בשבועות האחרונים מתחממת האווירה לקראת הבחירות למוסדות ההסתדרות בחודש מאי הקרוב. מפלגת "העבודה" בניצוחה של יחימוביץ' חידשה את ההסכם בינה לבין סיעתו של יו״ר ההסתדרות עופר עיני, "עוגן". עיני מקיים כנסי ועדים במרחבים וטורח במיוחד לנסות ולהוציא הישג מהקמפיין לצמצום ההעסקה הקבלנית. במקביל מתפרסמות כתבות על חשדות להתנהלות מושחתת מצידו של עיני. ח״כ איתן כבל, עד לאחרונה יו״ר סיעת "העבודה" בכנסת, הודיע על מועמדותו לתפקיד יו״ר ההסתדרות. מנגד החל מהלך לגיבוש סיעה למען הסתדרות לוחמת ודמוקרטית.

מדובר בסערה ביחס לבחירות המנומנמות הקודמות בהן זכה עיני בקלות לאחר שהביא להרכבת סיעה רחבה משותפת של כל סיעות ההסתדרות, למעט חד״ש משמאל וחלק מהליכוד מימין. הסדקים בקואליציה של עיני, שמוכתר על־ידי התקשורת הממסדית כאחד האנשים המשפיעים במשק וכיו״ר הסתדרות חזק, אינם צריכים להפתיע. זוהי התוצאה של שנים ארוכות בהן אכפה הנהגת ההסתדרות בראשות עיני שקט תעשייתי והכפיפה למעשה את העבודה המאורגנת לאינטרסים של בעלי ההון והממשלה הקפיטליסטית, שעה שתנאי המחייה של האנשים העובדים המשיכו להישחק.

המרד של העובדות הסוציאליות כנגד ההסכם התבוסתני שניסו לכפות עיני עצמו ויו״ר איגוד העובדות הסוציאליות, איציק פרי, סיפק השראה למאבקם של הרופאים המתמחים. לכך מצטרפים גם ההישגים החשובים לאחר מאבקם ההרואי של עובדי חיפה כימיקלים, אשר לפני קרוב לשנה עברו בקול מחאה מההסתדרות לשורות ארגון כוח לעובדים, המציג אלטרנטיבה בריאה ודמוקרטית להתנהלות של ארגון עובדים. דוגמאות אלו, בד בבד עם מאבק עובדי הרכבת נגד ההפרטה ומאבקים נוספים, מראות כמיהה גוברת מצד עובדים ועובדות להסרת אזיקי השקט התעשייתי ולדמוקרטיזציה של ההסתדרות. על רקע זה נוצרת הזדמנות חשובה להקמת סיעה רחבה שתוביל שינוי בארגון העובדים הגדול בישראל.

כנס לקידום סיעה חדשה

ביום שישי ה־3 בפברואר יתקיים בתל אביב כנס לקידום סיעת מאבק רחבה. היוזמה היא פרי שיתוף פעולה בין עובדות סוציאליות, חברי ועדים, חברי חד״ש בהסתדרות, פעילי תנועת מאבק סוציאליסטי ופעילות ממחאת האוהלים של הקיץ. במידה והיוזמה תמריא, התוכנית היא לגבש באופן דמוקרטי מצע, רשימת מועמדים ייצוגית ושם לסיעה.

תקנון הבחירות בהסתדרות מערים קשיים על צמיחה של אופוזיציה מקרב ועדי העובדים וקובע כי רישום סיעה חדשה כרוך באגרה של 100,000 שקל — יותר מרישום מפלגה! היוזמה הנוכחית חותרת לבנות סיעת שטח, רחבה ופדרטיווית, שתכלול את כלל העובדים, הפעילים והארגונים שיחברו ליוזמה ותעמיד רשימת מתמודדים מגוונת של עובדים ועובדות, יהודים וערבים (על גבי הפלטפורמה של סיעת אופוזיציה קיימת של תנועת חד״ש בהסתדרות, אך כאמור תוך יצירת מבנה הנהגה פדרטיווי).

הפוטנציאל להישג בבחירות הקרבות קיים ויש להתכונן כבר כעת להעמיד מועמדות ומועמדים מטעם הסיעה — אם זו תקרום עור וגידים — לכל העמדות האפשריות: ועידת ההסתדרות, המרחבים, נעמ״ת וכמו כן גם מועמדת או מועמד, רצוי בעלי רקורד כנציגי עובדים לוחמניים ומחויבים, להתמודדות על תפקיד יו״ר ההסתדרות.

דווקא משום שלא נותר עוד זמן רב כדי להרים קמפיין אפקטיווי ובולט, חשוב שכלל השותפים, ובמיוחד חד״ש, יגבירו מאמצים, כולל מבחינת הקצאת משאבים, לשם הצלחת המהלך.

חלק מחברי הוועדים עשויים לחשוש מ"צעדי ענישה" עתידיים שיינקטו כלפיהם מצד הנהגת ההסתדרות ונציגי המנגנון אם יהיו מעורבים בקמפיין מהסוג הזה. אך זו אחת הסיבות שמוכרחים לעשות צעד ברור קדימה לעבר מהפך בהסתדרות. אם ההמונים במצרים ותוניסיה הצליחו באמצעות הפגנות, שביתות והתבצרויות להפיל דיקטטורים חמושים, אז גם את לפיתת החנק של עיני במנגנון ההסתדרות ניתן לשבור. לשם כך נחוצה התארגנות להקמת סיעה רחבה, שתציב אלטרנטיבה ותבנה את כוחות השינוי בבחירות הקרובות ולאחריהן.

כבל ופרץ אינם אלטרנטיבה לעיני

יהיו מי שישאלו מדוע לא לחבור או ללכת לברית אלקטוראלית עם איתן כבל, שייתכן אף שיכול לגבור על עיני בבחירות. אך גישה של "הרע במיעוטו" דוחה בנייה של אלטרנטיבה אמיתית. המטרה לא צריכה להיות פשוט להחליף פרצופים בראש ההסתדרות אלא להוביל שינוי עמוק בארגון העובדים.

תנועת מאבק סוציאליסטי קראה להקמת סיעת אופוזיציה שתיאבק על שינוי ההסתדרות עוד בתקופתו של עמיר פרץ כיו״ר ההסתדרות. פרץ, פטרונו של כבל, "הוריש" לעיני את השליטה בהסתדרות וכן את המבנה והתקנון האנטי־דמוקרטיים בארגון.

פרץ בזמנו, על אף השימוש ברטוריקה לוחמנית, מכר את המאבקים הגדולים, כמו המאבק בהפרטת קרנות הפנסיה ובהפרטת הנמלים, מכר את עובדי כוח האדם בנזיד עדשים והפקיר את מאבקי ההתאגדות של חיפה כימיקלים דרום ונהגי האוטובוס של מטרודן בב״ש. למרות הקריאות מהשטח ואף מסביבתו של פרץ עצמו לחולל דמוקרטיזציה בהסתדרות, הוא נמנע מכך במודע.

פרץ וכבל תקפו את יחימוביץ' על שקידמה את חידוש ההסכם, שאושר בוועידת המפלגה בנובמבר, אשר מכפיף את סיעת העבודה בהסתדרות ובנעמ״ת לעיני. אלא שמדובר באותו ההסכם שיזמו וחתמו עמיר פרץ כיו״ר המפלגה ואיתן כבל כמזכ״ל המפלגה לקראת הבחירות הקודמות בהסתדרות ב־2007.

איתן כבל אינו מייצג ומעולם לא ייצג עובדים. לשורות ההסתדרות הצטרף רק באחרונה. מעבר להיותו ח״כ מטעם מפלגה קפיטליסטית שמשרתת נאמנה את בעלי ההון, הוא בעל תאגיד בתחום הנדל״ן ושימש כדירקטור בחברת התיירות "השטיח המעופף". הוא היה שותף כשר ללא תיק וכח״כ במספר קואליציות (כולל ממשלת אולמרט), שהובילו התקפות קשות על מעמד העובדים. אף שבאחרונה נמנה כבל עם קבוצת "המורדים" נגד אהוד ברק ב"עבודה", בפריימריז 2007 הוא דווקא היה מתומכי אותו ברק התאצ׳ריסט.

כיום משמש כבל כיו״ר השדולה הפרלמנטרית של ארגון "הכל חינוך", הפועל לקידום הפרטת מערכת החינוך ושבירת העבודה המאורגנת של המורות, ברוח ועדת דוברת. לדוגמא במצגת לסיכום ביקור משלחת הארגון בארה״ב הם ממליצים ליישם בישראל את השינויים שביצעו ה-"Charter Schools" בארה״ב, שבין היתר כוללים מעבר מהעסקה קיבוצית לכך ש"מורים מועסקים בחוזים אישיים שמושפעים מהישגיהם. משמעויות: חידוש חוזה מדי שנה... אין מחויבות לתשלום זכויות סוציאליות, כוח העבודה מורכב ממורים צעירים יותר... ועובדים קשה יותר".

ההתמודדות של כבל כנגד עיני בבחירות להסתדרות משקפת ניסיון ציני לנצל את המיאוס הגובר בשורות ההסתדרות ממדיניותו של עיני לצורך קידום העימותים הפנימיים במפלגת העבודה ושאיפות קרייריסטיות אבל אינה מהווה כל בשורה עבור ציבור מעמד העובדים.

הנהגה לוחמת או אופוזיציה נושכת

בניית סיעה שתוכל ללכד סביבה את מירב הגורמים שמוכנים כבר עתה לצאת למאבק להעביר את ההסתדרות לידי העובדים היא משימה הכרחית. בהחלט קיים הפוטנציאל לבניית כוח בעל נפח משמעותי שגם אם לא יזכה לרוב בבחירות הקרובות, יוכל להוות אופוזיציה נושכת, המעורבת ותומכת במאבקים בשטח ומבקרת בחדות את המדיניות ההרסנית של עיני. כך ניתן יהיה לזכות באמונם של עובדים ועובדות, ובהם חברי ועדים נוספים, ולבנות כוח שיוכל בהמשך גם להוביל מהפך בהסתדרות. כדי לעשות זאת יש צורך בהצבת אלטרנטיבה צלולה.

בעשורים האחרונים לא פעלה סיעה או התארגנות כזו בשורות ההסתדרות. בניגוד לסיעות העבודה, הליכוד, ש״ס, מרצ, קדימה, ועוז שישבו בקואליציה של עיני, סיעת חד״ש בהסתדרות הייתה אמנם רשמית סיעת האופוזיציה היחידה בחמש השנים האחרונות. אך הסיעה עצמה (בסופו של דבר וחרף קולות שונים בחד״ש) הייתה שקטה למדי ומיעטה לתמוך פומבית במאבקים או לצאת כנגד מדיניותו של עיני. עוד קודם לכן לקראת בחירות 2007 נרשמו חילוקי דעות בתוכה כאשר יו״ר הסיעה ג׳יהאד עקל קרא להצביע לעיני ואילו חבר הסיעה דאז, אפרים דוידי, קרא להימנע בהצבעה. לאחר הבחירות עוד ניסתה הסיעה לנהל מו״מ על כניסה לקואליציה, אך הדבר לא צלח.

הבחירות הקרובות הן הזדמנות לשנות את המצב ולהתחיל לבנות כוח אופוזיציה לוחמני של עובדים בהסתדרות; כוח שיפעל לא רק סביב הבחירות אלא גם לאחריהן במטרה לתמוך במאבק המעמדי של העובדים ובהפיכת ההסתדרות לארגון עובדים לוחם ודמוקרטי עם ההנהגה שנחוצה לנו להובלת מאבק נרחב נגד הניצול והפגיעה בעובדים ולמען הישגים משמעותיים בתנאי העבודה והמחייה.

אנחנו במאבק סוציאליסטי קוראים להתגייסות רחבה של עובדות, עובדים, חברי ועדים, ארגונים ופעילים שתומכים באופן כללי במטרה זו. לשם כך קיימנו באחרונה פגישות עם נציגי עובדים, עובדות סוציאליות ועם נציגים מחד״ש כדי לדון בהזדמנויות שעל הפרק. בין השאר הצענו לקדם כנס ציבורי מהסוג שצפוי להיערך כעת, לצורך השקת קמפיין. גם ארגון כוח לעובדים וארגוני עובדים אחרים צריכים לדעתנו לברך על היוזמה. יצירה ופיתוח של קשרי סולידריות ותמיכה הדדית בין התארגנות זו ומוקדי שינוי נוספים במסגרת ההסתדרות לבין ארגון כוח לעובדים יוכלו לסייע לדעתנו לחזק את העבודה המאורגנת ואת מעמד העובדים בכלל.

תנועת מאבק סוציאליסטי תמשיך לפעול הן למען שינוי עמוק בהסתדרות, והן למען חיזוקו של ארגון כוח לעובדים כחלק מפעילותנו לחיזוק העבודה המאורגנת בכלל והפיכתם של כלל ארגוני העובדים בארץ לכלי מאבק אפקטיביים ודמוקרטיים בידי מעמד העובדים.

לדעתנו, סיעה של עובדים ועובדות לשינוי ההסתדרות תצטרך להיאבק בין היתר על:

■ מאבק בלתי מתפשר לחיסול ההעסקה הקבלנית: שביתת אזהרה כללית של 24 שעות, שתלווה בהפגנות ענק, בדרישה למעבר גורף להעסקה ישירה של כלל העובדים במשק — חיסול מוחלט של ההעסקה הקבלנית, לרבות באמצעות עמותות. איגוד עובדי הקבלן ומאבק משותף עם העובדים הקבועים בדרישה להעסקה ישירה תחת ההסכמים הקיבוציים.

■ המאבק ביוקר המחיה ובעוני: מאבק להעלאת שכר המינימום ל־5,500 שקל לחודש, לתוספות יוקר מלאות ופיקוח מחירי מוצרי היסוד. הוצאת הפנסיות מהבורסה. העברת נטל המס מהעובדים והעניים לעשירים ולבעלי ההון.

■ סוף למדיניות ההפרטה: מאבק לעצירה מוחלטת של כל תהליכי ההפרטה ו"מיקור חוץ". מאבק לתוספת תקנים ותקציבים בשירות הציבורי ומאבק להחזרה לבעלות ציבורית של שירותים, תשתיות וחברות שהופרטו (ללא פיצוי לטייקונים), ומעבר למנגנוני ניהול ופיקוח דמוקרטיים בידי נציגי העובדים, העבודה המאורגנת והציבור הרחב.

■ העובדים ייקבעו: סוף לחתימת הסכמים או סיום שביתות ללא דיון והצבעה דמוקרטית של העובדים הנכללים בסכסוך העבודה. העברת הסמכות להכרזת סכסוך עבודה לידי הוועד או נציגות העובדים שהסכסוך נוגע לה. שכר נציגי עובדים לא יעלה על השכר הממוצע של העובדים שהם מייצגים. זכות לבחור ולהיבחר לכלל העובדים חברי ההסתדרות במקום העבודה: קבועים וארעיים, עובדי קבלן ועובדים בחוזים אישיים, המצטרפים כחברי הסתדרות.

■ חזית מאוחדת בין ארגוני העובדים, לא המעבידים. סוף להסדרי השקט התעשייתי שכובלים את ידי העובדים ומשרתים את בעלי ההון בלבד. בעד מטה מאבק של כלל ארגוני העובדים למען חיזוק העבודה המאורגנת ונגד התקפות המעבידים והממשלה. קמפיין מחאה וצעדים ארגוניים נגד צווי המניעה האנטי־דמוקרטיים, ואף היערכות להפרתם במידת הצורך.

■ אחדות העובדים מול "הפרד ומשול": התנגדות לסכסכנות, הדרה ואפליה בין עובדות ועובדים, יהודים וערבים, אזרחים ומהגרים. קמפיין במקומות העבודה נגד גזענות וסקסיזם. התגייסות למאבק נגד ההתקפות על זכויות דמוקרטיות ובכללן זכויות השביתה, ההפגנה, ההתארגנות וחופש הביטוי. מאבק למען סולידריות בין האנשים העובדים, זכויות עובדים, רווחה, שלום, חירות וביטחון לכל, ולא לגיבוי מדיניות הכיבוש, הדיכוי הלאומי והמלחמה של ממשלת ההון.

■ תמיכה בהתמודדות רשימות של נציגי עובדים בבחירות לרשויות המקומיות או לכנסת, על בסיס מצע שמקדם את מעמד העובדים ללא כל אפליה, וכשלב בדרך להקמת מפלגת עובדים עצמאית ודמוקרטית.