יחסי העבודה בענף העיתונות סוערים בתקופה האחרונה כפי שלא היו כבר שנים ארוכות.

באמצע ינואר הושק "ארגון העיתונאים בישראל", שהוקם כאיגוד ענפי עצמאי במסגרת ההסתדרות הכללית, ומאז כבר צירף לשורותיו יותר מ־500 עיתונאים ועיתונאיות מעיתונים, אתרי אינטרנט, תחנות רדיו וערוצי טלוויזיה שונים.

בעיתון הארץ/The Marker, שבו קיים מאז 2007 ועד יציג המסונף לאגודת העיתונאים בתל־אביב ולאיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, הוכרז ב־31 בינואר סכסוך עבודה עקב פיטוריהם של חמישה כתבים ועורכים ממדור הספורט וקיצוץ של 20%–40% במספר המשמרות של עשרות גרפיקאים וגרפיקאיות בעיתון, בהם בעלי משפחות ואמהות חד־הוריות. צעדים אלה ננקטו ללא הודעה מוקדמת כלשהי, וזאת בניגוד להתחייבות שנתנה הנהלת העיתון בעקבות סכסוך העבודה הקודם בשנת 2009.

פיטורים ב־ynet על רקע ניסיון התאגדות

ב־9 בפברואר הועמד ארגון העיתונאים החדש במבחן ממשי ראשון כשארבעה עיתונאים בכירים באתר ynet — אראלה גניסלב, יהונתן זילבר, תני גולדשטיין ובועז פיילר — זומנו לשימוע לפני פיטורים. ארבעתם היו מעורבים בחודשים האחרונים באופן פעיל בעידוד עיתונאי ynet להתאגד.

עורכי הדין המייצגים את ארגון העיתונאים כתבו לעורך ynet, יון פדר, עוד באותו היום, והזהירו כי "בכוונתם לנקוט בכל האמצעיים העומדים לרשותם, לרבות תביעה אישית כלפיך בגין הפגיעה הקשה בחופש ההתארגנות".

כצפוי, עורך ynet טען כי לפיטורים לא היה קשר להתארגנות, וכי לא ידע כלל שהמפוטרים מעורבים בה. מאחר שפיטורי עובדים על רקע התארגנות במקום העבודה אסורים בחוק, אף מעביד לא יודה כי פיטר עובד מסיבה זו.

ועד העיתונאים של הארץ פירסם מכתב תמיכה בעיתונאים שפוטרו, ובו קרא לשאר העיתונאים במערכת ynet ובקבוצת "ידיעות אחרונות" להגיב על הפיטורים המקוממים באמצעות התארגנות והקמת ועדים.

סכסוך העבודה ב"הארץ"

מאז ההכרזה על סכסוך עבודה ב"הארץ" נערכו מספר פגישות עם ההנהלה של קבוצת הארץ, שבחלקן נכח גם המו״ל עמוס שוקן. אך ההתקדמות הייתה מעטה. ההנהלה הכירה בכך ש"טעתה" כשלא הודיעה לוועד מראש על צעדי הפיטורים והקיצוצים המתוכננים, אך דרשה להתייחס אליהם כאל עובדה מוגמרת. כמו כן, ההנהלה סירבה לדרישת הוועד להחזיר לגרפיקאיות את המשמרות שקוצצו לתקופה של שבועיים לפחות, שבמהלכה ניתן יהיה לדון על חלופות לקיצוץ. במקום זאת, ניתן לגרפיקאיות פיצוי כספי חד־פעמי בשווי של המשמרות שאיבדו במחצית הראשונה של ינואר.

לאור זאת, ב־8 בפברואר הכריז הוועד רשמית על כוונתו לנקוט בצעדי עיצומים ושביתה (שמבחינה חוקית הוא יוכל לבצע בתום 15 יום). מאז נערכו פגישות נוספות בין הוועד להנהלה, אך ב־22 בפברואר קיבל הוועד מכתב מהמו״ל שוקן שבו נאמר למעשה כי בעיית המשמרות החסרות של הגרפיקאים תיפתר מעצמה עם עזיבתם של כמה מהם כחלק מהתחלופה הטבעית. אלא שהקיצוץ במשמרות הוא שצפוי לגרום לכמה מה"מקוצצים" לעזוב, ולא תחלופה טבעית!

בעקבות המכתב הזה עידכן הוועד את העיתונאים והעיתונאיות, פירסם מודעה המופנית לקוראים ומסבירה על סכסוך העבודה והאפשרות של שביתה על שער "הארץ" בגיליון של 24 בפברואר, והודיע על אסיפת הסברה שתתקיים במערכת העיתון על חשבון שעות העבודה ב־26 בפברואר. באסיפה יוחלט על הצעדים הבאים, כולל שביתה אם יהיה בכך צורך, כדי להגן על הזכויות, השכר ותנאי העבודה של עיתונאי ועיתונאיות "הארץ".

הצלחה במאבק הזה הכרחית מפני שמעבר לפינה, על רקע ההאטה בכלכלה הישראלית בכלל ובענף הפרסום והעיתונות בפרט, מחכים כנראה הקיצוצים הבאים — שאליהם אנחנו חייבים להגיע מאוחדים ומחוזקים.

בתקופה הבאה, פתרון אמיתי לשכר הנמוך בענף העיתונות, לחוסר הביטחון התעסוקתי ולאיומים על חופש הפעולה של עיתונאים יושג רק על־ידי:

■ הקמת ועדים לוחמניים ודמוקרטיים בכל כלי התקשורת — עיתונים, אתרי אינטרנט, תחנות רדיו וערוצי טלוויזיה

■ סולידריות חוצת איגודים בין כל העיתונאים ובינם לבין קבוצות עובדים אחרות הנאבקות על פרנסה הוגנת, במאבק נגד הפרטות וקיצוצים או למען העסקה ישירה

■ מאבק למען הסכמים קיבוציים מקיפים בכלל הענף התקשורת

■ גיבוש מודלים חדשים של עיתונות ציבורית ואיכותית שאינה תלויה כלכלית בבעלי הון ואינה כפופה ללחצים ותכתיבים מצד בעלי ההון ומצד המדינה

* הכתבה מייצגת את דעתו של הכותב, והעמדות שמוצגות בה אינן מחייבות את כלל חברי וחברות ועד העיתונאים