בלי פתרון לסכנת ההדבקה, בלי מענה לצרכים החינוכיים
ממשלת ה"שינוי" הגישה תקציב חונק ועוד שורה של גזירות
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
אשליית רק־לא־ביבי
ממשלת בנט – הכוח לעשות את השינוי?!
"גוש השינוי" פועל כדי להכריז מיידית על הקמת ממשלה ■ צריך להיערך להיאבק בממשלה כזו, לא לתמוך בה ולא לסמן אותה כצעד קדימה. להפך, יש גם תמרורי אזהרה להציב
904

לפי דיווחים, "גוש השינוי" חותר כעת במיידי, לפני פקיעת המנדט של לפיד ביום רביעי, לנסות להכריז על הקמת "ממשלת שינוי" — ממשלת מיעוט של מפלגותיהם של בנט, סער, ליברמן, גנץ, לפיד, מיכאלי והורוביץ, לכאורה בסיוע רע״מ של עבאס מהימין האסלאמיסטי. שר האוצר לשעבר לפיד, שהכניס בזמנו את בנט לצידו לממשלת נתניהו, מוביל גרסה משודרגת של אותה "ברית האחים", כשהפעם הגזען המתלהם מהימין המתנחלי, עם בקושי 7 מנדטים, יוקפץ לראשות "ממשלת השינוי". אם ממשלה כזו תשרוד איכשהו מעל שנתיים וחצי, לפיד אמור לתפוס את מקומו. 'הרשימה המשותפת' היא היחידה שרמזה בינתיים שלא תספק תמיכה להקמת ממשלה בראשות בנט.

ציבור גדול מתנגד לנתניהו ומייחל ליום שיסתלק מתפקידו, ולכן רבים רוצים מאוד להאמין להבטחות הגדולות ל"שינוי". אך האמת צריכה להיאמר. למרבה הצער, אלו תקוות שווא.

מצער היה לראות אתמול (שישי) קומץ של אנשי רק־לא־ביבי מקיימים מפגן התחנפות מול ביתו של המיליונר התאצ׳ריסט בנט, כחלק ממאמץ לבצע דה־פוליטיזציה לשיח על הבעיות החברתיות הבוערות ולקדם הקמת ממשלת ימין קפיטליסטית חלופית, תחת המיתוג הכוזב "ממשלת שינוי".

באותה העת התקיימה עוד הפגנה של תושבי שייח' ג׳ראח נגד איום המדינה לגרש משפחות מבתיהן, מאבק המתעמת עם חלק מהבעיות הבוערות שעמדו ביסוד מרחץ הדמים האחרון: כיבוש והתנחלויות אליטיסטיות של הימין הקיצוני. במקביל, המתמחים והמתמחות ברפואה ממשיכים להיאבק לקיצור משמרות, והפסיכולוגים בשירות הציבורי נאבקים בימים אלה על תקנים ושיפור תנאים בצל מדיניות של ייבוש תקציבים חברתיים, כל שכן תחת "התקציב ההמשכי", תקציב צנע בפועל. אולם פוליטיקת רק־לא־ביבי לא מתיימרת להציע אלטרנטיבה לכיבוש ולהתנחלויות, ולמעט התחייבות ל"תקציב", הממשלה המדוברת, על הגורמים התאצ׳ריסטיים בה, אויבי העבודה המאורגנת והעובדים והעניים, יהודים וערבים, לא תקדם כל פתרון ממשי לבעיות החברתיות הבוערות. להפך.

האם זה לא "הרע במיעוטו"?

כמעט כל מפלגות גוש השינוי הן שותפות לשעבר בממשלות נתניהו. הן נושאות בעצמן באחריות למדיניות השלטונית הפרו־קפיטליסטית והלאומנית־גזענית שחוללה שרשרת משברים חברתיים. ביטוי לכך ניתן במהלך אירועי הדמים האחרונים שהובילה ממשלת נתניהו־גנץ. המו״מ ב"גוש השינוי" הוקפא, שעה שכל אחת ממפלגות הגוש התפנתה לספק תמיכה למהלכים הצבאיים של ממשלת הימין, שנועדו ביסודם להגן על סטטוס־קוו קפיטליסטי של כיבוש, מצור, התנחלויות, עוני ושלטון הון. גם רע״מ בראשות עבאס, אף שלא תמכה מפורשות בהפצצות בעזה, התייצבה נגד המחאה שדרשה לעצור את תוקפנות שלטון הימין. המלחמה חשפה את הסתירות הפנימיות בגוש, כשהדגישה שרע״מ, בשל התנגדות חריפה מבסיס התמיכה שלה, לא תוכל להרשות לעצמה להיתפס כחלק מממשלה שתתקוף בעזה או שתתקוף פלסטינים אזרחי ישראל. תחילה טען בנט שרעיון "ממשלת השינוי" ירד מהפרק, בעיקר בגלל חוסר יכולת להסתמך על רע״מ. אחרי הפסקת האש, הרעיון נשלף מחדש במפתיע ברגע האחרון.

העיקרון המכונן של "ממשלת השינוי" הוא פרסונלי: רק־לא־ביבי. זהו מסך עשן לשאלות המהותיות של המדיניות. ממשלת "שינוי" בראשות בנט, גם אם תספק אי־אלו ויתורים תקציביים בניסיון לרכוש אהדה, לא תהיה שונה יסודית ברמת המדיניות מממשלות נתניהו של העשור החולף. זו תהיה ממשלה שעלולה בהחלט להוביל עוד סבב הסלמה צבאי, ושתפעל לתחזוקה של הסטטוס־קוו של כיבוש, שלטון הון ושלל צורות האפליה ואי־השוויון. בין השאר, 'ימינה', 'ישראל ביתנו' ו'תקווה חדשה' ישתמשו במשקל שלהם בממשלה כזו כדי לקדם רטוריקה גזענית, הסתה נגד מאבקי עובדים והעבודה המאורגנת, תמיכה בהתנחלויות, מינוי שופטים שמרנים ועוד. בנוסף, לגוש בנט בממשלה פריטטית כזו אמורה להיות זכות וטו.

יו״ר העבודה מיכאלי אמרה בעצמה כי זו לא תהיה "קואליציה שמעבירה זכויות לקהילה הגאה ותחב״צ בשבת" — היא לא הייתה כנה מספיק כדי להבהיר שהיא מוכנה להקריב על מזבח האחדות הלאומית של מחנה רק־לא־ביבי בהכרח גם זכויות של מיליוני נשים, של מיליוני פלסטינים, בנוסף לזכויות ותנאי עובדים.

צריך להיערך להיאבק בממשלה כזו, שתהיה אומנם לחיצה וחלשה, אבל לא לתמוך בה ולא לסמן אותה כ"צעד קדימה". להפך. צריך להציב תמרור אזהרה. נתניהו, שייזרק לתפקיד יו״ר האופוזיציה, עוד עלול לשוב לראשות הממשלה על גלי התסכול שייווצרו בלחץ המשברים תחת ממשלת הימין החלופית. הימין הביביסטי יאשים את "השמאל", וגם הכהניסטים עוד עלולים להרוויח. מספיק להיזכר בניסיון של ממשלת אולמרט, שבאמצעות שתי מלחמות אסוניות ומדיניות ניאו־ליברלית סללה את הדרך ליותר מעשור של שלטון נתניהו.

"בגלל זה השמאל נחלש לאורך השנים"

רק באחרונה, בשיחה סגורה הביעה ח״כ שקד מ'ימינה' פחד מהתחזקות "השמאל" בתרחיש של בחירות חמישיות. "אתם מבינים שאם יש בחירות, השמאל, בהסתברות לא מבוטלת, יכול לקבל 61 עם הערבים? הוא כבר קיבל את זה במועד ב' וגם במועד ג'. אז מה עשינו? עכשיו, בגלל שנתניהו הכשיר את הערבים, אז לאף אחד אין בעיה להקים איתם ממשלה — זה הנזק הגדול, שכבר נעשה" ('חדשות 12', 3.5). בסקר מנדטים אחרי הפסקת האש, 'יש עתיד' ו'כחול־לבן' התחזקו, ואילו 'ימינה' ירדה כבר ל־5 מנדטים. אלא שהתמזל מזלה, ואותו "שמאל" התנדב לספק דווקא למפלגה זו את ראשות הממשלה.

באופן אירוני, רגע לפני הבחירות האחרונות תקף יו״ר מרצ הורוביץ בראיון ל'הארץ' את היגיון ההזדנבות האופורטוניסטי שהכניס את מפלגת 'העבודה' בכל פעם כשותפה לממשלות ליכוד: "'עכשיו הרוב הוא בימין אז אני איכשהו אסתפח אליו ואנסה למצוא איזה ימין קצת יותר רך'. בגלל זה השמאל נחלש לאורך השנים, ובגלל זה בכל פעם שמפלגת העבודה עשתה את החשבונות האלה והצטרפה לממשלות ימין, היא נחלשה ולא הפכה להיות אלטרנטיבה".

תנועת המחאה המרשימה נגד נתניהו, שהגיעה לשיאה בקיץ שעבר בבלפור, לא הספיקה כשלעצמה כדי לסלק את נתניהו. למעשה, התערבות פוליטית של גורמים ליברליים צמצמה דרסטית את סדר היום שלה לאישומי השחיתות נגד נתניהו גם בשיאו של משבר בריאותי וכלכלי, והפחיתה את הרלוונטיות ופוטנציאל המשיכה של ההפגנות עבור מעגלים רחבים יותר. על כך נוסף הכישלון של גוש רק־לא־ביבי, בעיקר בדמות 'כחול־לבן' המקורית, סביב מסרים של ניקיון כפיים ו'ממלכתיות', להשיג די תמיכה אלקטורלית כדי להדיח את נתניהו ולכונן ממשלה חלופית. אולם גוש הימין המקורי של נתניהו הלך והתפורר, בלחץ חוסר שביעות רצון גובר "מלמטה" על רקע המשבר החברתי.

בנסיבות האלו, ושעה ששכבות רחבות התייאשו ממערכות הבחירות האחרונות ורואות שהאפיק האלקטורלי לקידום שינוי חסום, שרידי ה"מרכז־שמאל", החוששים ממערכות בחירות, הצטרפו לקמפיין הבורגני למען דה־לגיטימציה לבחירות חדשות תוך מתן לגיטימציה לבנט והימין הקשה, והכשרת הרעיון של ממשלת "אחדות לאומית". למעשה, ממשלת ימין קפיטליסטית חלופית, ללא נתניהו, עם ה"מרכז־שמאל" בתפקיד עלה תאנה "חברתי".

מה החלופה?

בעוד שההתנהלות של נתניהו ומשפחתו ממלאת תפקיד במשבר הפוליטי, הגורמים היסודיים למשבר חוסר ההכרעה במערכת הפוליטית הם משברים מתמשכים בשורה של זירות, ובכלל זה אי־שוויון והמשך הכיבוש והסכסוך הלאומי המדמם — וחוסר היכולת של מפלגות הממסד להציע פתרונות שורשיים. מדובר בחלק מתופעה בינלאומית, על רקע משבר עמוק במערכת הקפיטליסטית העולמית כיום, שהקורונה החריפה.

ממשלת ימין קפיטליסטית כלשהי לא תוכל לספק מענה לבעיות החברתיות המהותיות. אם הימין לא מצליח להרכיב ממשלה, לא צריך לעזור לו. צריך להתעקש על בניית מאבק עקבי לפתרון ממשי לבעיות הבוערות של אי־שוויון, שלטון ההון, הכיבוש והעוני, ולמען הצבת אלטרנטיבה מהותית סביב תוכנית שינוי סוציאליסטית.

בעוד שב'ימינה' נשמעו קולות של מרד נגד חבירה לממשלה עם גוש אנטי־ביבי, ובבלוק הימין הקיצוני דבקים בעקרונותיהם הגזעניים כדי להצדיק אי־חבירה אפילו לממשלת מיעוט בראשות נתניהו, מנגד, ב"מרכז־שמאל" לא נשמעו בינתיים קולות של מרד בהסתפחות לבנט.

הקצנת הכשל הלוגי של הרע במיעוטו, המצמצם את שדה הראייה לבחירה כוזבת בין גורמי מאפיה המתהדרים ביכולת לתקוף את קורבנותיהם בסגנון שונה, מגיעה יחד עם כשל "הטיית האישוש" — דחייה כבלתי רלוונטית של כל עובדה לגבי התוכן, סדר היום, של הכוחות הפוליטיים שאנשי רק־לא־ביבי מבקשים להמליך.

ה"מרכז" הקיצוני פועל כדי לטרפד כל דיון רציני על מאבק לשינוי ולאלטרנטיבה למדיניות שלטונית ומערכתית. הבל החזון של מיכאלי והורוביץ, שהסגיר את עצמו שוב במלחמה האחרונה כקליפה לסוציאל־לאומנות, עובד שעות נוספות להנמכת ציפיות ולדיכוי שאיפות המוניות לשינוי עמוק במציאות החיים.

בתקווה שפוליטיקת רק־לא־ביבי תיכשל במשימתה להמליך את בנט בימים הקרובים. אולם אם יצליחו, השמאל האמיתי, הסוציאליסטי, יצטרך להתנגד ולהיאבק בממשלת ימין משברית כזו מהיום הראשון, בנחישות כפולה להציב אלטרנטיבה מהותית לפוליטיקה הקפיטליסטית הלאומנית בדמות מפלגת שמאל רחבה חדשה, של אנשים עובדים ועובדות מהשורה, של צעירים וצעירות, של קהילות מודרות, של יהודים וערבים.




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.