תורי ענק לדלק, הפסקות חשמל של 13 שעות ביממה, מחסור חמור במזון ובתרופות — אלו רק חלק מתנאי החיים אשר נכפו על ההמונים בסרי לנקה כתוצאה מהמשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדותיה. בזמן שהאינפלציה זינקה מעל ל־50% ודחקה רבים לחרפת רעב, אליטה מושחתת של פוליטיקאים ומיליונרים המשיכו לחיות חיי מותרות ראוותניים.

על הרקע הזה, מאות אלפים יצאו לרחובות במחאה על עליות המחירים ובדרישה להתפטרות ראש הממשלה מהינדה ראג׳פקסה — והציתו התקוממות המונית שנמשכה לאורך הקיץ וטרם אמרה את המילה האחרונה.

מהינדה ראג׳פקסה כיהן בשנים 2005–2015 כנשיא. באותן שנים, "החזון של מהינדה" הורכב מכמה חלקים ובראשם דיכוי רצחני של שאיפות המיעוט הטמילי בסרי לנקה להגדרה־עצמית. ביחד עם אחיו, גוטאביה ראג׳פקסה, שמונה לשר הביטחון, מהינדה הוביל מלחמה שכללה מעשי טבח נגד אלפי תושבים טמילים.

לאחר שהקיף את עצמו בבני משפחה ומקורבים, ובנה לעצמו תדמית של "מנהיג חזק" ש"הביא לסיום" מלחמת האזרחים במדינה, הנהיג מהינדה מדיניות של הפרטות ופתיחת המדינה להשקעות הון זרות — בעיקר מסין. על רקע צמיחה כלכלית איטית, השקעות אלו הפכו לבועה שהתפוצצה. תשתיות ופרויקטים ענקיים נותרו ללא שימוש, והלוואות שהממשלה נטלה כדי לממן אותן הפכו ל"מלכודת חוב".

ב־2019 מהינדה חזר לראשות הממשלה ונקט מדיניות של הורדת מיסים לעשירים והדפסת כסף — מהלך אשר הביא לירידת ערך המטבע והקשה על יבוא סחורות ולקיחת הלוואות נוספות. התפרצות המגפה העולמית וקטיעת שרשראות האספקה החריפו את המצב עוד יותר.

באפריל 2021 אסרה הממשלה על יבוא דשן במטרה למנוע בריחת מטבע חוץ, צעד זה פגע בענפי החקלאות עליהם מתבססת כלכלת סרי לנקה — יצואנית התה הרביעית בגודלה בעולם. הירידה בהכנסות מייצוא השתלבה עם השלכות המלחמה באוקראינה, שהביאו לזינוק במחירי הסחורות המיובאות לסרי לנקה. במאי האחרון הוכרזה המדינה חדלת פירעון לאחר שלא הצליחה לשלם ריבית על איגרות חוב זרות.

שביתה כללית והשתלטות על מעון הנשיא

הזעם הציבורי שהצטבר התפוצץ באפריל. מחאות התארגנו ברחבי המדינה ובמרכזן הפגנות הענק בבירה קולומבו. תחת הלחץ של מאות אלפי מפגינות ומפגינים ברחובות, התפטרו מהממשלה בני משפחת ראג׳פקסה, בסיל, כאמל ונאמל, כבר באותו החודש. ההפגנות הלכו והתעצמו ואליהן הצטרפו כאלפיים איגודי עובדות ועובדים, שהכריזו על השביתה הכללית הגדולה ביותר ב־69 השנים האחרונות, תחת הסיסמא
"GO HOME". במאי, מהינדה ראג׳פקסה נאלץ "ללכת הביתה" והתפטר. אך המשבר הכלכלי, ששורשיו במערכת הרווח הקפיטליסטית, לא נפתר באמצעות שינויים פרסונליים וקוסמטיים בשלטון.

המחאה התגברה ולאחר שלושה חודשים התפטר גם הנשיא, גוטאביה ראג׳פקסה. במהלך הפגנה המונית השתלטו אלפים על מעון הפאר של הנשיא, חגגו בבריכת השחיה שלו ואילצו אותו לברוח מהמדינה.

"לנו אין חשמל סדיר ופה ממוזג ללא הפסקה" אמרה אחת המפגינות. הניגוד בין הפאר והעושר לבין המציאות היומיומית של רוב הציבור בסרי לנקה המחיש את ריקבון השיטה. אחד המפגינים ביטא זאת: "גוטאביה צריך ללכת אבל הוא רק סמל של המערכת. אז לא רק [משפחת] ראג׳פקסה צריכים ללכת הביתה — כל הגנבים צריכים ללכת".

האליטה השלטת בסרי לנקה ניסתה לייצב את המצב באמצעות מינוי ראש הממשלה לשעבר, רניל ויקרמסינגה לנשיא. רוב המוחים רואים בו, בצדק, בעל ברית של ראג׳פקסה. מיד עם כניסתו לתפקיד הכריז ויקרמסינגה על "מצב חירום" והחל לאיים על המפגינים: "אם אתם מנסים להפיל את הממשלה או להשתלט על משרד ראש הממשלה, זו לא דמוקרטיה. אנחנו ננהג איתכם בתקיפות". כדי להשיג את מה שהוא מגדיר כ"יציבות", ויקרמסינגה מתכנן הסכם חילוץ עם קרן המטבע הבינלאומית הידועה בהצבת תנאים של קיצוצים וצנע — שיחמירו עוד יותר את המצב עבור א.נשים מהשורה.

"אנחנו צריכים להתאחד עכשיו ולבנות הנהגה מאוחדת למחאה. ככל שנחכה כך יהיה לרניל סיכוי גדול יותר לדכא אותנו". אמר אחד המוחים במהלך ההפגנות לאחר מינוי הנשיא החדש. הנחישות של המפגינות והמפגינים וחוסר האמון שלהם בנציגי השלטון והמערכת שיצרו את המשבר מעוררי השראה.

המשטר בסרי לנקה ידוע בהסתה ורדיפה של המיעוטים, טמילים ומוסלמים, כחלק ממדיניות 'הפרד ומשול' שנועדה לזרוע פירוד בקרב מעמד העובדות והעובדים. מול אלו יש צורך לבנות ולחזק התארגנויות חוצות קהילות בשכונות, באוניברסיטאות ובמקומות העבודה.

התארגנויות כאלו יוכלו להוות את הבסיס לבניית כוח פוליטי שייצג את האינטרסים של העובדות, העובדים והעניים ולקדם תוכנית חילוץ אמיתית.

כדי לעצור את הברחת הכספים מהמדינה, כולל ההון של משפחת ראג׳פקסה, נחוצה שליטה ציבורית דמוקרטית על תנועות הון, מסחר במטבע חוץ ועל המערכת הפיננסית. לצד קיצוץ תקציב העתק של הצבא, עצירת ההפרטות והלאמה מחדש של תשתיות ומשאבי טבע — תחת ניהול ופיקוח דמוקרטיים — חיוניות כדי לרתום משאבים להתמודדות עם הרעב והעוני.

ההתעוררת המהפכנית בסרי לנקה הציתה את הדמיון של מיליונים המתמודדים עם השפעות המשבר הקפיטליסטי בדרום אסיה ובשאר העולם. אימוץ ופיתוח של נקודת מבט ותוכנית סוציאליסטית, יכולות להציב אופק ודוגמא למוצא מהמשבר ולבניית עתיד של רווחה, שוויון וסולידריות.