ב־14 בפברואר החליטה מח״ש לסגור את תיק התלונה נגד השוטרים שתקפו את יוסף סלמסה ז״ל בטענה שלא נמצאו ראיות לביצוע עבירות פליליות מצד השוטרים, זאת אף שנמצא כי השוטרים מסרו דיווחים שקריים בדוחות האירוע. מבחינת מח״ש, ראיות המוכיחות כי השוטרים חישמלו את יוסף באקדח טייזר ללא כל אזהרה מוקדמת ונטשו אותו מחוסר הכרה בחנייה של תחנת המשטרה, מצדיקות בקושי המלצה לטיפול משמעתי.

אחד השוטרים, שהגיע לבית משפחתו של יוסף אף הוקלט כשהוא מאיים עליהם: "אני לא ישן לא ביום ולא בלילה. אם אני לא ישן גם אתם לא תישנו. ככה אני עובד. כל שעה אני אדפוק פה בדלת". אבל גם זה לא שינה מבחינת מח״ש. מדובר באותה גישה של טיוח וזלזול שהנחתה את המלצת מח״ש, שאומצה ביוני שעבר על־ידי היועץ המשפטי לממשלה, שלא להעמיד לדין את השוטר שפוטר לאחר שצולם מכה בברוטליות את דמאס פיקדה.

לא להרים ידיים!

המקרה של פיקדה, חייל ממוצא אתיופי שהוכה על־ידי שוטר באפריל 2015, היה הגפרור שהצית את הפגנות האלפים נגד גזענות ואלימות משטרתית בשנה שעברה — הפגנות ששיתקו את מרכז ירושלים ות״א לשעות ארוכות. ההפגנות בדרישה להעמיד לדין את השוטר התוקף אמנם לא הצליחו להביא להעמדתו לדין אבל הביאו כאמור לפיטוריו מהמשטרה. הישג זה, סמלי ככל שיהיה, מצביע על הפוטנציאל של מאבק נחוש ומאורגן.

סיסאט פנטה, פעיל במאבק, אמר בראיון לאתר 'שיחה מקומית' (13.2): "אנחנו נמשיך את המאבק והמחאה עד שאחרון השוטרים שהיכה או רצח אזרח אתיופי יעמוד למשפט, ועד שיעשה צדק לכל קורבנות המשטרה".

ברוח זו, ההפגנה שמתוכננת מול מטה המשטרה בירושלים ביום שלישי הקרוב (1.3.16) צריכה להיות יריית הפתיחה לגל נוסף של מאבק נחוש. מאבק שיפעיל על הממשלה ושאר הרשויות לחץ ציבורי עוצמתי ולא יאפשר להן להפריח שוב הבטחות ריקות ולהקים ועדות קש.

פנטה ביקר את השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שמתעלם מתלונות על אלימות משטרתית ושבמקום לפעול טוען שהוא "מחפש את מנהיגי הקהילה כדי לפנות אליהם בכל הנושאים האלו". פנטה הסביר כי:

הארגונים שהממשלה מגדירה אותם כ'מנהיגי העדה' הם לא יותר ממשת״פים. אלה אנשים שמטרתם היא להשתיק את המחאה בתמורה לקידום פוליטי ומשכורות. אותם 'מנהיגים' מעולם לא לקחו חלק בפעילות השטח נגד האלימות המשטרתית והגזענות ואנחנו נמצאים בקונפליקט מתמיד איתם, כי הם כל הזמן דורשים שנפסיק את המחאה. מזעזע בעיני המקרה שבו נתנו אותם אנשים 'אות הוקרה' למפכ״ל המשטרה דנינו, אחרי ההפגנה הגדולה בתל אביב. זוהי בגידה בקהילה, חד וחלק".

שוטר אלים חייב להיות בפנים!

הפעם צריך לוודא שייעשה צדק עם משפחת סלמסה ושאר קורבנות האלימות המשטרתית והגזענות. כבר ברור שבהפגנה אחת לא יהיה די. נחוצה תוכנית פעולה למאבק, שתכלול הפגנות ואירועי מחאה נוספים, אספות הסברה ופעולות נוספות שיעזרו להרחיב את המאבק ולהגביר את הלחץ על הממשלה והרשויות.

פגישות דיון של הפעילים והפעילות שרוצים לקחת חלק במאבק יוכלו לעזור לתכנן את הצעדים הבאים. מתוך הפעילות והפעילים המחויבים ביותר יכולה לקום גם הנהגה אמיתית למאבק, שתיבחר באופן דמוקרטי ותעזור להוביל להישגים בדרך לניצחון על האלימות המשטרתית והגזענות.

הבעיות של אפליה גזענית ואלימות משטרתית מאיימות באופן כללי על ציבור העובדים ועל כל מאבק חברתי. לכן חשובה העובדה שבסבב הקודם של המאבק, במאי—יוני, ארגון כוח לעובדים, איגוד העובדים הסוציאליים והתאחדות הסטודנטים הארצית הצהירו על תמיכה במאבק.

ארגונים אלה וגם ארגוני עובדים נוספים ואגודות הסטודנטים בקמפוסים השונים צריכים ויכולים לחזק את המאבק. הם יכולים למשל לשלוח נציגים ולעזור לגייס נוכחות להפגנות. מעבר לזה, ארגוני עובדים וסטודנטים יכולים אפילו לנקוט צעדים ארגוניים משמעותיים לאות סולידריות — החל מאסיפות הסברה, דרך קמפיינים נגד אפליה גזענית במקומות העבודה ובקמפוסים, ועד לעיצומים ושביתות — כדי לעזור להגביר את הלחץ ולבנות מאבק רחב נגד גזענות ואלימות משטרתית ולמען השקעה מסיבית בשירותים הציבוריים ויצירת מישרות נחוצות בשכר ראוי.

תנועת מאבק סוציאליסטי תומכת במחאה וקוראת:

• לא לטיוחים של מח״ש! להעמיד לדין שוטרים שפעלו ממניע גזעני ולהכפיף את כוחות השיטור לפיקוח של ועדות שיטור עירוניות נבחרות.
• להקים ועדת חקירה ציבורית עצמאית, שתורכב מנציגי ציבור נבחרים ושתחקור את מקרי הגזענות והאלימות המשטרתית, ותבחן מחדש כתבי אישום ותיקים שנפתחו כנגד יוצאי אתיופיה.
• די לאפליה במערכת החינוך וסוף למדיניות הגזענית והקפיטליסטית שיצרה עוני ומצוקה בקרב יוצאי אתיופיה והביאה לכליאה מסיבית של בני נוער ממוצא אתיופי.
• סוף לגזענות ולברוטליות משטרתית באשר הן — כלפי יוצאי אתיופיה, הציבור הערבי־פלסטיני, מהגרים ובכלל.
• להיאבק להשקעה מסיבית בדיור ציבורי, בחינוך, בהכשרה מקצועית וביצירת מישרות, בחיסול ההעסקה הקבלנית ובהעלאות שכר, שתמומן ממיסוי מוגבר על העשירים ועל התאגידים הגדולים.