דירקטוריון 'טבע' הרעיף עשרות מיליוני דולרים על המנכ״ל החדש קאר שולץ כדי שינהל עבורם את המלחמה. חרב הפיטורים מונפת מעל רבע מעובדי ענקית התרופות בעולם, שמעסיקה כיום כ־57 אלף עובדים. קרוב ל־20 מפעלים מאוימים בסגירה. בישראל, לפי התוכנית, יפוטרו רבע מהעובדים, כ־1,750, ומרבית פעילות הייצור תימכר או תיסגר.

לראשונה מזה כחמש שנים נערכה שביתה כללית במשק, למעשה הסוערת ביותר בעשור הנוכחי — היא לוותה בהפגנות עובדים ובחסימות כבישים. במפעלים בירושלים העובדים החלו בשביתת התבצרות והייצור הושבת גם באשדוד. השביתה הכללית הייתה אומנם מוגבלת בהיקפה ונמשכה שעות בודדות בלבד, אך זו הייתה יכולה להיות יריית פתיחה הולמת בדרך להחרפת המאבק, לרבות "הטלת מצור" הרמטי על כל אתרי טבע בישראל. אלא שבמקום הסלמה נוספת, המאבק הוריד הילוך.

"המנכ״ל הזה לא יזוז מילימטר, אין מה לעשות", זה היה הרושם שהציגו כמה מעובדי טבע בירושלים בשיחות עם פעילי מאבק סוציאליסטי אחרי פגישת שולץ ונתניהו שנערכה בשלישי שעבר (19.12), יומיים לאחר השביתה הכללית.

מדיניות הממשלה

שולץ גיחך בתגובה לשדלנות הכנועה מצד ראש הממשלה והשרים שניסו לשכנעו בטיעונים לאומניים שיעדיף להיפטר מעובדים ומקווי ייצור באירלנד ובהודו על פני ישראל. לנתניהו היה חשוב כדבריו "לצמצם את הפיטורים בגלל הנושא של ירושלים", כאילו שראשי טבע ישימו בצד את האינטרסים העסקיים שלהם לטובת שיקוליו הפוליטיים. שולץ הסביר בפשטות שטבע יכולה לייצר במזרח אירופה בשליש עלות את מה שהיא מייצרת בירושלים, שאין לה שום סיבה להעדיף את ישראל על אירלנד והודו, ושהעניין לא פתוח למשא ומתן.

ממשלת ההון של נתניהו לא הציבה שום מכשול ממשי בפני התוכנית. שום סנקציה, שום איום על שורת הרווח. לפי ח״כ שלי יחימוביץ' ('העבודה'), טבע מתמקחת עם רשות המיסים על חוב של למעלה מ־3 מיליארד שקל על 2014–2015, שניתן היה בקלות לדרוש לפירעון מיידי. אך נתניהו ושותפיו לא עשו דבר, למעט דמעות תנין של הבעות צער מזויפות על האסון שניחת על העובדים וניסיונות ליצור מצג שווא של חוסר אונים אל מול "כוחות השוק" שכביכול אין ברירה אלא להשלים עם פועלם.

"טובות הנאה" חוקיות

מנכ״ל טבע, שלא השקיע מימיו דבר בטבע אך מונה כדי להרוס קווי ייצור ומקורות פרנסה, מצליח להוריד את הממשלה על הברכיים ללא מאמץ. כאילו הכול תלוי ועומד על כוח הרצון שלו. אך זוהי מדיניות הממשלה לאפשר לתוכנית לעבור.

זה מגיע אחרי שנים שבהן המדינה הקפיטליסטית, שידעה לדקלם ש"אין כסף" להשקעה בסיסית בבתי החולים, העבירה בפועל למעלה מ־22 מיליארד שקל מכספי הציבור לידי ענקית התרופות בהקלות מס, כביכול כדי שזו תבטיח אלפי מישרות בישראל. נתניהו כשר אוצר בממשלת שרון נשא באחריות מרכזית לקידום הפטור המלא ממיסים שממנו נהנתה טבע במשך שנים.

בימים של מחאה על שחיתות שלטונית חשוב להצביע גם על "טובות ההנאה" החוקיות בקנה־מידה אסטרונומי שסידרה לעצמה אצולת ההון בעזרת מפלגות קפיטליסטיות. בשנה שעברה ספגה טבע קנס של חצי מיליארד דולר כחלק מהסדר על רקע חשדות הנוגעים לתשלומי שוחד לקידום ענייניה ברוסיה, באוקראינה ובמקסיקו, אך בישראל היא נהנתה מהסדרים מושחתים חוקיים לחלוטין.

ללא השקעה ציבורית, טבע לא הייתה נעשית ענקית תרופות. כדאי גם לזכור שמפעלי טבע יושבים על קרקעות ציבוריות ושתרופת ה'קופקסון', מהתרופות המקוריות הבודדות שייצרה טבע, שהייתה מרכיב ליבה ברווחיה במשך שני עשורים, פותחה מכספי ציבור במכון ויצמן. כך סיבסד הציבור הישראלי מכונת רווחים משומנת. בחמש השנים שעברו צברה טבע רווח נקי של מעל 30 מיליארד שקל ורק השנה חילקה לבעלי המניות דיבידנדים בסך מיליארד שקל — כמחצית הסכום מאז תחילת החודש שעבר!

ובכל זאת, הממשלה הקפיטליסטית מקדשת את זכותו של שליח המיליונרים השולטים בטבע לעשות כרצונו בתוצר ההשקעה הציבורית.

שיקולים עסקיים

בדירקטוריון ובהנהלת טבע גיבשו כבר תקופה ארוכה את הרעיון של צמצום משמעותי של הייצור בישראל. אפילו שהמתנות מכספי הציבור תורצו בהגנה על מישרות, מספר עובדי טבע בישראל נחתך במאות בשנים האחרונות, כולל בגל הפיטורים של 2014 ולמעלה ממאתיים כבר בחודשים האחרונים. פעילות מפעל הטבליות בירושלים, שהוקם בעשור שעבר, צומצמה בהדרגה והוא מנצל כיום רק מעט מכושר הייצור שלו.

לפי בכיר לשעבר בטבע, סגירת המפעל עוכבה בידי המנהלים עד עכשיו בין השאר בשל "ההבנה איזה משבר פוליטי תעורר סגירתו", אולם "כיום עובד במפעל בירושלים עולה פי חמישה מאשר עובד בהודו וכפול מעובד במזרח אירופה". בעקבות הרכישה הממונפת של 'אקטביס' בשנה שעברה (החטיבה הגנרית של תאגיד 'אלרגן'), השיגה טבע מפעל ייצור בהודו. אותה הרכישה בעלות 40 מיליארד דולר (140 מיליארד שקל) הותירה חובות שמשמשים כעת בין העילות לקידום תוכנית הצמצומים.

הדירקטוריון והמנכ״ל מעוניינים לגלגל במהירות את עלות הרכישה על העובדים ובו־זמנית לחתוך עלויות בחתירה להעלות מחדש את רווחיות התאגיד נוכח ירידת מחירי התרופות הגנריות בשוק האמריקאי, כמו גם בעקבות פקיעת הפטנט שהבטיח לטבע בלעדיות על הקופקסון, כלומר, שהבטיח את יכולתה לסחוט את חולי הטרשת הנפוצה עם מחיר שהלך ונופח עד כדי שלילת הגישה לתרופה מהמונים ברחבי העולם. חוסר הרציונליות של המערכת הקפיטליסטית זועק, כשהעובדה שתרופות מוזלות ונעשות נגישות ליותר אנשים דורשת להרוס אמצעי ייצור ו־14 אלף עובדים שיש תועלת חברתית בעבודתם נעשים "מיותרים".

"הם לא יעשו כלום"

התאחדות התעשיינים הפעילה לחץ נגד כל התערבות מצד הממשלה כדי להגן על זכות המעבידים לפטר משיקולים עסקיים, ואכן הממשלה הקפיטליסטית יישרה קו עם הרצון של ההון. אך הבעיה האמיתית היא שארגוני העובדים לא הבהירו כלל שטענות ה"אין ברירה" הן משחק ציני בהשקעה ציבורית ובציבור העובדים.

יו״ר ההסתדרות הכללית ניסנקורן הורה לראשונה בכהונתו על השבתת המשק, אך כצעד שנועד לשמש הפגנת כוח סמלית — אחרי שאחד הדירקטורים צוטט באמירה "לניסנקורן אין כוח, כחלון עובד אצלנו, הם לא יעשו כלום" — ללא כוונה להטיל את מלוא הכוח הדרוש לעצירת התוכנית. השביתה אכן הדגישה שמעמד העובדים המאורגן בישראל מסוגל פוטנציאלית לשתק את המשק, כשמנהיגיו מוכנים לקרוא למהלך כזה. אך אותו דירקטור צדק ש"הם לא יעשו כלום". הנהגת ההסתדרות הכללית לא הביעה התנגדות גורפת לפיטורים, לא הציגה דרישות קונקרטיות חד־משמעיות מדירקטוריון טבע ומהממשלה, ולא הציגה תוכנית פעולה להחרפת המאבק עד שלא תיוותר ברירה אלא לסגת מאיום הפיטורים.

בשנת 2013, כשהוצגה תוכנית הפיטורים הקודמת, יו״ר ההסתדרות דאז עופר עיני וסגנו ניסנקורן הסתפקו בסיכום עם הנהלת טבע שהפיטורים יתבצעו רק במסגרת משא ומתן פרטני ועל בסיס הסכמה מצד ההסתדרות. התוצאה העגומה הייתה חיסול של מאות מישרות מאז. גם הפעם הנהגת ההסתדרות מעוניינת לגייס את כוחה של העבודה המאורגנת רק כדי לרכך את הגזירה, תוך השלמה עם ההיגיון הקפיטליסטי שמניע את תוכנית הפיטורים.

ומי אומרים שהגזירה החדשה תהיה האחרונה עבור עובדי טבע? ב־TheMarker למשל העריכו שהתאגיד יתקשה להתמודד בשנים הבאות מול ענקיות התרופות בשוק האמריקאי והעולמי ומסיבה זו "תוכנית ההתייעלות והפיטורים הנוכחיים הם רק פרק ראשון בסדרה של מכירת פעילויות, השתלטויות על־ידי אחרים, התכווצות עסקית, ארגון מחדש של החוב ודילול בעלי המניות — וגם עוד סבבים של פיטורים מעבר לזה שהוכרז בשבוע שעבר".

משמרות מחאה סמליות מול בתי הדירקטורים לא יכולות להחליף צעדים ארגוניים אפקטיביים. חברי דירקטוריון טבע לא יספרו את העבודה המאורגנת כמכשול אמיתי כשהם לא ניצבים בפני כוח שמאיים מעשית לגבות מהם מחיר גבוה ביותר. ההסתדרות הכללית הייתה יכולה בקלות להשבית את כל פעילות טבע בישראל, בשיתוף פעולה עם 'ההסתדרות הלאומית', שבמסגרתה מאורגנים בנפרד עובדי מפעל הטבליות בירושלים ומפעל 'טבע אסיא' בפתח תקווה.

משיחותינו במספר הזדמנויות עם עובדים משני המפעלים בירושלים עלה שהיו אלה העובדים שדחפו מלמטה למאבק מאוחד, בזמן שהביורוקרטים מלמעלה דחפו באופן כיתתי לפיצול המאבק. אך בזמן שעובדים רבים עדיין נחושים להיאבק ומאמינים שניתן עקרונית לעצור את תוכנית ההנהלה, הדבר המדאיג ביותר שעולה משיחות עם חלק מהעובדים הוא סנטימנט של ייאוש שיגבר ככל שניסנקורן ימשיך להפגין אוזלת יד ולסלול את הדרך לכרוניקה של כישלון במאבק, כפי שעשה ברשות השידור, בדואר ומול שלל התקפות על ציבור העובדים.

מהו הפתרון המציאותי?

אלפי עובדי טבע בישראל מאורגנים ויכולים לגרום ישירות להפסדי עתק לטבע. לארגון העובדים הגדול בישראל יש גם את הכוח לאלץ את המדינה הקפיטליסטית להטיל סנקציות על טבע ולדרוש שכלל המפעלים ימשיכו לעבוד. ההסתדרות הכללית יכולה והייתה צריכה כבר להתחיל להניע גם ארגוני עובדים בחו״ל — היא חברה בקונפדרציית האיגודים הבינלאומית ITUC — כחלק מקמפיין לעצירת התוכנית ברמה העולמית.

חברי דירקטוריון והנהלת טבע צריכים ללכת הביתה, ולא עם מענקי פרישה אלא עם חיוב להחזיר כספים ולשלם פיצויים. את החוק הכושל לעידוד השקעות הון צריך לבטל ולהחליף בהשקעה ציבורית ישירה ביצירת מישרות. אך בעיקר, טבע צריכה להפסיק לשמש כפרה חולבת להעשרת קומץ: סוף למשכורות העתק, סוף למשיכות הדיבידנדים, סוף לרכישות ממונפות למטרות רווח, סוף להפקעת מחירים צינית על גב החולים.

העברת טבע לבעלות ציבורית, תוך פיצוי משקיעים על בסיס הוכחת צורך בלבד, תאפשר להחליף את דירקטוריון המיליונרים בנציגות נבחרת אחראית מטעם עובדי טבע, מטעם עובדי מערכת הבריאות ומטעם הציבור הכללי במטרה לקדם את המחקר, הפיתוח והייצור של תרופות בתור שירות ציבורי ללא מניע רווח. כך צריכה להיראות תוכנית הבראה אמיתית לטבע.

אם תוכנית די פשוטה כזו נראית "לא ריאלית" ונראה ששום דבר לא יעצור כרגע את מנכ״ל טבע, זה לא מכיוון שיש לו כוחות־על. לעובדי טבע ולעבודה המאורגנת בכלל יש יותר כוח ממנו ומחברי הדירקטוריון שנהנים מכספי ציבור גנובים. אך הבעיה היא שהנהגת העובדים לא מנסה להציע אלטרנטיבה.