זו היתה ההפגנה הגדולה ביותר שנערכה בישראל נגד המלחמה מאז תחילתה. מעל 6,000 מפגינות ומפגינים הגיעו במוצ״ש האחרון (26.7) לכיכר רבין להפגין נגד מלחמת השולל המדממת של ממשלת נתניהו. הפגנות אלפים נערכו בשבוע שעבר גם בנצרת, בכפר כנא ובאום אל־פחם. מעל 20 אלף פלסטינים הפגינו בגדה המערבית, תחת דיכוי צבאי כבד, בצעדת מחאה משמעותית נגד המשך המלחמה והכיבוש (לקריאה נוספת). כל אלה מצביעים על התרחבות המחאה נגד המלחמה על רקע הזינוק הקטסטרופלי במספר ההרוגים מאז החלה הפלישה הקרקעית ב־18 ביולי.

כשעתיים לפני תחילת ההפגנה בתל אביב הכריזה המשטרה בכלי התקשורת כי היא מבטלת את האישור לקיום ההפגנה, לכאורה עקב הסיום האפשרי של הפסקת האש באותו הערב, אם כי האישור ניתן במקור עוד לפני שבכלל היה ברור אם תהיה הפסקת אש. מפגינים שיצאו להפגנה מחיפה, מנצרת ומיישובים נוספים אמנם נאלצו לחזור על עקבותיהם, אבל מפגינים המשיכו להיאסף ולבסוף גם האישור הוחזר כשהתפרסם כי הפסקת האש הוארכה במספר שעות. מספר המפגינים גדל בהתמדה לאורך העצרת.

המסר "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" נשמע היטב. פעילי מאבק סוציאליסטי פרסו באירוע באנר עם הכיתוב: "לעצור את המלחמה! ביטחון ושלום לא משיגים בכיבוש, מצור ומרחץ דמים".

ח״כ דב חנין (חד״ש) תיאר בנאומו באירוע את ההונאה מאחורי תעמולת הביטחון של הימין: "זה התחיל ב'גשם ראשון', אחריו 'גשמי קיץ', אחריו מבצע 'ענני סתיו', 'חורף חם', 'עופרת יצוקה', 'עמוד ענן', 'צוק איתן'. ובכל פעם, חברות וחברים, אותם דיבורים אותה התלהמות: 'נכניס, נפציץ, נהרוס', ובכל פעם אותן תמונות של אזעקות וחוסר ביטחון בישראל. וגם אצלנו הרוגים בפצועים, ובעזה המון הרוגים ופצועים והמון הרס. אז מה הם אומרים לנו? אחרי שפעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם הדבר הזה לא עובד, הם אומרים לנו בואו נעשה עוד מאותו הדבר אבל יותר חזק".

אסף יעקובוביץ׳ מתנועת לוחמים לשלום אמר בנאומו באירוע כי "אנחנו הישראלים בתנועת לוחמים לשלום משתתפים בכאבו של העם הפלסטיני וגם בתקוותיו, ומכירים בזכותו המלאה לחיות ללא כיבוש כעם משגשג, חופשי ושווה בין העמים". שותפו לתנועה, סולימן ח׳טיב מרמאללה, דיבר נגד המלחמה והביע הזדהות עם כאב השכול שמכה כעת גם במשפחות ישראליות ועם תקוותיהם של ישראלים לחיות חיי ביטחון ושלווה. כמו כן נאמו נגד המלחמה גם בן כפיר, אב שכול מאשקלון, שבתו נרצחה בפיגוע שביצע החמאס לפני כעשור, וג׳מיל קסאס, תושב מחנה הפליטים דהיישה שליד בית־לחם, שאחיו נורה למוות בגבו בגיל 14 על־ידי חיילים ישראלים בתקופת האינתיפאדה הראשונה.

תקיפות לאומניות

בצד השני של הכיכר התקיימה הפגנת־הנגד בהובלת הימין הקיצוני שמשכה אליה כ־300 איש — מיעוט זעיר אל מול המפגינים נגד המלחמה. מפגיני הימין הראו כי הם "חוגגים" את מצב המשבר והמלחמה, ושרו שירים בעד הרג ילדים בעזה. עם תום ההפגנה פעילי ימין תקפו פיזית מספר מפגינים (בחלק מהמקרים לאחר שעקבו אחריהם באופן פחדני לבתיהם), ומפגין אחד אף נזקק לתפרים לאחר שהוכה עם לום בראשו. מספר מפגיני ימין נעצרו.

מטרת האלימות הפוליטית היא השתקה בשירות השלטון, כדי למנוע מקולות המתנגדים למלחמה לשכנע ציבור רחב יותר ולצבור השפעה. בהפגנות האחרונות ישנה היערכות חשובה להגנה עצמית על ההפגנות, ואין ספק שיש להמשיך ולתגבר את המאמצים בכיוון הזה.

הרחבת המחאה

ההפגנה בתל אביב חיזקה את תנועת המחאה נגד המלחמה. ככל שההפגנות יגדלו, כך הן יוכלו לסייע להעלות סימני שאלה וביקורת על המלחמה בקרב חלקים נוספים ורחבים יותר בציבור הישראלי.

תנועת מאבק סוציאליסטי היתה בין הארגונים ששיתפו פעולה סביב ארגון עצרת המחאה, יחד עם לוחמים לשלום, פורום המשפחות השכולות, שוברים שתיקה, דעם ועוד. מי שלא לקחה חלק היתה מפלגת מרצ, שמציגה עצמה כמפלגת שמאל הנאבקת לשלום, אך הביעה גם הפעם תמיכה במלחמת השולל של ממשלת הימין. בעוד שמרצ כבר מתנגדת להמשך המלחמה בשלב הנוכחי, ואחת ממארגנות ההפגנה היתה דווקא הפעילה יפעת סולל ממרצ, הרי שהיוזמה נחסמה ישירות על־ידי יו״ר מרצ זהבה גלאון, שהורתה מפורשות למנוע כל זיהוי של ההפגנה עם מרצ ולמנוע כל סיוע תקציבי להפגנה. בראיון לאתר "אל־מוניטור" ימים ספורים קודם גלאון אף הסיתה באופן דמגוגי נגד המשתתפים בהפגנות האחרונות. כך מסייעת הנהגת מרצ לממשלת הימין להחליש את המחאה נגד המלחמה.

ממשלת נתניהו עשויה להמשיך לגרור את המלחמה עוד ימים ואף שבועות ארוכים מטעמי יוקרה ומתוך האינטרסים הפוליטיים הצרים שלה. לכן חיוני להמשיך לפעול להרחבת המחאה נגדה דרך ארגון של הפגנות נוספות והתגייסות של עוד פעילים ופעילות חברתיים, פעילים בהתארגנויות עובדים ובאגודות סטודנטים, יהודים וערבים, במטרה לעזור לחשוף את השקרים של ממשלת הימין ולקדם מאבק רחב לסיום המלחמה, המצור הכיבוש ולשלום וביטחון שוויוניים לישראלים ולפלסטינים כאחד.