חודש הגאווה די ללהט״בופוביה! די ל"פינקוושינג" של ממשלת הדמים ולמתקפה על עזה הפגנה בחיפה למען זכויות להט״ב (צילום: אורן זיו) די להשתמש בהישגי המאבק הלהט״בי לטיוח של דיכוי לאומי ונישול■ כן למאבק לסיום המלחמה, הכיבוש והעוני כחלק ממאבק השחרור הלהט״בי 324
חודש הגאווה השנה מתקיים בצל המלחמה שגבתה את חייהם של עשרות אלפי פלסטינים.ות. ההפצצות הישראליות חסרות האבחנה טובחות באוכלוסייה אזרחית, לצד שימוש בהרעבה, הצמאה ומניעת תרופות. ההתקפות האלו לא פוסחות על להטב״ק פלסטינים.ת, שמי מהם שנמצאים בארון אפילו לא יכולים.ות להתאבל בפומבי על בני.ות זוג שנהרגו בהפצצות. מקצתם הצליחו לפרסם הספדים אנונימיים מח׳אן יונס, ג׳באליה ומקומות נוספים בצפון הרצועה באמצעות הפלטפורמה האינטרנטית ‘Queering the Map’. גם מקרי האלימות בחברה הישראלית, וספיציפית התקפות נגד להטב״ק, החריפו עוד עם המלחמה, לאחר שהסלימו משמעותית מאז שעלתה ממשלת נתניהו והימין הקיצוני לשלטון. נוער בארון ממשפחות שפונו מבתיהן, וחי עם ההורים באותו חדר מלון גם חווה קשיים גדולים יותר לפנות למרכזי הסיוע, אך ממשלת הדמים החליטה לקצץ 40% מתקציב האגף לקידום אוכלוסיות להט״ב בחודש מרץ. במקביל, עליות המחירים מקשות במיוחד על האוכלוסיות הכי פגיעות כלכלית, כמו אלה שמתקשות למצוא עבודה בגלל אפליה וטרנספוביה. אז איך צריך להיראות השנה חודש הגאווה בעיצומן של הזוועות ומשבר הדמים?בתל אביב, העירייה, שמממנת חלק גדול מהמצעד, הודיעה שבשיתוף עם האגודה למען הלהט״ב ״התקבלה ההחלטה לבטל את מצעד הגאווה וההפנינג המסורתיים במתכונתם הרגילה, זאת לאחר דיונים ממושכים ולנוכח בקשתם של הארגונים". במקום המצעד ״יתקיים אירוע מרכזי במתכונת של עצרת בסימן גאווה, תקווה וחירות״. בעקבות ההחלטה צייץ ראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי: ״זו לא העת לחגיגות". מגיבים רבים ענו לו ובצדק, שמצעד הגאווה הוא לא חגיגה אלא מחאה למען שוויון, שהיא חלק ממאבק שחרור. בירושלים הוחלט לא לבטל את מצעד הגאווה השנה — הוא מראש נושא אופי מחאתי יותר — ולקיים אותו ״כחלק מהמאבק להחזרת החטופים״. ברור שאירועי הגאווה לא יכולים להתעלם מהמתקפה הג׳נוסיידית על עזה. הבעיה שחלק מארגוני הלהטב״ק שמארגנים את המצעדים בישראל תומכים בה, או לכל הפחות מתייחסים למלחמה כגזירת גורל. זאת בעוד שחלק מהמשפחות שמובילות את המאבק להשבת החטופים כבר קוראות להיאבק לסיום המלחמה, כחלק מהמאבק לעסקת חילופים כוללת. לכן, גם המצעד בירושלים, שמאורגן בשיתוף מטה משפחות החטופים, צריך לאמץ את המסר של עיסקת "כולם תמורת כולם" וסיום המלחמה, לצד התנגדות עקרונית לפשעי מלחמה נגד להט״ב וא.נשים מכל המגדרים והנטיות המיניות, בכל מקום, ובראש ובראשונה תחת התופת ששלטון הימין הישראלי ממיט על עזה. ה"פינקוושינג" של ממשלת הדמיםממשלת הימין ושלוחיה מציגים באופן ציני את המתקפה הג׳נוסיידית בעזה כמאבק נגד הריאקציה של החמאס, כחלק מההצגה הכללית של ישראל כ"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" שלכאורה "מקדשת" זכויות נשים ולהט״ב. גם בשגרה, הפינקווש של המדיניות הישראלית משמש לטשטוש מציאות של דיכוי לאומי, אפליה גזענית, מצור, כיבוש ונישול. במלחמה, ראינו את התופעות הזאת על סטרואידים עם תמונות של חיילים שמניפים דגלי גאווה על הריסות הבתים בעזה. מטריד במיוחד לראות כיצד חלק מארגוני הלהט״ב בישראל משתפים פעולה עם התעמולה של הממשלה, תוך התעלמות מההשלכות הקטסטרופליות של המלחמה על להטב״ק בעזה, בגדה, במזרח ירושלים וגם בתוך הקו הירוק. 'האחווה הגאה' פירסמה ביום הנשים הבינ״ל פוסט שמהלל את הנשים שלוקחות חלק פעיל בהתקפות על עזה והאגודה למען הלהט״ב ערכה אירוע "הוקרה לאנשי ונשות המילואים, כוחות הביטחון ומתנדבי המאמץ המלחמתי", שלמעשה היה אירוע תמיכה במתקפה הצבאית של שלטון הימין, ולא אירוע להבעת סולידריות עם כל מי שנפגעו, ובטח ללא אף מילה של סולידריות עם ההמונים הפלסטינים תחת התופת. ארגוני להט״ב אחרים, כמו ׳הבית הפתוח׳ בירושלים, לא מתנגדים למלחמה ולא קוראים לסולידריות בסיסית עם להטב״ק פלסטינים ברצועה. חוסר התנגדות בסיסית למלחמה הוא לא רק עמדה פוליטית שגויה, אלא גם מדיר להטב״ק פלסטינים בתוך שטחי 48'. גם הפירסומים הפומביים של ארגון הנוער הגאה ׳איגי׳ מתמקדים אך ורק במצוקות שנגרמות לנוער להטבק״י יהודי בעקבות המלחמה, כאשר נוער להטב״קי פלסטיני חשוף יותר מתמיד לרדיפה פוליטית. במחאות נגד המלחמה של שלטון הימין הישראלי ברמה הבינלאומית, אפשר למצוא לא מעט דגלי גאווה והתארגנויות מחאה של להטב״ק. המעמד השליט הישראלי מסית נגד ההפגנות ביחד עם התקשורת הממסדית, וכפי שראינו בתוכניות מיינסטרים כמו "ארץ נהדרת", נהנים להגחיך את המפגינים והמפגינות, תוך כדי שימוש בלהט״בקופוביה לשם כך. התקשורת הממסדית מציגה את המפגינים כמי ש״לא מבינים בכלל מה זה חמאס״ או ״מה יעשו להם בעזה״ — כאילו שההפצצות חסרות האבחנה, לצד ריסוק של מערכת הבריאות, הרעבת התושבים ומניעת תרופות ומים נעשים מתוך מוטיבציה לשיפור החיים של להט״ב ו/או נשים בעזה. מה שהמפגינים.ות הלהטב״ק בעולם מבינות הוא שהמאבק לשחרור להטב״קי הוא ביסודו מאבק נגד אותם גורמי ימין קיצוני וריאקציה, שמעודדים ביד אחת את המשך ההתקפה בעזה וביד שנייה התקפה על זכויות להט״ב ונשים. לארגן גוש גאה נגד המלחמהבארץ, הארגון הטרנסי פרויקט גילה, למשל, מתנגדות למלחמה באופן עקבי. כבר בחודש נובמבר הן פירסמו התנגדות למלחמה: "אנחנו תומכות בשחרור השבויים באופן מיידי, קוראים לסיום המלחמה ולמניעת פגיעה בחפים מפשע, ופועלות לחיזוק שותפויות", ב־9 במאי הן פרסמו תמיכה בהחלטה של עיריית ת״א, אבל גם כתבו: ״הערכים המובילים בפרויקט גילה הם צדק, חופש ושוויון *לכולםן*. אנחנו מצטרפות לקריאה של ארגוני זכויות אדם ברחבי העולם לסיים את המלחמה, להחזיר את החטופיםות, ולפעול באופן מיידי להסכמים מדיניים לקראת שלום באיזורנו. רק כך נוכל לחזור לחגוג גאווה״. דווקא למול הריאקציה בחברה הישראלית, והבידוד של התנועה נגד המלחמה, יש דחיפות להתארגן ולהנכיח באירועי הגאווה את הדרישה לסיום המתקפה על עזה ולמען מוצא ממשבר הדמים, כחלק ממאבק במכלול סדר היום של ממשלת הדמים של נתניהו־גנץ־בן גביר־סמוטריץ'. במצעדים הגדולים אפשר וצריך לארגן גוש גאה נגד המלחמה, חוצה קהילות לאומיות, שידרוש לשים סוף להתקפות האכזריות על האוכלוסייה הפלסטינית בעזה, כולל על נשים ולהט״ב, למען עיסקת 'כולם תמורת כולם' וכן להפלת הממשלה, שרק מחריפה את הריאקציה הלאומנית, המיזוגנית והאנטי־להט״בית, שמתעצמת ככל שהמלחמה ממשיכה. על רקע היעדר כמעט מוחלט של אופוזיציה למלחמה במערכת הפוליטית, יש גם להיאבק להצבת אלטרנטיבה סוציאליסטית של שלום ושוויון, מול מערכת המבוססת על אי שוויון עמוק, אפליה, דיכוי, עוני ומלחמות. * מתוך גיליון מאי — יוני 2024 של עיתון "המאבק"
אולי יעניין אותך גם... |
הפגנה בחיפה למען זכויות להט״ב (צילום: אורן זיו) גב סולידרי למאבק סוציאליסטי
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום. בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת. כתבות קשורות דיווחים ועדכונים
כתבות אחרונות |
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום.
בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת.