טראמפ הטיל את פצצת הטרנספר על המזרח התיכון, האם הפסקת האש בעזה תשרוד?
מיליונים כמהים לסיום מוחלט של המלחמה אבל לממשלת המוות יש תוכניות משלה
דף הבית
מי אנחנו
על מה אנחנו נאבקים.ות
אפשר שאלה על סוציאליזם?
כנס סוציאליזם
דברו איתנו / הצטרפות
תרומת סולידריות
תשלום דמי חברות
התנועה העולמית
ארכיון כתבות
תקנון התנועה
דברו איתנו
תודה רבה!
ההודעה נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
עובדי הרכבת בדימונה נלחמים נגד פיטורים והתנכלויות
עובדי "רכבת ישראל" בדימונה נאבקים נגד פיטוריהם של 15 מהם במסגרת מהלך דראקוני של ההנהלה, שבאופן שערורייתי זוכה להסכמה בשתיקה של הנהגת ההסתדרות הכללית ולהסכמה מפורשת של הוועד הארצי של עובדי הרכבת, שאף איים על עובדים נוספים בפיטורים במידה ויחשפו את תנאי עבודתם.
3,424

3,424

כ־180 עובדי "רכבת ישראל" בדימונה השביתו את תחנת הרכבת בעיר לחמישה ימים (29.5 עד 2.6), שיתקו את הקטרים כדי למנוע הפעלת שוברי־שביתה, והתבצרו בתחנה יחד עם בני משפחותיהם ותושבים נוספים שהגיעו לתמוך. השביתה הוכרזה באופן מיידי בתגובה לפיטורים של כ־15 מהעובדים במקום, ובהם מי שהיה בעבר יו״ר ועד עובדי הרכבת בדימונה, אהרון כהן, שפוטר ללא התראה. בית הדין האזורי לעבודה ניסה לטרפד את השביתה הספונטנית כבר ביומה השני באמצעות צו, לאחר שהגדיר את השביתה כבלתי־חוקית. העובדים התעלמו בצדק מהצו האנטי־דמוקרטי והחרימו את הדיון שהכרעתו הייתה צפויה מראש. למרות זאת, בהיעדר גיבוי מהאיגוד שלהם, ולאחר שבית־הדין איים עליהם בקנסות כספיים ("הוצאות"), הפסיקו בנתיים העובדים את שביתתם.

העובדים השובתים נאבקים על נושאים מהותיים נוספים מלבד הפיטורים. בין היתר אפשר למנות את תנאי השכר המחפירים ושעות העבודה הארוכות — יום עבודה יכול להימשך גם 17 שעות. על כך יש להוסיף מפגעי בטיחות חמורים, שהעובדים מזהירים כי בגללם עלול להיגרם אסון כבד.

ההנהלה מפטרת, הוועד מאיים... על העובדים

המאבק של עובדי התחנה בדימונה מתקיים בעיצומו של תהליך הפרטה נרחב ברכבת ישראל, שכמיטב המסורת כולל ייבוש תקציבי מכוון של החברה הממשלתית. כבר כיום מועסקים העובדים בלא פחות מחמש שיטות העסקה שונות (!): דור א', דור ב', עובדי "פרוייקט", עובדי קבלן ועובדי כ״א. ב־2 ביוני, במהלך השביתה, הופיע מנכ״ל הרכבת, יצחק הראל, בפני כנס מנהלים של קבוצת "אביב ניהול". שם הצהיר כי כדי שהרכבת תישא בפחות הוצאות שכר, עליה לפטר עוד 300 עובדים (מתוך כ־1800 עובדים שכירים). לגבי שביתת העובדים בדימונה אמר כי מדובר ב-"לקיחת החוק לידיים ובסימפטום שאסור לנו להסכים לו" (דה מרקר, 2.6). התגובה של המנכ״ל ששם לו למטרה להרוס את העבודה המאורגנת ברכבת אינה מפתיעה.

אבל מקוממת עוד יותר התנהלות הוועד הארצי של עובדי הרכבת, שמגבה את ההנהלה ותוקע לעובדים סכין בגב. דוח מבקר המדינה מה־20 במאי חושף בעקיפין כיצד קיבלו יו״ר הוועד, ממלא מקומו וסגנו, הטבות שכר אישיות לקראת החתימה על הסכמי עבודה חדשים. במילים אחרות, ראשי הוועד קיבלו שוחד מההנהלה, כדי שישתפו־פעולה עם תוכניותיה, שכוללות פיטורי 150 עובדים עד סוף השנה הנוכחית. לא רק שוועד העובדים הארצי לא גיבה את העובדים, הוא אף איים על חלקם בפיטורים ערב היציאה לשביתה. "הועד הארצי מנסה לשלוט בנו בשלט רחוק," מוסר אהרון כהן, "אנו לא זוכים לגיבוי ומרגישים כמו יתומים בלי אב". כהן תוהה למה יו״ר ההסתדרות הכללית, עופר עיני, מפקיר את העובדים בשטח.

מפגן סולידריות מרשים

בניגוד גמור לוועד העובדים הארצי המושחת ולעסקנים שיושבים בהנהגת ההסתדרות, התייצבו ועדי העובדים הגדולים בנגב לצד העובדים השובתים. ועדי עובדים מקונצרן "כימיקלים לישראל" — שחלקם ניהלו ממש לאחרונה מאבקים על תנאי עבודה ואחרים עשו זאת בשנים האחרונות — מנעו הוצאה של סחורות לייצוא ממפעלי התאגיד, לאות סולידריות עם עובדי הרכבת.

ב־1 ביוני הגיעו ועדי עובדים רבים למקום למפגן סולידריות וכוח בתחנה השובתת, וביניהם ועדי העובדים של התעשייה האווירית בבאר־שבע, מפעלי ים המלח, רותם אמפרט ומפעל פריקלאס. מאות הנוכחים חסמו בגופם רכבות משא ונוסעים. אפילו ראש העיר של דימונה, מאיר כהן מ"ישראל ביתנו", נגרר להביע תמיכה בשביתה הפופולרית. רק הנהגת ההסתדרות הכללית, בראשות עופר עיני, שתקה בשילוב ידיים ומסרה לבית הדין לעבודה את התנגדותה למאבק העובדים.

מופקרים בשטח

כאשר פסק שופט בית הדין לעבודה בבאר־שבע שהשביתה אינה חוקית, הוא נימק זאת בעמדת ההסתדרות שמסרבת לאשר את צעדי העובדים. למרות עמידתם המרשימה של העובדים נגד הצו הראשון של בית־הדין, היעדר הגיבוי מצד ההסתדרות הכללית אילץ אותם להפסיק את השביתה לאחר שהוגבר הלחץ עליהם. בדיון בבית־הדין ביום שבו הופסקה השביתה, הבהיר השופט לאינטרסים של מי הוא דואג: "נזק כספי עצום נגרם בכל שעה שעוברת, כפי שנמסר לבית הדין".

ביום ג', ה־10 ביוני, אמור להתקיים דיון נוסף בבית־הדין לעבודה בב״ש, הפעם בהשתתפותו של עופר עיני, בכבודו ובעצמו...

הנהגת ההסתדרות חייבת להתייצב לצד העובדים

ההחלטה על יציאה לשביתה והפסקתה חייבת להתקבל באופן דמוקרטי על־ידי העובדים עצמם, ולא להיות מונחתת מלמעלה. כך גם לגבי כל הסכם שמושג. זוהי חובתה של הנהגת ההסתדרות להתייצב לצד העובדים, ובמידת הצורך לספק להם קרן שביתה ולגייס קבוצות עובדים אחרות לתמיכה אקטיבית במאבק, כולל שביתות הזדהות. הסולידריות המרשימה של תושבים ועובדי התעשייה בדרום עם עובדי הרכבת בדימונה מעידה על האפשרות לנצח את המאבק — אם הוא ייכשל, זה יהיה רק בגלל הבגידה של ועד העובדים הארצי המושחת והנהגת ההסתדרות בראשות עיני. אבל, עוד לא מאוחר.


המעוניינים לשלוח הודעות הזדהות לעובדי הרכבת, יכולים להעביר אותן אלינו לכתובת: {[email protected]}.

ייתכן ותתארגן משמרת מחאה מול בית הדין ביום הדיון — נעדכן על כך בהמשך.


הצטרפו למאבק!
מול ממשלת הון גזענית, כיבוש וסכסוך ללא סוף באופק, ומול שיטה קפיטליסטית שמנציחה אוליגרכיה מושחתת, אי־שוויון, אפליה, מלחמות והרס סביבתי — נדרש מאבק לשינוי שורשי. מאבק סוציאליסטי היא תנועה של רעיונות בפעולה, עם ניסיון בשטח ועם שותפים ושותפות בעשרות מדינות. אנחנו מעורבים במחאות ובמאבקים, ומקדמים סולידריות והתארגנות במטרה לסייע להם לנצח, כחלק מהמאבק לשינוי סוציאליסטי. הצטרפו אלינו במאבק לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית!


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 125, תל אביב–יפו 6100101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.