פיצוי עכשיו! לא לכפיית בחירה בין בריאות לפרנסה
קחו מהטייקונים, לא מעובדי המגזר הציבורי!
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
סוגיית מבקשי המקלט
לא למלחמת עניים בעניים
מהגיליון האחרון של עיתון המאבק — אור דר כותב על המשחק הציני של מפלגות השלטון ושל הימין הקיצוני, שמנצלים את מצוקות תושבי השכונות המרוששות יותר, ומלבים הסתה חריפה ואלימות נגד מבקשי מקלט ומהגרים

הדפסה
צילום: אקטיבסטילס

אחרי עשרות שנים של הזנחת תשתיות נפשעת, חוסר השקעה בדיור, בשירותים לתושבים וביצירת מישרות בתנאים טובים, רשויות המדינה שיתפו פעולה ביישומה של מדיניות צינית שדחסה את מבקשי המקלט ומהגרי העבודה בשכונות המרוששות ביותר, בעיקר בדרום תל־אביב, ללא כל השקעה בשירותים ובתשתיות, מה שגרם באופן בלתי נמנע להידרדרות גם בתנאי המחייה של התושבים הוותיקים. יש כאן בעיה אמיתית שדורשת פיתרון.

הממשלה לא מתכוונת לפתור את המצב החברתי הקשה, אלא להסיט מעצמה, מהמדיניות הניאו־ליברלית ומהקפיטליזם בכלל זעם מוצדק באמצעות הסתה גזענית נגד מהגרים ומבקשי מקלט, וליצור מלחמת עניים בעניים. "הפרד ומשול". חברי הקואליציה שאחראים ישירות למשבר החברתי בשכונות, כגון מירי רגב, דני דנון ואלי ישי, התייצבו בראש המסיתים, וקראו לפליטים ולמהגרים "סרטן", "מפיצי מחלות" ו"פושעים".

ימים ספורים לאחר שקרא לנקוט "יד תקיפה" כלפי ה"מסתננים" ולהחמיר את הענישה כלפיהם, מיהר נתניהו, ולאחריו גם שרי המפלגה הגזענית "ישראל ביתנו", אהרונוביץ' וליברמן, לגנות את התקיפות הפיזיות של מבקשי מקלט ומהגרי עבודה ואת דברי ההסתה שהשמיעה רגב. אלא שכאמור ההסתה הגזענית מצד ממשלת ההון ונתניהו בראשה נגד מבקשי מקלט ומהגרים, שנמשכת כבר כמה שנים, היא שסיפקה את הרוח הגבית העיקרית לגל האלימות, לצד הפעילות המתמשכת של מתנחלי הימין הקיצוני בשכונות המרוששות יותר.

אחד משיאי גל האלימות עד עכשיו היה פיגוע הצתה בדירה של מבקשי מקלט מאריתריאה בירושלים, שהביא לפציעתם של ארבעה מהדיירים. להצתה בירושלים קדמו זריקת בקבוקי תבערה על גן ילדים ועל דירות מבקשי מקלט ומהגרים; ביזת חנויות של מהגרים ותקיפות פיזיות מאורגנות של עוברי אורח ממוצא אפריקאי, כולל בנשק קר. רוב התקיפות לא מדווחות בתקשורת הממסדית ולא מטופלות על־ידי המשטרה.

הימין הקיצוני מקדם מלחמה בתוך מעמד העובדים ובשכבות העניות על הפירורים שממשלת ההון זורקת לשכונות, בטענה שללא המהגרים והפליטים יהיו יותר משאבים לעובדים והעניים היהודים. אבל שיפור המצב בשכונות כלל לא מעניין את הימין הקיצוני, שמעוניין בעיקר לנצל את המצוקות בשכונות לצורך קידום סדר־היום הלאומני־גזעני שלו. למרות רטוריקה אנטי־ממסדית, הימין הקיצוני מסייע בפועל לשלטון ההון במשימת ה"הפרד ומשול" באמצעות טיפוח דעות קדומות ופחדים, פילוג מעמד העובדים וסימון שעיר־לעזאזל תורן עבור השיטה.

מבקשי המקלט: עובדות מול הסתה

התערערות תחושת הביטחון האישי של התושבים הוותיקים בשכונות מנוצלת היטב על־ידי הפוליטיקאים ממפלגות השלטון ומחוגי הימין הקיצוני, לא כדי להצביע על הגורמים השורשיים למשבר החברתי בשכונות, אלא כדי לשסות ביתר־שאת את האוכלוסיות זו בזו. כמו בקרב כל אוכלוסייה ענייה, נטולת תמיכה ונטולת פרנסה — המדינה אוסרת על מבקשי־המקלט לעבוד — באופן צפוי חלק ממבקשי המקלט מידרדרים למעשי אלימות ופשע, ועם זאת, הנתונים הרשמיים של המשטרה מראים כי מדובר עדיין בשיעור נמוך יותר ביחס לחלקם באוכלוסייה הכללית. הבעיה העיקרית הייתה ונותרה המדיניות הצינית שדוחסת עובדים עניים בשכונות מרוששות, ועוד שוללת מהם את האפשרות להתפרנס למחייתם.

בזמן שממשלת ההון וגורמי ימין קיצוני מסמנים את מבקשי המקלט והמהגרים מאפריקה כשעיר־לעזאזל, הממשלה מאשרת מדי שנה לקבלנים לייבא רבבות מהגרי עבודה לישראל במטרה שישמשו ככוח עבודה זול, ועל־ידי כך גם למשוך כלפי מטה את תנאי העבודה במשק בכלל. מעבידים רבים מנצלים גם מבקשי מקלט ומהגרים שאין ברשותם אשרות עבודה, בתנאים גרועים עוד יותר. למרות זאת, לנתניהו אין בעיה לטעון כי "המסתננים תופסים את מקומות העבודה של הישראלים החלשים ביותר" (ynet, 21.1.10) — אמירה צינית שנועדה להסית את תשומת הלב מכך שמדיניות הממשלה הקפיטליסטית מובילה במובהק לפגיעה בפרנסה של מעמד העובדים הישראלי ולהתרוששותו. נדגיש שהניצול של עובדים מהגרים כעבדים מודרניים פוגע בכלל מעמד העובדים, וצריך להיענות בדרישה ברורה מצד ארגוני העובדים להשקעה ציבורית ביצירת מישרות בתנאים טובים ולאכיפה של העיקרון של שכר ותנאי עבודה שווים, ללא אפליה, עבור עבודה שוות־ערך.

לפי הערכות שונות נמצאים בישראל כ־60,000 מבקשי מקלט, שמהווים כ־0.8% מכלל האוכלוסייה. מרביתם הגיעו מאריתריאה וסודאן (בעיקר מהמדינה הצפונית). מספר מבקשי המקלט מדרום־סודאן המגורשים בימים אלה מסתכם בכ־1,500 בני־אדם.

מבקשי המקלט הם אנשים מרוששים שברחו ממצוקות אמיתיות בארצות מוצאם ומחפשים חיים טובים יותר. לפי מרכז המידע של הכנסת, 80% מה"מסתננים" דרך גבול מצרים יסתכנו בחייהם אם ישובו לארצות מוצאם. מרביתם היו זכאים עד לאחרונה לאשרות שהייה ו"הגנה קבוצתית" בישראל. שיעור ההכרה במבקשי מקלט אריתריאים כפליטים ברחבי העולם עומד על כ־84%. שיעור ההכרה ברחבי העולם במבקשי מקלט סודאנים כפליטים עומד על כ־64%. אפילו סגן שר החוץ, דני איילון מ"ישראל ביתנו", אמר בדיון בכנסת מחשש לביקורת בינלאומית כי "באריתריאה יש שלטון שמוגדר על־ידי כל הקהילה הבינלאומית כשלטון שלא שומר על זכויות אדם, ומי שחוזר לשם, נתון בסכנה, כולל סכנת מוות".

אולם מדינת ישראל כלל לא בודקת את רוב בקשות המקלט שמוגשות על־ידי פליטים, וזאת גם בניגוד לאמנות בינלאומיות עליהן היא חתומה. כך למעשה המדינה הופכת אותם לעובדים בשכר רעב במקרה הטוב, ולמובטלים החיים בעוני מוחלט, פעמים רבות ברחוב, במקרה הרע. סיבה נוספת לאי־מתן מעמד של פליט למבקשי המקלט מאריתריאה הם הקשרים הדיפלומטיים של הממשלה עם הדיקטטורה ששולטת שם.

במקביל למבצע הגירוש, הממשלה החלה לבנות מתקני כליאה המוניים בנגב, כשאחד מהם מיועד לכ־11,000 מבקשי מקלט, בעלות של חצי מיליארד שקל לשנה. כמו בתחומים אחרים, הממשלה מוכנה להשקיע מיליוני שקלים באמצעי דיכוי בניסיון להדביק פלסטר על הבעיות החברתיות הבוערות וליצור מצג־שווא של פיתרון. הפללה וכליאה מאסיווית ואכזרית של חלק מאוכלוסיית מבקשי המקלט לא נועדה להביא לפתרון אמיתי ורק תגרום סבל רב, ובנוסף לכך תבזבז כספים רבים שיכלו להיות מושקעים בפיתוח פתרונות דיור, תשתיות ושירותים בהתאם לצורך עבור התושבים הוותיקים ומבקשי המקלט והמהגרים. בנוסף, פליטים הנמלטים על נפשם ומוכנים להסתכן במסכת תלאות, עינויים והתעללויות בדרך, לא יפסיקו לבוא רק משום שהם צפויים להיכלא בישראל. סביר להניח שלא מעטים יהיו גם מוכנים בעתיד להסתכן ולעבור את הגדר הענקית שנבנית בהשקעה של מיליארד שקל על גבול ישראל־מצרים.

דרוש מאבק מאוחד

פתרון אמיתי לבעיות של שכונות דרום ת״א חייב לכלול השקעה ממשלתית ועירונית מאסיווית ומיידית לטיפול בצורכי התושבים הוותיקים ובמבקשי המקלט והמהגרים. בין השאר, לצד השקעה בשירותים חברתיים, במסגרות חינוך, בפתרונות של דיור ציבורי ושיקום שכונות, וביצירת מקומות עבודה, יש לדרוש קליטה ושיקום של מבקשי מקלט ומהגרים בכל חלקי הארץ, ובייחוד ביישובים ובשכונות אמידים יותר, תוך השקעה במרכזי רווחה וסיוע לכלל התושבים.

לא כל העולם רוצה לבוא אלינו, כל העולם היה מעדיף להישאר בבית שלו. אבל בעולם שבו הניצול הקפיטליסטי מדרדר מדינות שלמות לעוני, רעב ומלחמות, תופעות ההגירה ההמונית והפליטות הן בלתי נמנעות, ועל רקע המשבר הקפיטליסטי העולמי הן מתרחבות באופן דראסטי.

ממשלת ישראל הקפיטליסטית תומכת במשטר הדכאני באריתריאה ובשוד המאורגן של ארצות אפריקה על־ידי טייקונים מחו״ל ומישראל. היא חלק מהבעיה. הקפיטליזם הוא שורש הבעיה. האינטרס של העובדים והצעירים בארץ הוא להיאבק בשניהם ולתמוך ככל האפשר במאבקים נגד המשטרים הדכאניים באפריקה ובכלל, כחלק ממאבק לשינוי סוציאליסטי בינלאומי שיאפשר לבני־אדם להפסיק להימלט ממשברי רעב, עוני, אבטלה, מלחמות והרס סביבתי.




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.