יום האישה הבינלאומי מצוין השנה על רקע הצטרפות דור חדש של נשים צעירות ונערות, שיצאו למאבקים נגד סקסיזם ואלימות מינית, למאבק הרחב נגד דיכוי ואפליית נשים וכן על רקע מאבקים חשובים של נשים, שהתנהלו השנה בצל ההסלמה בסכסוך הלאומי והמלחמה בעזה בקיץ האחרון. על רקע מציאות זו, מאבקים שהצליחו להתגבר על ההפרדה הלאומית והתארגנויות למען שלום ונגד הכיבוש, מקבלים מישנה תוקף.

נשים הן עדיין רוב ממשתכרי השכר הנמוך במשק והמשיכו גם השנה להוביל ולהנהיג התאגדויות ומאבקים במקומות העבודה. בתקופה האחרונה החריף מאבק מטפלות משפחתוני התמ״ת וב־9 בפברואר הן השביתו כ־3,000 מעונות ברחבי הארץ ומאות מטפלות יהודיות וערביות הפגינו בירושלים בדרישה לשיפור שכרן ותנאי עבודתן.

בינואר השביתו הורים עשרות גני ילדים בת״א והפגינו בכיכר רבין. מאז התפשטה המחאה גם לערים נוספות תחת הכותרת "גן זה לא מחסן", שמכוונת נגד הצפיפות שנוצרה בגנים. המחאה החברתית של 2011 הצליחה להביא להישג נקודתי בדמות הבטחה להורדת גיל הרישום לגנים הציבוריים מגיל ארבע לשלוש, אולם מספר גני הילדים והצוות החינוכי לא הוגדלו בהתאם.

הדרישות לחינוך ציבורי איכותי בחינם מהמעון ועד האוניברסיטה, לפרנסה בכבוד ולסגירת פערי השכר, לסביבה בטוחה ונקייה מאלימות ומהטרדות מיניות ימשיכו לעמוד במוקד מאבקי הנשים גם בשנה הקרובה.

מאבק בינלאומי לשוויון

במספר תיכונים ברחבי הארץ התפתחה מחאה נגד אפליה של תלמידות בקוד הלבוש (צפו בסרטון מהדיון שנערך בנושא במסגרת כנס סוציאליזם 2014). מחאות פרצו על רקע פרשיות של הטרדות ותקיפות מיניות שעירבו אישי ציבור ומפורסמים, נגד שופטים שהתבטאו באופן סקסיסטי ובדרישה לביטול חוק ההתיישנות על עבירות מין.

ברחבי העולם נמשך המאבק של נשים למען זכויותיהן. באירלנד נשים נאבקות למען הזכות להפלה, בהונג קונג מהגרות עבודה נלחמו נגד אלימות מינית וניצול ובהודו המאבק נגד אלימות מינית המשיך גם השנה.

מיליוני נשים קיבלו השראה מזוכת פרס נובל לשלום לשנת 2014, הנערה הפקיסטנית מלאלה יוספזאי, שנלחמה על הזכות של נערות לחינוך שוויוני ושנורתה בשל כך על־ידי פעילי טליבאן ב־2012. אלא שהתקשורת הקפיטליסטית טשטשה את אהדתה של מלאלה לרעיונות סוציאליסטיים ואף ניסתה לנכס את דמותה בין היתר גם כדי להצדיק את המשך ההתערבות הצבאית האמריקאית בפקיסטאן ובמזרח התיכון.

מאבק לשלום

פעילות לשחרור נשים ולשינוי חברתי יצטרכו להמשיך להיאבק כדי להשמיע את קולן ולהסביר שהמאבק הוא גם נגד השיטה הקפיטליסטית שמנציחה את הפערים והדיכוי וגם למען שלום ונגד מדיניות המלחמה והכיבוש, מהן נשים סובלות אף יותר מעמיתיהן הגברים.

בשבוע שעבר השתתפו כ־3,000 נשים יהודיות וערביות בהפגנת "נשים עושות שלום" מול הכנסת. בשבת האחרונה הפגינו כאלף נשים בצד הפלסטיני וכ־500 נשים בצד הישראלי של מחסום קלנדיה נגד הכיבוש והדיכוי הלאומי של הפלסטינים. כמה עשרות נשים שהפגינו בצד הפלסטיני נפצעו כתוצאה מירי גז מדמיע ורימוני הלם על־ידי כוחות הצבא.

הסולידריות ואומץ הלב שהופגנו הן רק הקדימון לתפקיד המוביל שנשים עוד יקחו בעתיד במאבקים המוניים לסיום הכיבוש, הגזענות ולמען שלום.

קול פוליטי משלנו

גם לאחר הבחירות הקרובות הייצוג של נשים בכנסת ובממשלה ימשיך להיות קטן משמעותית מחלקן באוכלוסייה. במחאה על הדרתן מרשימות ש״ס ויהדות התורה, ראינו אף נשים חרדיות מקימות מפלגה לקראת הבחירות הקרובות.

אלא שלמרות עלייה הדרגתית בייצוג נשים לא נרשם שיפור משמעותי במצבן, בין היתר מכיוון שמרבית אותן נציגות בכנסת ובממשלה, שחלקן אף טוענות לגישה פמיניסטית, משתייכות למפלגות קפיטליסטיות שתורמות למעשה להתקפות הכלכליות הפוגעות בנשים ומגבירות בין השאר את תלותן הכלכלית בגברים.

מאבקים לשחרור נשים ומאבקים חברתיים אחרים זקוקים לקול פוליטי ברור משלהם, שיציב חלופה למפלגות הממסד. אנו זקוקות וזקוקים למפלגה שתיאבק נגד ההתקפות על תנאי החיים והעבודה של נשים עובדות ועובדים ותוכל לאחד נשים יהודיות וערביות, לצד עמיתיהן הגברים למאבק נגד כל צורות האפליה והדיכוי ולמען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית.