פיצוי עכשיו! לא לכפיית בחירה בין בריאות לפרנסה
קחו מהטייקונים, לא מעובדי המגזר הציבורי!
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
ההאטה במשק
מאות אלפי משפחות על סף פשיטת רגל
וממשלת ההון עסוקה בדאגה לרווחי הטייקונים

הדפסה

המשק הישראלי נכנס להאטה: ברבעון השני של 2015 הוא צמח ב־0.1% בלבד ובמחצית הראשונה של השנה ב־2.5%. יצוא הסחורות והשירותים ירד לאורך התקופה הזאת ב־7.7%.

הכלכלה הישראלית "מסתנכרנת" עם מגמות המיתון וסדרת המשברים שמכים בימים אלה בקפיטליזם הגלובלי — החל מסין והשווקים המתעוררים ועד מדינות האיחוד האירופי וארה״ב.

בשנים האחרונות הממשלות בישראל, בתיאום עם בעלי ההון היצואנים, עשו מאמץ מודע להסטת היצוא הישראלי מאירופה וארצות הברית, מזרחה לסין ואסיה. אלא שהתלות הגוברת של היצוא הישראלי בשווקים במזרח, לצד ירידה של היצוא לארה״ב, מגדילה את החשיפה של הכלכלה הישראלית לזעזועים הכלכליים בסין — קצב הצמיחה של הכלכלה הסינית השנה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת שנות ה־1990.

הקיטון בביקושים מסין והירידה במחירי חומרי הגלם בעולם פוגעים ביצוא חומרי הגלם שמופקים בישראל, דוגמת אשלג, גומי, פלסטיק, עץ, נייר ועוד — לא רק לסין עצמה אלא גם למדינות שסוחרות איתה. במקביל, היצוא הישראלי נפגע גם מ"מלחמות המטבע" בין הגושים הכלכליים של אמריקה, אירופה ואסיה, שמנסים להוריד את ערך המטבע שלהם ולהציף שווקים אחרים בסחורות זולות, מה שפוגע בסחורות המיובאות מישראל.

בנוסף לכך, באוגוסט ובספטמבר איבדו מדדי המניות בעולם 10%–15% מערכם. מדד ת״א 25 רשם בחודשיים האלה ירידה של 13%. הירידות בבורסות פוגעות לא רק במגזר הפיננסי אלא גם בתעשיית ההיי־טק המקומית: ההשקעות של התאגידים הרב־לאומיים הפועלים בישראל מצטמצמות, וכך גם היכולת של תאגידי הסטארט־אפ המקומיים לגייס הון סיכון ולהוציא אקזיטים.

אף שבמחצית הראשונה של השנה חלה עלייה בצריכה לנפש בישראל, היא מבטאת בעיקר עלייה בהוצאה לצריכה שוטפת — מזון, דיור, דלק וכו׳ — וביוקר המחיה. במקביל באותה תקופה, ההוצאה של משקי הבית על ריהוט, מוצרי חשמל וכו׳ ירדה ב־7.9%, וההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב־9.1%. כלומר, משפחות רבות לא מרגישות שהן מסוגלות לעמוד בהוצאות שהן מעבר למוצרים ולשירותים הבסיסיים.

אנחנו משלמים את המחיר

ההאטה בצמיחה הכלכלית בישראל מגיעה אחרי תקופה ארוכה של שחיקת שכר. השכר הריאלי הממוצע ירד בחמש השנים האחרונות ב־5%, גם כשהכלכלה הישראלית המשיכה לצמוח.

ירידה ניכרת בשיעור הצמיחה עלולה להרע את המצב של העובדים במשק עוד יותר. המעבידים ינסו, בחסות הממשלה, לגלגל את ההפסדים לפתחם של העובדים באמצעות פיטורים, הורדות שכר ופגיעה בתנאי העבודה.

צעדים אלה עלולים להביא לא מעט משפחות למצב של פשיטת רגל. מחקר חדש שנערך על־ידי 'המכון לרפורמות מבניות' הראה כי 17% מהאוכלוסייה בישראל, כלומר כ־420 אלף משקי בית, נמצאים ב"עוני נכסי" — כלומר, סך שווי הנכסים שלהם מספיק להם לפחות משלושה חודשי קיום לפי סל צריכה מינימלי. ל־11% ממשקי הבית בישראל יש נכסים בשווי נמוך מ־1,000 שקל, ול־5% ממשקי הבית יש יותר חובות מנכסים.

מנגד, המחקר גם הראה שהעשירון העליון מחזיק במחצית מהעושר בישראל, ו־23% מכלל העושר מרוכזים בידי המאיון העליון.

עם פרסום הנתונים על ההאטה הכלכלית יצא שר האוצר משה כחלון בהודעות לתקשורת כי התקציב אותו גיבש לשנת 2015–2016 כבר מקדים תרופה למכה. בנוסף לכך הוא גם הכריז על שורה של "צעדים לעידוד הצמיחה".

בפועל, התקציב מכיל שורה של גזירות על ציבור העובדים והעניים, וקיצוץ משמעותי בהשקעה הציבורית בחינוך, בריאות ורווחה וכן בפיתוח תשתיות ותחבורה. צעדים אלה עלולים דווקא להחריף את ההאטה הכלכלית.

כחלון הכריז על הורדת המע״מ ב־1% והורדת מס החברות ב־1.5%. מרבית משקי הבית והעסקים הקטנים לא ירגישו את ההורדה המזערית של המע״מ, שככל הנראה תיבלע ממילא בהעלאות מחירים מצד ספקים ורשתות שיווק ולא תביא לעלייה בכוח הקנייה.

הורדת מס החברות נועדה בעיקר לסייע לבעלי ההון. כחלון גם מציע לשנות את החוק לעידוד השקעות הון — כלי מרכזי למתן הנחות במסים לטייקונים — כך שייטיב גם עם התאגידים הרב־לאומיים מתחום ההיי־טק.

בנוסף לכך, כחלון הכריז על הגדלת ערבויות מטעם המדינה לבעלי הון וכן לעסקים בינוניים וקטנים המעוניינים לקבל אשראי זול. במקביל הוא קרא להקל על חברות האשראי וחברות היי־טק להנפיק אג״ח ומניות כדי לגייס הון ביתר קלות בשווקים הפיננסיים. מדובר בצעדים שלמעשה מעודדים חברות ועסקים להתמודד עם ההאטה בצמיחה באמצעות לקיחת הלוואות, כלומר באמצעות הגדלת חובות. אלה לא צעדים שיוצרים צמיחה בת־קיימא אלא בועות כלכליות חדשות ומסוכנות.

למרות התלות של הכלכלה הישראלית במשק הגלובלי, השקעה ציבורית מסיבית ביצירת מישרות באמצעות בניית דיור ציבורי, בניית כיתות חדשות להקטנת הצפיפות, ותוספת מסיבית של תקנים בשירותים הציבוריים הקורסים יכולה בהחלט לתת משקל נגד להאטה. את המימון לצעדים אלה ניתן לגייס באמצעות העלאת המס על התאגידים הגדולים, העלאת התמלוגים על משאבי הטבע ואף העברתם לבעלות ציבורית.

אך צעדים מהסוג הזה כלל לא נמצאים על סדר היום של ממשלת ההון, מה גם שללא צעדים נוספים הם לא יספיקו. כל עוד המשק נשלט על־ידי בעלי ההון, אנחנו נמשיך לקבל פירורים בודדים בעת צמיחה ועוד גזירות בזמן מיתון. את הבנקים, חברות האשראי וכן את התאגידים הגדולים יש להעביר לידיים ציבוריות תחת ניהול ופיקוח דמוקרטיים. בצורה הזאת ניתן יהיה לעבור לתכנון סוציאליסטי ודמוקרטי של המשק לרווחת כלל החברה.

*   מתוך עיתון המאבק, גיליון אוקטובר־נובמבר



תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.