מבחינת הממשלה חופשת הקיץ היא הזדמנות מצוינת להנחית גזירות חדשות על הסטודנטים והמרצים במוסדות להשכלה גבוהה. אחרי ההתקפות נגד המרצים במכללות להוראה ובאוניברסיטאות, משרד החינוך משיק תוכנית חדשנית, הפעם עם תוספת גזענות: סטודנטים ערבים במכללות להוראה יתוקצבו בחצי לעומת יהודים.

משרד החינוך מציג את הגזירה החדשה באופן ציני כצעד לפתרון כביכול של בעיית האבטלה בקרב מורים ערבים, שנובעת לטענתם מ"עודף מורים".

נכון ל־2015 היו כ־11,000 מורים ערבים מובטלים, בעיקר בצפון הארץ. אך כמובן שמדובר רק בתירוץ לאפליה בוטה של סטודנטים ערבים ולא באמצעי לטיפול בבעיית האבטלה.

לפי ההחלטה החדשה, המכללות יקבלו תקצוב נמוך יותר עבור סטודנטים ערבים: 14 אלף ש״ח בשנה במקום התקציב הנוכחי של 25 אלף ש״ח לכל סטודנט, שלפיו ימשיכו להיות מתוקצבים סטודנטים יהודים. במצב כזה המכללות עשויות לא לקבל סטודנטים ערבים או להעלות להם את שכר הלימוד, כך שבפועל תיווצר אפליה קשה כלפי סטודנטים ערבים, אבל לא תיווצר אף מישרה ל־11,000 המורים המובטלים.

עוד מורים דווקא נחוצים

הבעיה לא נובעת בעיקרה מעודף מורים, אלא ממחסור במקומות עבודה ובכיתות. לפי דו״ח של עמותת "סיכוי", נכון לשנת 2012 היה מחסור של 6,600 כיתות לימוד במערכת החינוך הערבית — 4,500 בבתי הספר וכ־2,100 בגני ילדים.

בנוסף, מערכת החינוך סובלת כולה ממחסור בכיתות לימוד לצד צפיפות גדולה מידי בכיתות הקיימות. כך שפתרון אמיתי לבעיית האבטלה של מורים ערבים ולמחסור הכללי בכיתות, צריך לכלול הקמה של בתי ספר חדשים, הקטנת מספר התלמידים בכיתה ופתיחה של כיתות חדשות. כך יווצרו אלפי מישרות בהם ניתן יהיה להעסיק מורים מובטלים.

לפני שלוש שנים שר החינוך דאז, שי פירון, הציג תוכנית לשילוב מורים ערבים בבתי ספר בישובים יהודיים, תוכנית שנועדה לתת לכאורה מענה למחסור במורים במקצועות הליבה בבתי הספר הללו, ולבעיית האבטלה של מורים ערבים. במסגרת התוכנית הניסיונית, היו אמורים להשתלב 500 מורים ערבים בבתי ספר בישובים יהודיים בתוך חמש שנים. בינתיים השתלבו במסגרתה רק 250 מורים, ומתוך 120,000 מורים במערכת החינוך היהודית, כמה מאות בלבד הם ערבים.

המטרה של התוכנית של פירון היתה להשתמש ב"עודף מורים" שנוצר מהזנחת החינוך ביישובים הערביים כדי לפתור בעיה של מחסור במורים בישובים היהודיים, במקום לשקם את מערכת החינוך כולה וליצור עוד מקומות עבודה למורים. אלא שפתרון כזה מצריך השקעת תקציבים שהממשלה לא מוכנה להשקיע.

התוכנית של פירון לא עמדה גם ביעדים הנמוכים שלה כי היא לא נתנה מענה למחסומים שעומדים בפני שילוב כזה. למשל, ההפרדה הגיאוגרפית בין ערבים ליהודים תחייב את רוב המורים הערבים לעבוד בבתי ספר מחוץ לאזור מגוריהם. בשביל מורים רבים, הצעד הזה לא ריאלי, בזמן שרוב היישובים הערביים מבודדים, התחבורה הציבורית בהם מוזנחת, ובישובים היהודיים יש אפליה גזענית בהשכרת דירות.

בנוסף, בגלל המתיחות הלאומית ובגלל פחדים מבוססים מיחס גזעני, מורים רבים לא יסכימו ללמד בבתי ספר יהודיים. מורים שהשתלבו בתוכנית של פירון מספרים על קליטה טובה וחברית מצד צוות המורים. אבל מצד שני, לפי סקר של "מאגר מוחות", 41% מההורים היהודים לא רוצים מורים ערבים בבתי הספר של ילדיהם, תוצאה שנובעת גם מגל ההסתה של הממשלה שהתחזק מאז אוקטובר.

אחת המטרות המוצהרות של התוכנית של פירון היתה "הורדת מחסומים בין יהודים וערבים", אבל מי מבטיח למורים שמשרד החינוך יגבה אותם במקרה של יחס גזעני כלפיהם, אחרי שעובד של משרד החינוך הודה כי "כשהמשרד ראה מה מתרחש בקיץ [2014, בזמן המלחמה בעזה], הוא לא ממש ניסה [...] לשבץ מורים ערבים, ובמקום להילחם באווירה הציבורית ולהתנגד לה, במשרד קיבלו אותה וחיכו 'עד יעבור זעם'"?

בערים מעורבות ובקרב מורים נוספים שמעוניינים בכך, שילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודיים יכול כבר עכשיו לתת פתרון חלקי לבעיה, בליווי תוכנית לימודים נגד גזענות, ובהתגייסות של ארגוני המורים לגבות מורים שעלולים להיפגע מיחס גזעני. בכל מקרה, כפי שהסביר בצדק פרופסור מרואן דוירי, פסיכולוג ומרצה במכללת אורנים, תוכנית כזאת לא יכולה לבוא "במקום להביא לשוויון בתקצוב בתי הספר הערביים. וגם לא במקום קליטת מורים בבתי הספר הערביים".

מצוקת אבטלה חריפה

בעיית האבטלה בציבור הערבי־פלסטיני לא קיימת במקצוע ההוראה בלבד, וצעירות וצעירים רבים הולכים ללמוד הוראה מחוסר אלטרנטיבה. קטף מוראד סלאמה, מרצה במכללת אורנים, הסבירה כי "אי אפשר להגיד לאנשים תלמדו פחות. אתה רוצה שיהיו פחות מורים — תציע אלטרנטיבה".

כיוון שההוראה נחשבת למקצוע נשי, מדובר בעיקר בנשים, שהאבטלה בקרבן חמורה במיוחד (שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות־פלסטיניות עומד על 22.5% בלבד). הגזירה החדשה תגביר את הפגיעה בהן, כולל את יכולתן לרכוש מקצוע שיוריד את תלותן בגברים.

כדי לפתור את הבעיה, יש צורך בהשקעה מסיבית בחינוך, דיור, רווחה ויצירת מקומות עבודה ביישובים הערביים, ולהפסיק את האפליה נגד ערבים בקבלה למקומות עבודה.

התארגנות למאבק

כדי לשים סוף לתוכנית של משרד החינוך, התאחדות הסטודנטים הארצית, ארגוני המורים, אגודות הסטודנטים וועדי המרצים צריכים להביע התנגדות למהלך ולהתגייס למאבק, לצד התאגדות מנהלי בתי הספר ומספר ארגונים חברתיים שכבר הביעו את התנגדותם למהלך הגזעני. כנציג במועצת אגודת הסטודנטים ב"סמינר הקיבוצים", קראתי לאגודה להתנגד למהלך. החלטה בנושא צפויה להתקבל בישיבת האגודה בעוד כשבועיים.

עתירה לבג״ץ כבר הוגשה בנושא, אבל ללא מאבק בשטח, כלל לא בטוח שהתוכנית תעצר שם. כדי להפעיל לחץ מקסימלי, המאבק צריך לכלול הפגנות משותפות לארגונים המתנגדים לתוכנית ושל מורים וסטודנטים יהודים וערבים, ובמקרה הצורך גם שביתה בבתי הספר ובמכללות להוראה בתחילת שנת הלימודים הבאה.

משרד החינוך, בראשות הגזען בנט, לא מתכוון לפתור את בעיית האבטלה בקרב מורים ערבים או להשקיע בפתיחת בתי ספר וכיתות חדשות, הנחוצים למערכת. בפועל, התקנה הגזענית החדשה מצטרפת לשורה של צעדים כחלק ממדיניות של קיצוצים ופגיעה במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה.

הממשלה משתמשת ב"הפרד ומשול" בין מרצים לסטודנטים ובין יהודים לערבים כדי להעביר את מדיניות הקיצוצים ולהרוס את מערכת החינוך. אסור לנו להיכנע להפרדה. המאבק נגד הגזירה החדשה צריך להיות יריית הפתיחה למאבק רחב לשיקום מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה תוך ביטול כל אפליה גזענית.

תנועת מאבק סוציאליסטי דורשת:

• לא לאפליה בתקצוב סטודנטים ערבים! לבטל את התוכנית הגזענית של משרד החינוך. סוף לאפליה של מערכת החינוך ביישובים הערביים.
• כן לתוכנית ארצית שתכלול הקמה של בתי ספר חדשים, הורדת הצפיפות בכיתות, פתיחת כיתות חדשות ויצירת מישרות הוראה, בישובים יהודיים וערביים.
• השקעה מסיבית בדיור, תחבורה, חינוך, רווחה ויצירת מקומות עבודה ביישובים ערביים.
• מימון כל הדרישות הללו על־ידי הגדלת המיסוי על בעלי ההון והלאמת משאבי הטבע.