כניסת רע״מ לקואליציה של בנט, קצב הריסות הבתים בנגב רק עלה. בחצי השני של שנת 2021 בוצעו לא פחות מ־1,800 (!) הריסות מבנים של תושבים בדואים בנגב (לעומת 1,200 במחצית הראשונה של השנה).

בשביל לעצור את תוכניות הנישול והריסות הבתים דרוש מאבק מאורגן קודם כל של התושבים והתושבות עצמן אך דרושה גם סולידריות. ב־2013 המאבק נגד תוכנית פראוור הצליח לעצור את תוכנית הטרנספר הגזענית אחרי שורה של ימי מחאה והפגנות בכל רחבי הארץ.

ממשלת בנט־לפיד־מרצ־רע״מ לא רק שולחת דחפורים ושוטרים כדי לגזול פרנסה ממשפחות עניות שמתפרנסות מחקלאות, מסיבות לאומניות וגזעניות. אותה ממשלה זורקת משפחות מהבית בגבעת עמל, לטובת אינטרס הרווח של כרישי הנדל״ן. אותה ממשלה כופה על עובדות ועובדים "לבחור" בין בריאות לפרנסה בשביל להמשיך להפעיל את מכונת הרווחים של בעלי ההון, בעיצומה של מגפה. מול סדר היום הקפיטליסטי והלאומני של הממשלה הזאת דרוש מאבק רחב.

בשביל לשים סוף לאיומי ההריסה, לעוני ולאפליה הלאומית שמדרדרים את המצב בנגב ומהווים קרקע פוריה לצמיחה של כנופיות פשע, יש להכיר בכלל הכפרים הבלתי מוכרים ולחבר אותם לתשתיות. דרושה השקעה תקציבית מאסיבית בבניית תשתיות כבישים, תברואה, חינוך ובריאות, בכלל היישובים ללא אפליה. זהו חלק בלתי נפרד מהמאבק במדיניות קפיטליסטית עיוורת שמדרדרת את החברה לסדרה בלתי נגמרת של משברים בריאותיים, כלכליים, חברתיים וסביבתיים.