סגן נשיא ארה״ב מייק פנס הגיע לישראל היישר ממצרים, שם הטיח בעיתונאים: "אני מוכרח לומר לכם שהנשיא א־סיסי אמר לי שוב שהוא מחויב לכלל תושבי מצרים". כך ניפנף פנס את השאלה האם העלה בפגישתו עם הנשיא המצרי "סוגיות של זכויות אדם, חופש עיתונות או זכויות להט״ב".

בסוף ספטמבר, לאחר שדגל הגאווה למען שוויון זכויות ללהט״ב הונף במהלך הופעה של להקת האינדי־רוק הלבנונית 'משרוע לֶילה' בקהיר, משטרת מצרים עצרה מעל 60 אזרחים ואזרחיות, בהם קטינים, באשמת "הוללות בציבור" ו"קידום סטייה מינית". לפי הדיווחים, העצורים עונו בידי המשטרה. כעבור חודשיים נגזרו על 16 מהנאשמים שלוש שנות מאסר בפועל והם שוחררו זמנית בערבות עד למועד ערעורם. על הלהקה, שאותה הגיעו לראות 35 אלף צופים, נאסר לשוב ולהופיע במצרים.

זהו גל רדיפת הלהט״ב החמור ביותר במדינה מאז ימי מובארכ. דיכוי הלהט״ב במצרים הוקל תחילה באופן מוחשי בעקבות המהפכה של 2011, אך משטר א־סיסי פועל כדי להחזיר את השעון לאחור. כפי שציינה להקת משרוע לילה עצמה בגילוי־דעת שפירסמה בתגובה לציד־המכשפות בעמוד הפייסבוק שלה, "רדיפה זו אינה נפרדת כלל וכלל מאווירת הפחד וההתעמרות החונקת ממנה סובלים כלל המצרים על בסיס יומיומי, ללא קשר לנטייתם המינית".

בימים האחרונים דווח על מעצר של 9 בני־אדם באלכסנדריה באשמת "הוללות". משרד החינוך המצרי פתח בחודש שעבר ב"חקירה" לאיתור איורים בספרי לימוד שמקדמים לכאורה "תמיכה בהומוסקסואליות". ניצן אלוני כותבת על גל הרדיפה, על סולידריות בינלאומית ועל מסקנות נוספות.

סולנה של משרוע לילה, חאמד סינו, הוא בין ההומואים המוצהרים המפורסמים בעולם הערבי כיום וחלק משיריו נוגעים בנושאים כגון אי־שוויון מגדרי ולהט״בפוביה. הפופולריות של הלהקה היא ביטוי נוסף לרצון של הדור הצעיר במדינות ערב להשתחרר מהמשטרים הדכאניים ומהממסד הדתי השמרני.

אין במצרים חוק שאוסר באופן ספציפי ומפורש הומוסקסואליות, אבל זה לא מונע מהמשטר להתנכל ללהט״ב, גם בעזרת חוקים נגד "הוללות" ונגד זנות. מאז תפיסת השלטון בידי הצבא ב־2013 ישנה עלייה ברורה במעצרים להט״בפוביים. מעל 250 (!) להט״בים נעצרו באותה התקופה לפי דיווחים של "היוזמה המצרית לזכויות הפרט".

גם הסקרים לפיהם 95% מהמצרים מתנגדים לזכויות להט״ב מלמדים על מצבו הקשה של הציבור הלהט״בי שם. כחלק מגל הרדיפה הנוכחי מנסים בפרלמנט המצרי להעביר איסור רשמי על יחסי מין הומוסקסואליים. לצורך כך גויסה גם ועדת הצנזורה ("המועצה העליונה לפיקוח על התקשורת", גוף שהנשיא א־סיסי הקים בשנה שעברה), שפירסמה צו האוסר על התקשורת לבטא עמדות התומכות בזכויות להט״ב.

הסיבה להגברת הדיכוי הממסדי נעוצה בחוסר היציבות של משטר א־סיסי במצרים. ההתקוממויות ההמוניות ב־2011 וב־2013 הוכיחו שהמונים יכולים להפיל כל משטר ודיקטטור. אבל בהיעדר כוחות סוציאליסטיים בולטים ברמה האזורית, מהפכות "האביב הערבי" לא הצליחו להגשים את השאיפות שעמדו מאחוריהן לשחרור חברתי ופוליטי. הבעיות החברתיות והכלכליות נשארו ואיתן גם הזעם המבעבע מלמטה נגד השלטון.

כדי לשמר את שלטונו, א־סיסי נדחף להישען על השכבות הכי שמרניות בחברה ולהשתמש בלהט״ב כשעיר לעזאזל. זאת לא הפעם הראשונה שכדי להסיט את הזעם מהשלטון ומהשיטה הקפיטליסטית, שמרנים מאשימים את הלהט״ב בכל הרעות החולות של החברה.

בעקבות גל המעצרים במצרים התארגן קמפיין סולידריות בינלאומי וגם בתל אביב נערך ערב מחווה למשרוע לילה בהשתתפות אומנים ישראלים ופלסטינים.

בניגוד לסולידריות הכנה של האומנים ומארגני האירוע, הממשלה בישראל מנצלת באופן ציני את המצב הקשה של להט״ב במזרח התיכון כדי לטשטש את פשעי הכיבוש ולקדם הפחדה גזענית ואסלאמופוביה. אך חשוב להזכיר שגם מוסדות המדינה כאן ידעו ויודעים להפלות ולדכא להט״ב באופן ברוטלי, עם איסור בחוק על "משכב זכר" עד שנת 1988, מעצרים של נשים טרנסג׳נדריות, סחיטת להט״ב פלסטינים ועוד.

למרות התנאים הקשים, תומכי זכויות להט״ב במצרים עדים להישגים המרשימים של המאבק הלהט״בי בעולם ואוזרים אומץ להילחם בדיכוי. זה מה שהוביל אותם להניף בהופעה את דגל הגאווה הבינלאומי של הלהט״ב. חשוב שלצד ביטויי סולידריות נמשיך להיאבק גם כאן נגד כל גילוי של להט״בופוביה וגזענות, כחלק מהמאבק לשינוי סוציאליסטי של החברה, במטרה לעקור את האפליה והדיכוי מהשורש.