טראמפ הטיל את פצצת הטרנספר על המזרח התיכון, האם הפסקת האש בעזה תשרוד?
מיליונים כמהים לסיום מוחלט של המלחמה אבל לממשלת המוות יש תוכניות משלה
דף הבית
מי אנחנו
על מה אנחנו נאבקים.ות
אפשר שאלה על סוציאליזם?
כנס סוציאליזם
דברו איתנו / הצטרפות
תרומת סולידריות
תשלום דמי חברות
התנועה העולמית
ארכיון כתבות
תקנון התנועה
דברו איתנו
תודה רבה!
ההודעה נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
נפילת משטר אסד
הקצב מדמשק נפל, מעצמות אימפריאליסטיות ומיליציות ריאקציוניות מאיימות על עתיד ההמונים
נפילת משטר אסד היא רעידת אדמה פוליטית בקנה מידה היסטורי, ששולחת גלי הדף לאזור כולו ■ החגיגות על שחרור האסירות והאסירים הפוליטיים והתקוות בעקבות נפילת הדיקטטור מתערבבות בחששות מפני כוחות ימין ריאקציונים והתקפות צבאיות מצד ישראל, טורקיה וארה״ב ■ דרוש מאבק חוצה עדות וקהילות לאומיות, על בסיס מעמד העובדים והעובדות, למען זכויות דמוקרטיות, שיקום, רווחה ושינוי סוציאליסטי
323

323

בלילה שבין שבת לראשון (8.12) נפל משטר אסד. המונים יצאו לרחובות בסוריה ובקרב קהילות הפליטים לחגוג את נפילת משטר הדיכוי של מפלגת הבעת' שמשפחת אסד עמדה בראשו במשך חצי מאה. אלפי אסירים ואסירות פוליטיים, רבים מהם נחשבו שנים ארוכות כמתים, שוחררו מבתי הכלא של המשטר. כעת הם יכולים להתאחד חזרה עם משפחותיהם.

מאות שוחררו בחיים גם מכלא הזוועות סידנאיא. שם נכלאו, עונו, ואף נרצחו ונקברו בקברי אחים אלפי מתנגדי משטר ש"הועלמו" לאורך השנים. דמעות של שמחה והתרגשות התערבבו בדמעות של כאב ועצב כשאלפים נאספו במתקן הכליאה בתקווה לאתר בחיים את קרוביהם שנחטפו מהם לפני שנים. אחד המשוחררים החיים, רע׳יד א־טטרי, היה כלוא 43 שנים ונחשב לאסיר הפוליטי הוותיק ביותר. טטרי שירת כטייס בחיל האוויר וסירב להפציץ את העיר חמה (حَمَاة) במסגרת הדיכוי של ההתקוממות שם שבשיאו עשרות אלפים נטבחו בידי כוחותיו של הנשיא חאפז' אל־אסד (אביו של בשאר) בתחילת שנות ה־80. אחרים, למרבה הצער, נמצאו מתים לאחר שנרצחו בעינויים. ביניהם גם מאזן חמאדה, פעיל שנעצר ועונה בתחילת העשור הקודם לאחר שהשתתף בהתקוממות 2011, והתפרסם בין היתר בעקבות פעילותו בגלות באירופה ועדותו הפומבית על העינויים שעבר בכלא. הוא נעלם לאחר ששב לסוריה ב־2020 בשל איומים על משפחתו, וכעת התגלה בין קורבנות כלא סידנאיא לשם נחטף על ידי המשטר.

הקריסה המהירה והמפתיעה של המשטר שימשה להעצמת ההתערבות הצבאית של ישראל, טורקיה וארה״ב, כולל כיבוש שטחים נרחבים בדרום ובצפון המדינה והפצצות מסיביות מהאוויר במטרה לכוון את ההתפתחויות במדינה לטובת האינטרסים שלהן. התקוות של ההמונים, לאחר נפילת משטר אימים אחד, מהולות בחששות מפני המשך המלחמה ומהתבססות משטר דיכוי חדש.

ביום בו נכנסה לתוקף הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה בלבנון (27.11), יצא 'היאת תחריר א־שאם' (הארגון לשחרור הלבנט هيئة تحرير الشام HTS), ארגון המאגד מספר מיליציות מהאופוזיציה הסורית המזוהות עם ימין אסלאמיסטי, למתקפת בזק צבאית בכיוון העיר חלב (השנייה בגודלה אחרי הבירה דמשק) במטרה לכבוש אותה מידי משטר אסד. ה־HTS ניצלו את החולשה של בעלי הברית של אסד — המשטר הרוסי והאיראני והמיליציה של חזבאללה, שהסיוע שלהן איפשר לו לייצב מחדש את שלטונו הרעוע. חיזבאללה והמיליציות הפרו־איראניות בסוריה ספגו מכות צבאיות במלחמה עם ישראל, והאימפריאליזם הרוסי — הסתבך במלחמה באוקראינה ונאלץ להעביר לשם יותר כוחות (גם לצורך הדיפה של הכוחות האוקראינים שפלשו למחוז קורסק בשטח רוסיה). אך כמובן, הדבר המכריע היה בסיס התמיכה החברתי החלש של משטר אסד עצמו.

מנהיגי 'היאת תחריר א־שאם' לא שיערו במקור שאותה מתקפה על חלב תתגלגל תוך ימים ספורים להפלת המשטר כולו. אך צבא אסד כמעט ולא נלחם נגדם. לרוב, חייליו ברחו משדה הקרב, או פשטו את המדים. רוב החיילים מהשורה, בשירות חובה, קיבלו משכורות רעב, היו מרוששים וללא מוטיבציה פוליטית להגן על המשטר. כשכוחות 'היאת תחריר א־שאם' ראו שהם כובשים עיר אחרי עיר, כמעט ללא שום התנגדות צבאית או אזרחית, הם החליטו לדהור לבירה דמשק, בתיאום עם משטר ארדואן. הם התקדמו מכיבוש חלב לכיבוש הערים המרכזיות חמה וחומס תוך ימים בודדים. צבא המשטר התמוטט כמו מגדל קלפים, מחסום הפחד נשבר, וסרטונים של אזרחים מפילים פסלים של חאפז' אל־אסד, פושטים על סמלי משטר, משרדי ממשלה ואף על השגרירות האיראנית זרמו מכל רחבי המדינה. במקביל להתקדמות המהירה של HTS מצפון, כוחות אופוזיציה בא־סווידא ובאזור דרעא כבשו שטחים גדולים והתקדמו לבירה דמשק מדרום. במקביל כוחות ה־SDF, המובלים על ידי המיליציות הכורדיות, כבשו שטחים שננטשו על ידי צבא המשטר בצפון ובמזרח המדינה.

בהיעדר יכולת ממשית להציל את המשטר, מיהרו מוסקבה וטהרן לחתוך הפסדים. המיליציות הפרו־איראניות נסוגו וחצו את הגבול לעיראק, כך נסוגו גם מעט הלוחמים ששלח חיזבאללה. הצבא הרוסי פינה חלק ניכר מכוחותיו, ובעוד שלא נטש את נמלי הים והאוויר האסטרטגיים שלו בסמוך לחוף הסורי, כוחותיו הפסיקו להפציץ את מעוזי המורדים.

המשטר החדש המתהווה והחשש מהעתיד לבוא

פליטים רבים כבר החלו לחזור בימים האחרונים לסוריה מלבנון, טורקיה ומדינות נוספות, מתוך תקווה לבנות מחדש את חייהם במדינה לאחר 13 שנים של מלחמת אזרחים מדממת שגבתה את חייהם של יותר מחצי מיליון בני אדם והובילה ל־12 מיליון עקורים ופליטים (מעל מחצית מאוכלוסיית סוריה לפני המלחמה). אך לצד השמחה והתקוות ההמוניות לשינוי בעקבות נפילת המשטר, רבים בסוריה חוששים מהעתיד לבוא. מצב המלחמה המתמשך לא הסתיים, ובחלק מהזירות הוא מחריף — למשל באזורים הכורדים בצפון סוריה, או בגולן עם הפלישה הישראלית. במקביל לפליטים שחוזרים, עשרות אלפי סורים שיעים, עלווים, נוצרים וכורדים, עושים את הדרך ההפוכה ובורחים מבתיהם מחשש לחייהם. דווח לדוגמא כי בדמשק ובאזורים נוספים נכנסו מורדים חמושים לבתים וגירשו באיומי רצח משפחות שיעיות. רבים מבני העדה העלווית, אליה אסד משתייך, התנגדו לשלטונו ויצאו לרחובות לחגוג את נפילתו. למרות זאת, רבים חוששים מנקמה על רקע עדתי, מצד מיליציות ימניות דוגמת HTS ובעלי בריתם.

לתפקיד ראש ממשלת המעבר עד ה־1 במרץ מונה מוחמד אל־בשיר, ששימש כראש 'ממשלת ההצלה' בשטח בו שלטו 'היאת תחריר א־שאם' באידליב במהלך השנים האחרונות. הכוחות המובילים ב'היאת תחריר א־שאם' התפצלו במקור מאל־קאעידה וחלק ממנהיגיה אף היו קשורים בעבר לדאע״ש. בשנים האחרונות הם ניסו להצטייר ככוח סורי לאומי ולא ככוח דתי אזורי או עולמי. לאחרונה הם הדגישו את מחויבותם להגנה על כלל העדות והדתות השונות המרכיבות את החברה הסורית. מנהיגם, אחמד א־שרע, המכונה אבו מוחמד אל־ג׳ולאני, אף ניסה להתחבר באופן צבוע למצוקות של עלווים מהשורה כשבראיון לרשת CNN (מספר ימים לפני נפילת אסד) ציין את העובדה שמשטר אסד ניצל את השסעים העדתיים וביסס את עצמו על בני העדה העלווית, בניסיון להצטייר כמי שמגן עליהם, אך בפועל גם עלווים מהשורה סבלו תחת שלטונו מעוני קיצוני, מדיכוי וממחיר הדמים של המלחמה בעוד קומץ גנרלים ובכירים במשטר התעשרו על חשבונם.

אל־ג׳ולאני ושותפיו לוקחים בחשבון את המיאוס של מיליונים בסוריה ממלחמת האזרחים המדממת ומהאלימות העדתית, ולכן נמנעו במהלך מתקפת הבזק שלהם ממעשי טבח באזרחים, כולל גם באוכלוסייה העלווית באזורים שנחשבו למעוזי התמיכה של המשטר. אחרי נפילת המשטר הם גם הודיעו שיתנו חנינה לחיילים מהשורה שהיו בשירות חובה בצבא אסד. אך דבר לא מבטיח שמדיניות טקטית זו תישמר. בשנים האחרונות הם ניהלו משטר אוטוריטרי בשטח שבשליטתם באידליב שרק לאחרונה התמודד עם הפגנות נרחבות, כולל הפגנות נשים, נגד שלטונו הדכאני של אל־ג׳ולאני, שהתאפיין בין היתר במעצרי עיתונאים, תקיפת מפגינים ומפגינות, 'העלמה' של מתנגדים פוליטיים ובמדיניות ששימרה תנאי עוני קיצוני עבור ההמונים.

כך שלמרות הרטוריקה הפופוליסטית של אל־ג׳ולאני, בפועל מדובר על כוח פרו־קפיטליסטי, של ריאקציה דתית, שמשתף פעולה עם כוחות אימפריאליסטיים אזוריים, כמו המשטר הטורקי, ואף משדר שהוא מוכן לעשות עסקים גם עם כוחות אימפריאליסטיים בינלאומיים. בת בריתה של HTS, מיליציית SNA (الجيش الوطني السوري Syrian National Army) שנתמכת על ידי משטר ארדואן, מובילה עכשיו התקפות צבאיות רצחניות על האוטונומיה הכורדית בצפון המדינה.

מתקפה צבאית ישראלית רחבה, פלישה קרקעית, והתערבות צבאית מצד טורקיה וארה״ב

חלקים גדולים בסוריה עדיין מחולקים בין אזורים שונים הנשלטים על ידי מיליציות שונות, במעורבות אינטנסיבית של כוחות אימפריאליסטיים. מיד עם נפילת המשטר תקפו ארה״ב, טורקיה וישראל והפציצו אזורים שונים בסוריה כדי להגן על האינטרסים שלהן ולהפגין עוצמה צבאית. ארה״ב הפציצה בעיקר באזורים שנשלטים על ידי כוחות המזוהים עם דאע״ש, במפגן כוח שנועד להעביר מסר לכוחות נוספים באזור. טורקיה מגבירה את המתקפות שלה על הכוחות הכורדיים והצבא הישראלי פתח בשרשרת הפצצות ענק בכל רחבי המדינה במטרה מוצהרת להשמיד את כל מה שנשאר מצבא אסד — כולל שדות תעופה, מערכות הגנה אווירית וספינות חיל הים.

בהוראת נתניהו, הצבא הישראלי פלש קרקעית לתוך סוריה, תפס את פסגת החרמון הסורי, פלש לאזור החיץ בגולן הסורי והתקדם גם מעבר לו. כוחות הכיבוש הישראליים הטילו עוצר של מספר ימים על תושבי כפרים סוריים באזור קונייטרה, הקימו מחסומי דרכים, פלשו לכפרים ועיירות באזור ואף החלו בגירוש תושבים מבתיהם. לפי העדויות מהשטח פלישת כוחות הכיבוש הובילה לכך שתושבים רבים נותרו ללא אספקת מזון, מים ואף חשמל, בצעד שככל הנראה נועד להפעיל עליהם לחץ לעזוב. "קיימת חשיבות ביטחונית עצומה לאחיזתנו בפסגת החרמון", אמר שר המלחמה כץ, והנחה את הצבא להיערך לשהייה ממושכת לאורך החורף הקרוב. ברור לכולם שמדובר בכיבוש שיימשך "עד הודעה חדשה".

הדמגוגיה הביטחונית לפיה מדובר במהלך הגנתי עוטפת מהלך תוקפנות צבאי דרמטי שנועד למנוע כל קריאת תיגר כנגד מכונת המלחמה הישראלית. ממשלת הדמים של נתניהו היא הכוח המסוכן ביותר באזור, שפעולותיה מאיימות על הביטחון של מיליונים במזרח התיכון. היא ביטלה באופן חד צדדי את הסכם הפסקת האש מ־1974 מול סוריה (שכפה על סוריה להסכים להמשך הכיבוש הישראלי על שני שליש מהגולן ממנו ישראל גירשה מעל מאה אלף תושבים ב1967 ונישלה את אדמתם). בלבנון היא ממשיכה להפר באופן שיטתי את הפסקת האש — שמאז כניסתה לתוקף נהרגו 28 בני אדם מאש ישראלית — ולמנוע מתושבי לבנון לשוב לעשרות כפרים ועיירות בדרום המדינה. בעזה היא ממשיכה להרעיב ולטבוח בעשרות אלפי פלסטינים במסגרת מלחמת ההשמדה והטיהור האתני, ומנסה לנצל את המצב האזורי כדי לכפות הסכם כניעה על חמאס, בחסות איומי טראמפ, מבלי לסיים את המלחמה וגם על חשבון החטופים שנשארו בחיים. בנוסף, היא מאיימת כעת במתקפות גדולות חדשות בתימן ואיראן.

לדברי גורמים במערכת הצבאית בישראל, השמדת מערכות ההגנה האווירית בסוריה יקלו על הצבא הישראלי להוביל מתקפה גדולה על מתקני הגרעין באיראן. מתקפה שנמצאת כרגע על הפרק ועשויה לקבל גיבוי מטראמפ. מדובר במהלך שעלול להוביל להסלמה צבאית אזורית שתגבה מחיר דמים נוסף. בניגוד לתעמולה השקרית של ממשלת הדמים בגיבוי האופוזיציה הממסדית והתקשורת המגויסת, המלחמה של ממשלת הדמים נגד ההמונים בעזה, בגדה, בלבנון ובאזור, שהמתקפות בסוריה מהוות מהלך משלים שלהן, לא 'מגינות' על ההמונים בישראל, אלא גוררות אותם למלחמת נצח מדממת למען הגנה על ההגמוניה של משטר הכיבוש הישראלי באזור ועל המשך הדיכוי והשליטה בהמונים הפלסטינים.

לא אל־ג׳ולאני, לא אנשי אסד ולא מעצמות אימפריאליסטיות, דרוש מאבק לדמוקרטיה סוציאליסטית

לפי ארגונים בינלאומיים 90% מתושבי סוריה חיים מתחת לקו העוני וכ־27% ממבני המגורים ומהנכסים הציבוריים במדינה נהרסו, כולל תשתיות בסיסיות. הגל המהפכני ב־2011, במהלכו יצאו המונים מכלל העדות והקבוצות האתניות גם לרחובות סוריה ודרשו חיים בכבוד, חירות וצדק חברתי דוכא על ידי המשטר והוטבע בדם מלחמת האזרחים הסורית.

ההתערבות ההרסנית של כוחות אימפריאליסטיים ממערב וממזרח באירועים בסוריה מאז ועד היום, ליבתה שסעים עדתיים וזרעה חורבן בהיקפים אדירים לטובת קידום האינטרסים של אותן מעצמות. כך גם המיליציות הימניות השונות הנשענות על אותן מעצמות קפיטליסטיות או מנסות לתמרן ביניהן ולקבל את תמיכתן, אינן מציעות אף פתרון עבור מיליוני עובדות ועובדים עניים. הלקחים מהגל המהפכני של 2011 מצביעים על הצורך לבנות ארגונים פוליטיים המוניים של מעמד העובדים והעובדות מכל הקבוצות האתניות והלאומיות השונות שיציבו אלטרנטיבה לסדר היום הדכאני של 'היאת תחריר א־שאם' וכל שאר הכוחות הריאקציוניים והמעצמות האימפריאליסטיות.

החגיגות ההמוניות על נפילת המשטר, צריכות ויכולות גם להפוך למאבק על אופי המשטר העתידי, ולמעשה גם על עתידו של האזור. התסריט של התקוממות חוצת קהילות ועדות, המבוססת על עובדים ועניים ועל סדר יום ששם במרכז את שאיפות ההמונים לשחרור, שלום, שוויון ורווחה, מעורר חשש לא רק בקרב המשטר האיראני ושאר שותפיו של משטר אסד. גם משטרי הרודנות בירדן, מצרים וערב הסעודית, בעלי בריתו של האימפריאליזם האמריקאי באזור, יודעים שהמוני הצעירים והצעירות, ומיליוני העובדות והעובדים העניים, עלולים לשוב ולהרעיד את הקרקע מתחת לרגליהם. אותם המונים בסוריה ובשאר האזור, הם הכוח עליו כל מחאה עתידית תצטרך להישען — ולא על גוש כזה או אחר של מעצמות אזוריות או עולמיות.

התארגנות עצמאית מלמטה של עובדים ועניים, עם ועדות דמוקרטיות חוצות עדות וקהילות האתניות, שיתארגנו במקומות העבודה ובשכונות יכולה לבנות תשתית למאבק שייוודא שמשטר דכאני אחד לא יתחלף במשטר דכאני אחר. ועדות הגנה דמוקרטיות נבחרות חוצות קהילות עדתיות נחוצות כדי לפקח ולשלוט דמוקרטית על השימוש בנשק במדינה, ועל הקבוצות החמושות השונות. כוחות דמוקרטיים כאלה, המבוססים על הכוח של מעמד העובדים והעובדות, יוכלו לבנות את המאבק למען זכויות דמוקרטיות, זכויות נשים ולהטב״ק וזכויות לכל הקבוצות הלאומיות והאתניות במדינה; מאבק לתפיסת המשאבים והפקעתם מידי המעצמות הזרות והאליטות המקומיות, והעברתם לבעלות ציבורית תחת ניהול ופיקוח דמוקרטיים כחלק ממאבק רחב לשינוי שורשי, סוציאליסטי, של החברה. כך ניתן יהיה לוודא שאותם משאבים לא הולכים להעשרת אוליגרכיה שלטונית חדשה אלא לשיקום מאסיבי, בנייה מחדש של תשתיות, מגורים, בניית מקומות תעסוקה, העלאת שכר המינימום, והבטחת שירותי בריאות, חינוך ורווחה לכול.

כל אלו יישארו חלומות באספמיה על בסיס 'השוק החופשי' המקומי והשקעות זרות מהמעצמות האימפריאליסטיות שיבטיחו להמונים עוד עשורים של שיעבוד וניצול ניאו־קולוניאלי. אך השאיפה לחיים בכבוד, חירות וצדק חברתי אשר מיליונים יצאו למענה לרחובות, תוכל להפוך למציאות, על בסיס מאבק של מעמד העובדות והעובדים בסוריה על כלל הקבוצות השונות שבו, שיתקדם מהפלה של הדיקטטורה של אסד, להפלה של הדיקטטורה של המערכת הקפיטליסטית וכלל נציגיה באזור.

הצטרפו למאבק!
מול ממשלת הון גזענית, כיבוש וסכסוך ללא סוף באופק, ומול שיטה קפיטליסטית שמנציחה אוליגרכיה מושחתת, אי־שוויון, אפליה, מלחמות והרס סביבתי — נדרש מאבק לשינוי שורשי. מאבק סוציאליסטי היא תנועה של רעיונות בפעולה, עם ניסיון בשטח ועם שותפים ושותפות בעשרות מדינות. אנחנו מעורבים במחאות ובמאבקים, ומקדמים סולידריות והתארגנות במטרה לסייע להם לנצח, כחלק מהמאבק לשינוי סוציאליסטי. הצטרפו אלינו במאבק לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית!


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 125, תל אביב–יפו 6100101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.