ביום ראשון, 7 בינואר, פרצו הפגנות בשורה של ערים ברחבי סודאן, כולל בבירה ח׳רטום, ובערים הדרומיות נייאלה, ג׳וניינה ודמאזין. הטריגר המיידי למחאה היה הכפלת מחיר הלחם לאחר שהממשלה ביטלה סובסידיות במסגרת תקציב 2018, שאומץ בסוף החודש שעבר.

תחת איומי דיכוי חריפים, ההפגנות היו לא גדולות אך לוחמניות ביותר. משרד הפנים הכריז שהמפגינים יטופלו "ביד קשה". תלמיד תיכון אחד נהרג כתוצאה מצעדי הדיכוי, מנהיגים של 'מפלגת הקונגרס העממי' מהאופוזיציה לממשלה של 'מפלגת הקונגרס הלאומי' נעצרו ושישה עיתונים שהעלו ביקורת על הקיצוצים בסובסידיות נאסרו להפצה.

באוקטובר האחרון הוסרו מרבית הסנקציות הכלכליות שהטילה ארה״ב על סודאן במהלך שני העשורים האחרונים. למרות ציפיות, המצב הכלכלי עבור רוב האוכלוסייה דווקא הורע, על רקע אינפלציה שזינקה לשיאים חדשים. שלושת רבעי התקציב החדש הוקצו להוצאות צבא וביטחון. והממשלה מתמודדת עם לחץ מקרן המטבע הבינלאומית לחתוך בסובסידיות על צריכת אנרגיה, שמספקות איזשהו "צינור חמצן" עבור משפחות עובדות ועניות רבות.

השלטון המושחת והברוטלי של הנשיא עומר אל־בשיר אינו מסוגל להמשיך להסתתר מאחורי הסנקציות האימפריאליסטיות של ארה״ב כדי להתנער מאחריות למצוקות הכלכליות של העם הסודאני. שוד העושר, השחיתות הנרחבת ובזבוז המשאבים במלחמות מדממות בידי האליטה השלטת נחשפים יותר כעת. מחאות מהסוג שפרץ בימים האחרונים הן קדימון להתפתחויות שבדרך, שעה שזעם על המשטר הולך ומסלים מקרב חלקים שונים בציבור.

אנו מפרסמים מאמר שכתבו סוציאליסטים המתגוררים בח׳רטום, תומכי ה־CWI, זמן קצר לפני פרוץ ההפגנות, שבו הם מתארים את הרקע להתרחשויות.

בסוף 2017, ולאחר המתנה ממושכת, ממשלת סודאן הביאה הצעת תקציב לשנת 2018 לדיון בפרלמנט. אחרי ארבע שנים של קיצוצים בסובסידיות על דלק — מדיניות שהממשלה מתרצת כ"תרופה למשבר הכלכלי" — המצב הכלכלי רק הידרדר והגירעון בתקציב המדינה גדל לכדי 28 מיליארד לירה סודאנית (13.6 מיליארד שקל), גידול דרמטי ביחס לשנה הקודמת. התקציב החדש שפך אור על המשך מדיניות המלחמה של הממשלה, שעה שההוצאה על ביטחון עלתה על 20 מיליארד, לעומת סך ההוצאה על חינוך ובריאות שבקושי גירדו את ה־8 מיליארד. מדובר בתחומים שבהם הציבור הסודאני סובל במיוחד, עם שיעורי אנאלפביתיות גבוהים, מערכת בריאות מוזנחת ברמה קיצונית ומחירי התרופות שמגיעים לרמה שאנשים מהשורה פשוט לא יכולים להרשות לעצמם.

הבעיה לא מסתכמת בזה. הממשלה תמשיך במדיניות הקיצוץ בסובסידיות לדלקים פחמימניים, שהובילה כבר למחאות גדולות ב־2012 וב־2013. בזמנו, הממשלה השתמשה באש חיה כדי לרסק את ההפגנות והביאה להריגתם של עשרות מפגינים. ימים ספורים לפני ההכרזה על הצעת התקציב, הממשלה גם הכריזה על הפסקת הסבסוד של הלירה הסודאנית מול הדולר האמריקאי, מה שהוביל לפיחות חד של הלירה מ־7 ל־18 לירות לדולר לפי השער היציג. זה ישפיע באופן נוראי על עליית מחירי הסחורות, ועוד בזמן בו אנשים כבר מתלוננים על האינפלציה המתמשכת — שנסקה בחודש שעבר ל־25% — כתוצאה מפיחות הלירה ביחס למטבעות אחרים. המדיניות הזאת תחנוק את העניים עוד יותר, כשלמעשה הם יוכלו לרכוש עוד פחות מוצרי יסוד ושירותים בסיסיים.

בעוד שהממשלה מגדילה את תקציבה לסוכנויות הביטחון, אלו משמשות לרדיפת פעילים פוליטיים ופוליטיקאים. מתנגדי המשטר הפוליטיים אילחאם מאליכ ואחסאן אבדאלאיז נעצרו. 'המודיעין הלאומי' ו'שירות הביטחון' חקרו אותם במשך ימים מבלי להסביר מדוע ואילצו אותם לחכות בין החקירות שעות רבות מבלי לספק כל סיבה, כאמצעי לשליטה פסיכולוגית. נשיא איגוד החקלאים, חאסבו איברהים, נעצר גם הוא ב־28 בדצמבר.

המערכת לא רק רודפת ושוללת חירות מפעילים פוליטיים, ותוקפת זכויות אישיות של אנשים; היא גם סוחטת כסף מאזרחים באמצעות חוק "הסדר הציבורי", שאפילו מכתיב את צורת הלבוש של אנשים. 24 בנות נעצרו באחרונה והועמדו לדין באשמת "לבוש לא צנוע". ההאשמות בוטלו בהמשך לאחר שהמקרה עורר תגובות נזעמות ברמה הבינלאומית. אך מקרים רבים אינם מדווחים בתקשורת. סטטיסטיקה שהתפרסמה באחרונה מעלה שמעל 40 אלף עבירות על חוק הסדר הציבורי נרשמות בכל שנה במחוז ח׳רטום לבדו! העילות לנקיטת צעדים מתוקף אותו החוק מוגדרות בצורה די כללית ופרשנות החוק תלויה באופן שרירותי בשוטרים האחראים. מלבד היותו אמצעי דיכוי, במיוחד כלפי נשים, החוק מיושם בפועל הרבה יותר לקראת סוף השנה שכן הוא משמש כדי לגבות כמה שיותר כסף לטובת איזון תקציב המדינה.

תזוזות במדיניות החוץ

בזמן שהממשלה הציגה את הצעת התקציב היא אירחה לביקור את נשיא טורקיה ארדואן, במהלכו נערכו פגישות רבות והסכמים נחתמו בין שתי המדינות סביב נושאים כלכליים וצבאיים. בולט ביותר היה הסכם שהעביר את עיר הנמל סוואכין שבמזרח סודאן, על החוף המערבי של הים האדום — שבשטחה מבנים ארכיאולוגיים מהתקופה העות׳מאנית — לניהולה של ממשלת טורקיה למשך תקופה של 99 שנה. פעילים הפגינו נגד ההחלטה הזאת וטענו שהיא מפירה את זכויות הקרקע של התושבים המקומיים וששטחה של סודאן שייך לאזרחיה ואסור שיהיה נתון למשא ומתן בידי ממשלות.

את ביקור ארדואן ליוותה פגישה משולשת בין ראשי הצבאות מטורקיה, סודאן וקטר. הועלתה כבר השערה שסוואכין עלולה להיהפך למוצב צבאי טורקי בסודאן, לאחר ששיחות שנערכו במהלך ביקורו של אל־בשיר ברוסיה בסוף נובמבר לגבי האפשרות להקמת בסיס צבאי רוסי על חוף הים האדום כשלו.

ביקורו של אל־בשיר ברוסיה, לצד ההשפעה הצבאית, הכלכלית והפוליטית הגוברת של טורקיה בסודאן, ממחישים את השינויים המהירים ביחסי החוץ ואת תזוזת המשטר הסודאני לעבר הברית הטורקית־קטרית באזור, שעה שהיחסים ההדוקים בין סודאן לערב הסעודית עוברים טלטלה. עמדתו הברוטלית של המשטר הסעודי נגד החות׳ים במלחמה בתימן גררה ביקורת בח׳רטום. היחסים החלו להידרדר באחרונה בעקבות התנגשות בין כוחות צבא של סודאן ושל איחוד האמירויות בדרום תימן.

שני הביקורים הנזכרים תרמו למתיחות הפוליטית בין סודאן והברית האזורית שבהובלת סעודיה ומצרים. התקשורת המצרית ביקרה בחריפות את התחממות היחסים הזאת בין סודאן לטורקיה, תוך ביטוי חששות שנוכחות של בסיס צבאי בסודאן תהווה איום על ארצות שכנות. היחסים בין מצרים לסודאן היו מתוחים באחרונה על רקע החייאת הסכסוך סביב שטח משולש חלאיב שעל הגבול בין שתי המדינות, כמו גם הוויכוח סביב תמיכת סודאן במיזם הבנייה האתיופי של "סכר ההתנגדות" לייצור חשמל בנילוס הכחול.

כל ההתפתחויות האלו מגיעות בעת שבה המפלגות בסודאן נערכות לבחירות הכלליות הבאות שמתוכננות לאפריל 2020. בנוסף, הפרלמנט דן בהחלטה לתקן את החוקה כדי לאפשר לאל־בשיר להתמודד לנשיאות לכהונה שלישית (החוקה הנוכחית מגבילה אותו לשתי כהונות). הבחירות האחרונות היו ב־2015 והן הוחרמו בידי מפלגות האופוזיציה העיקריות. אולם הפעם חלק מאותן מפלגות צפויות להשתתף בבחירות, שכן הן נכנסו מאז ל"דיאלוג לאומי" בהזמנת השלטון.

תומכי ה־CWI בסודאן מאמינים שה"דיאלוג" הזה עם השלטון הוא ניסיון לגרור את האופוזיציה לעיסקה שתבטיח במיוחד את המשך יישום המדיניות הפרו־קפיטליסטית. ה"דיאלוג" הזה לא זוכה לתמיכת מרבית הציבור הסודאני. אנחנו מקדמים תחת זאת את בנייתו של מאבק עצמאי של האנשים העובדים והעניים להפלת המשטר הרקוב של אל־בשיר — אותו יש להחליף בממשלה המבוססת על נציגים נבחרים דמוקרטית מכלל המחוזות והקהילות בסודאן, שיובילו שיקום סוציאליסטי של סודאן, על יסוד תכנון המשק וחלוקת העושר והמשאבים בשירות האינטרסים של כלל הציבור.