אלפי מבקשי מקלט ותומכיהם, כולל פעילי מאבק סוציאליסטי, התכנסו ביום שלישי ה־7 בינואר בגינת לוינסקי בתל אביב כדי לדון בהמשך המאבק נגד ההתעמרות הגזענית של הממשלה בהם. האסיפה נערכה בתחילת היום השלישי לשביתת המחאה שהחלה השבוע. האסיפה שנמשכה כמה שעות כללה שורה ארוכה של דוברים בעברית, ערבית, אנגלית וטיגרינית. הדוברים סיכמו את צעדי המחאה של הימים האחרונים, ודיברו על דרכים נוספות לפתח את המאבק.

בין הדוברים היה גם ראובן אברג׳יל, ממנהיגי הפנתרים השחורים, שהדגיש כשהוא פונה אל מבקשי המקלט: "אתם לא האויבים של [ותיקי] השכונות, והם לא צריכים להיות האויב שלכם, אלא הממשלה היא האויבת שלנו ושלכם". יאשה מארמר, מתנועת מאבק סוציאליסטי, מסר ברכות סולידריות מטעם התנועה והקריא באסיפה את הודעת התמיכה במאבק של ועד עיתונאי הארץ ודה־מרקר, שנציגיו לא יכלו להגיע לאסיפה מסיבות טכניות.

עם תום האסיפה, נציגי הקהילות השונות ערכו מסיבת עיתונאים שבה הכריזו כי שביתת המחאה תימשך עד להודעה חדשה. כמו כן הוכרז כי מבקשי המקלט מארגנים צעדה מתל אביב לבניין הכנסת בירושלים, כדי לדרוש מהממשלה לבחון את בקשות המקלט שלהם, לשחרר את חבריהם הכלואים ולבטל את ה"תיקון לחוק ההסתננות".

לאורך מסיבת העיתונאים, הדוברים של קהילות מבקשי המקלט מסודן, אריתריאה ומדינות נוספות במרכז אפריקה פנו בעברית לציבור הישראלי וענו לתעמולה השקרית של שר הפנים גדעון סער וראש הממשלה נתניהו.

אחד ממבקשי המקלט מאריתריאה הסביר כי "אין לנו ברירה אלא לדבר באופן ישיר לציבור הישראלי. הממשלה ממשיכה לשקר לציבור. הממשלה רוצה שהציבור יפחד מאיתנו. אם אתה מפחד ממישהו, אתה רוצה שיסלקו אותו. אנחנו רוצים להגיד לאנשים בישראל, אל תפחדו מאיתנו, לא באנו הנה כדי לפגוע בכם. אנחנו ברחנו ממלחמות, ואנחנו מבקשים מכם מקלט עד שנוכל לשוב הביתה".

זמרט דריה, גם הוא מאריתריאה, הוסיף כי "הממשלה רוצה למרר לנו את החיים עד שנחתום על מה שהם קוראים לו 'חזרה מרצון'. גדעון סער אומר שהם בודקים את בקשות המקלט שלנו, אבל זה שקר. נתניהו ממשיך לקרוא לנו מסתננים ולא פליטים מבלי לבדוק זאת".

"הבחירה שישראל נותנת לנו כיום היא בחירה איומה: ללכת לכלא או לחזור הביתה", הסביר מועתסים עלי, מבקש מקלט מחבל דארפור. "רק היום פורסם בעיתון הארץ שאחד מהחברים שלנו שחזר לסודן, רדפו אותו ואת אשתו ואת ילדיו על זה שהוא היה במדינת ישראל. הוא שוב הפך להיות פליט במדינה אחרת".

ממשלת נתניהו משקרת

אתמול בערב הכריז נתניהו בישיבת סיעת הליכוד ביתנו כי "לא יעזרו הפגנות ולא יעזרו שביתות... אני רוצה להדגיש שלא מדובר בפליטים, מדובר במפירי חוק שאנחנו ממצים איתם את הדין". אלא שעל פי המדיניות הרשמית של הממשלה עצמה, אזרחי סודן ואריתריאה אמנם אינם מוכרים כפליטים אך זכאים ל"הגנה קבוצתית זמנית", משמע שהיא מתחייבת להימנע מגירושם למדינות מוצאם מוכות המלחמות והדיקטטורות. עצם הודאה זו חושפת את הצביעות בסירוב לבדיקת בקשות המקלט ולמתן זכויות.

על הרקע הזה הסביר מועתסים כי "הדרישות שלנו לא מוגזמות: תבדקו את בקשות המקלט שלנו, תבדקו אם אנחנו פליטים. תראו מה קורה באריתריאה, מה קורה בדארפור, מה קורה בהרי הנוּבּה... ממשלת ישראל יודעת בדיוק מה קורה שם, עוצמת את העיניים וממשיכה לשקר שוב ושוב".

חיידר חסן טידאר מהרי הנובה בסודן התייחס לסוג של ה"פתרונות" שמקדמת הממשלה בימים אלה: "אומרים שבכלא 'חולות' נקבל את כל הצרכים הבסיסיים שלנו. מה זה כל הצריכים הבסיסיים? זה רק אוכל ומים? גדעון סער היה מסכים שייתנו לו רק מיטה, אוכל ומים? מה גדעון סער רוצה? שנזדקן בכלא חולות? שיחזיק אותנו בכלוב וייתן לנו רק מים ואוכל?"

יש להדגיש כי בניגוד לתעמולה השקרית של הממשלה, השקעת תקציבי העתק בבניית מתקני כליאה, במקום בפתרונות דיור, שיקום ותעסוקה, לא תפתור במאומה את הבעיות החברתיות הבוערות של תושבי השכונות הוותיקים בדרום תל אביב ובאילת, שהוזנחו במשך שנים על־ידי הממשלה והעיריות.

שר הפנים גדעון סער מנסה גם לנצל בצורה צינית את התמיכה של חלק מהמעבידים בענף המסעדנות במחאת מבקשי המקלט. "בוא נחשוב על הישראלים שאיבדו את מקום העבודה שלהם", הציע סער. "אני ממליץ לכולם לשמור על הזכויות הסוציאליות, להעסיק בני אדם בצורה הומאנית ולא להטיף למדינה". האם המדינה מעסיקה מאות אלפי עובדי קבלן במגזר הציבורי בצורה "הומאנית"? האם היא שומרת על הזכויות הסוציאליות שלהם?

ברור שהמעבידים במגזר הפרטי מעוניינים לנצל כוח עבודה זול, אך בואו לא נשכח את העזרה הנדיבה שהם מקבלים בכך ממשרד הפנים בראשותו של סער. אותו סער שמדבר על "העסקה הומאנית" אחראי על הנפקה מסיבית של אשרות עבודה למהגרים המנוצלים בצורה קיצונית על־ידי מעבידים בישראל. בנוסף לכך, הממשלה שלו מגבה תאגידים וחברות המפטרות מאות עובדים בשביל להמשיך להרוויח, ואחראית באופן ישיר לגידול בעוני, כולל בקרב משפחות עובדות. ארגוני העובדים, ובראשם ההסתדרות, צריכים לענות לציניות של סער במאבק למען שכר שווה על עבודה שווה בכל מקום עבודה, ובאיגוד של מהגרי עבודה ועובדים מבקשי מקלט.

איחוד כוחות מול מדיניות צינית

הניסיון של הממשלה להסית את השכבות העניות ביותר בחברה זו נגד זו נועד להסיט את הזעם מהממשלה עצמה. המאבק של מבקשי המקלט צריך לזכות בתמיכה של ארגוני הסטודנטים, ארגוני העובדים והתארגנויות של התושבים בשכונות. מדובר בהזדמנות לאיחוד כוחות מול המדיניות הצינית של הממשלה, שמנצחת על משבר חברתי.

עד היום נמנעו ההסתדרות והתאחדות הסטודנטים מלהביע תמיכה במאבק של מבקשי המקלט. אם ההכרזה על המשך שביתת המחאה עד להודעה חדשה, המאבק נכנס לשלב חדש ומאתגר יותר, שכרוך גם בסיכונים גדולים יותר לשובתים. ההצהרות של נתניהו מבהירות כי הממשלה רוצה להכין את הקרקע לדיכוי של המאבק. במקביל גם המעבידים הפרטיים עשויים לפטר, להלין שכר ולהפעיל סנקציות שונות נגד עובדים מבקשי מקלט שימשכו להיעדר מהעבודה כדי להמשיך במחאה. כל אלה הופכים את ההתגייסות של ארגוני סיוע, ארגונים חברתיים וועדי עובדים למאבק לקריטית. נוסף לכך, הירתמות של ארגוני סטודנטים וארגוני העובדים למאבק יכולה לעזור לו להגיע להישגים ממשיים, שיכללו גם פתרונות חינוך, תעסוקה ודיור עבור כלל התושבים בישראל.