המשבר הג׳נוסיידי בעזה ממשיך לגבות חיי אדם מדי יום, ואף מאיים להתלקח מחדש לכדי מלחמת השמדה בהיקף נרחב, וזאת על רקע ההתנקשויות והפצצות הראווה של ממשלת הימין הישראלית ברצועה. יוזמות הבית הלבן למפגשי פסגה בדוחה ובמיאמי של ראשי משטרים באזור מבהירות כי הממשל האמריקאי לא ויתר על קידום שלב ב' של 'תוכנית טראמפ', אך אין כל הבטחה שמתווה קולוניאלי זה יתממש או שסכנת ההידרדרות תבלם.

מראש התוכנית שקודמה על ידי טראמפ תחת הכותרת הצינית של "שלום" לא פסלה קטגורית את חידוש המלחמה. מדובר בתוכנית קולוניאלית המכשירה את ביתור הרצועה וחלוקתה למובלעות תחת שליטה של מיליציות וכוחות צבאיים שונים, כולל כוחות כיבוש ישראליים, בחסות האימפריאליזם האמריקאי ו"מועצת השלום" של טראמפ.

באחרונה פורסם כי גורמים בבית הלבן אף מנסים לקדם במסגרת התוכנית השתלטות של כרישי נדל״ן על חופי הים של עזה. מה התוכנית הזאת מציעה למי שנמצאים היום במחנות העקורים באותם החופים?! כלומר, לאוכלוסייה הפלסטינית השורדת בעזה, הנאבקת לקיום? 90% מאוכלוסיית עזה נעקרה מביתה מאז אוקטובר 2023, ובממוצע כל תושב.ת נאלצו לעקור שש פעמים לאורך המלחמה (דו״ח בצלם 19.12.25).

באוקטובר העריך האו״ם כי 81% מהמבנים בעזה נהרסו או ניזוקו. הפסקת האש השברירית לא סללה את הדרך לשיקום ובנייה מחדש. להפך: באזורים שנמצאים תחת שליטה ישראלית ישירה ממזרח ל"קו הצהוב" — יותר ממחצית משטח הרצועה — כוחות כיבוש ממשיכים בהרס שיטתי של מאות מבנים ותשתיות, כפי שגם עולה מצילומי לווין עדכניים. "כל מערכות הביוב, הניקוז, החשמל והמים הרוסות לחלוטין", אמר גורם בעיריית עזה, "אין שום סימן לשיפור או לתחילת שיקום של ממש".

הפשעים נגד האנושות בעזה ממשיכים גם בזמן הפסקת האש הרשמית, כולל הפגזה קטלנית של חתונה או רצח משפחה שחצתה בטעות עם רכבה את הקו הצהוב. בחודשיים הראשונים של הפסקת האש נהרגו מעל ל־400 בני אדם בהפרות ישראליות ונפצעו יותר מאלף. מניין ההרוגים הרשמי הכולל מאז אוקטובר 2023 חצה באופן מזוויע את קו ה־70,000, וזאת על פי הערכות שמרניות ביותר של משרד הבריאות בעזה.

לצד מאות הרוגים מהפצצות והפגזות במהלך "הפסקת האש", מספר ילדים נספו גם מרעב, קור ומהצפה של אוהלים ונזקי מזג אוויר. "העיר הפכה לים, וכל אוהל בה הוא אי קטן שנלחם נגד טביעה", כתב אחד התושבים בעזה ברשתות החברתיות. 13 תושבים נהרגו בסערה שפקדה את האזור באמצע דצמבר ("ביירון") לאחר שגשמים עזים ורוחות חזקות הציפו אוהלים וגרמו לקריסת מבנים שניזוקו בהפצצות. בין ההרוגים, תינוקות שמתו מהיפותרמיה. המשך המצור, כולל עיכוב של הכנסת כ־5 מיליון שמיכות ועשרות אלפי אוהלים שמחכים במחסומים, ושלילת רישיונות מעבר של ארגוני סיוע לקראת השנה החדשה, צפויים לייצר אסונות נוספים.

ההתנקשות בראאד סעד, בכיר בזרוע הצבאית של חמאס בעזה, בהוראת נתניהו ושר המלחמה כץ, הייתה ניסיון שקוף לעצב סדר יום לקראת מעבר אפשרי של תוכנית טראמפ לשלב ב', שאמור לכאורה לכלול את הקמת "כוח הייצוב הבינלאומי" (ISF), נסיגה חלקית של כוחות כיבוש ישראליים, פתיחת מעבר רפיח וכן הכנסת מלט ובטון בשאר המעברים.

ממשלת נתניהו רוצה להמשיך להשתמש במעבר רפיח ובהקלות במצור כמנוף לחץ פוליטי על הפלסטינים. אין לה התנגדות עקרונית להקמת

ה־ISF וכניסתו לעזה, אך היא מעוניינת שהוא ישמש כקבלן משנה של הכיבוש. המשטרים בטורקיה, קטאר ומצרים, שנמצאים תחת לחץ מדעת הקהל מבית, הסולידרית עם הפלסטינים, רוצים שהכוחות הצבאיים שהם ישלחו לעזה יתפרסו בחיץ בין הצבא הישראלי לרצועה, מבלי לפטרל בתוך ריכוזי האוכלוסייה השורדת והמורעבת של עזה, ומבלי ליזום צעדים לפירוק המיליציה של חמאס מנשקה. ההתנקשות בסעד אותתה לנכונות של ממשלת המוות לחזור למלחמה ל"השמדת חמאס" ככל שכוח הייצוב לא יעשה זאת.

68% מהציבור הפלסטיני בגדה ובעזה מתנגדים לכניסתם של כוחות צבא ממצרים, ירדן ומדינות ערביות ומוסלמיות לעזה אם אחת ממטרותיהן היא פירוק חמאס מנשקו, לפי סקר של PCPSR. כוח כזה יתפס ככובש זר ובצדק.

הדבר קשור לחוסר אמון של כ־60% באותו הסקר, כי המלחמה הסתיימה באופן מוחלט. 70% לא מאמינים שתוכנית טראמפ תוביל להקמה של מדינה פלסטינית. בנסיבות האלה, הנשק של חמאס ממשיך להיתפס על ידי רוב האוכלוסייה כנשק מגן מפני התוקפנות הצבאית של כוחות הכיבוש ולכן 80% בגדה ו־55% ברצועה הביעו התנגדות לפירוז של המיליציה של חמאס. התוקפנות הצבאית הבלתי פוסקת של ממשלת המוות ממשיכה לתחזק את מעמדה של הזרוע הצבאית למרות שהתמיכה הפוליטית בחמאס — כוח ימין ריאקציונרי שאינו מסוגל לקדם את המאבק הפלסטיני לשחרור ואחראי גם לזוועות נגד א.נשים מהשורה ב־7 באוקטובר — אינה יציבה.

הפתרון למשבר עובר דרך בניית מאבק לסיום מוחלט של מלחמת ההשמדה והוצאת כל כוחות הכיבוש מעזה, לא דרך השלטת משטר קולוניאלי ברצועה — "מועצת השלום" בלתי־נבחרת, שמורכבת מטייקונים ונציגים של משטרים אימפריאליסטיים, ולמעשה שוללת את הזכות של הפלסטינים להגדרה עצמית ומונעת מהם לבחור ולהיבחר לגופי ממשל המעצבים את חייהם.

ההתנגדות לטיהור אתני וטרנספר חייבת להיות מגובה במאבק להעברה מסיבית של אספקת מזון, מים נקיים, מוצרי יסוד וציוד רפואי ללא עלות לתושבי ותושבות עזה ככל הנדרש תחת שליטה דמוקרטית ולבנייה מחדש של מערכת הבריאות, החינוך וכלל תשתיות החיים ברצועה. במקום לתת לטייקונים וכרישי נדל״ן להתעשר מהמשבר ברצועה, יש להפקיע את משאבי העתק שבידי בעלי ההון, לטובת מאמצי שיקום של כלל הקהילות הנפגעות ולהעביר פיצויים נרחבים לתושבות ולתושבים מהשורה בעזה, בלבנון, בגדה, לתושבי הצפון ולתושבי הנגב המערבי.

בשביל שלום דרוש מאבק לשינוי סוציאליסטי, שורשי, על בסיס זכויות שוות לקיום, להגדרה עצמית ולחיים בכבוד, ברווחה ובביטחון אישי. התנאי המקדים לכך הוא סוף למלחמה, לדיקטטורה של הכיבוש, להתנחלויות, לדיכוי ולעוני הקיצוני הנכפים על מיליוני פלסטינים.