מחירי הדיור ממשיכים לטפס, ואילו מלאי החדרים במעונות מספיק כיום רק ל־6.6% מהסטודנטים! למעשה, רוב המיטות נמצאות במעונות של האוניברסיטה העברית והטכניון, כך שבשאר המוסדות להשכלה גבוהה מספיקים המעונות ל־3.4% מהסטודנטים בלבד.

התוצאה היא שמעל 50% מהסטודנטים בארץ שוכרים דירה (לפי סקר התאחדות הסטודנטים) והוצאות הדיור תופסות מקום מרכזי בסך ההוצאות של הסטודנטים. בנוסף, מחירי השכירות במעונות עצמם אינם תמיד נמוכים במיוחד. כדי להתמודד עם קיצוצים בתקציבי ההשכלה הגבוהה, בחלק ממוסדות הלימוד מעלים את מחירי המעונות והופכים את הסטודנטים למסחטת כספים.

המשמעות היא שסטודנטים רבים נאלצים לעבוד שעות רבות כדי לממן את ההוצאות על דיור, בנוסף לשאר הוצאות המחיה ולשכר הלימוד הגבוה במיוחד. זה כלל לא מפתיע שקרוב ל־20% מהסטודנטים מפסיקים את לימודיהם כעבור שנה מסיבות כלכליות.

בחודש מרץ אישרה הממשלה תוכנית לבניית מעונות שיכילו מקומות ל־20 אלף סטודנטים תוך ארבע שנים. תוכניות כאלה כבר אושרו בשנים האחרונות מספר פעמים, בלי שהושג שינוי משמעותי.

כמעט חמש שנים חלפו מאז המליצה ועדת טרכטנברג, בעקבות המחאה החברתית של 2011, על הוספת 10,000 מיטות חדשות במעונות. בפועל, התקציב שהוקצה לתוכניות הספיק לתוספת של פחות מ־800 מיטות. כפי שצוין ב'כלכליסט', "מוסדות אקדמיים רבים בחרו פשוט לא להקים מעונות משום שהתקציב מאפשר לממן רק כ־25% מעלות הבנייה".

הממשלה מקדמת כעת בניית מעונות באמצעות קבלנים פרטיים, שנושאים בעלויות הבנייה ומשלשלים לכיסם את תשלומי הסטודנטים. התוצאה היא שבאזורים עם שכירות נמוכה יחסית, כמו בפריפריה, לקבלנים אין אינטרס לבנות. בהתחשב בכשלים האלה, לא ברור איך הממשלה מתכוונת לבנות את אלפי החדרים הנוספים. מעבר לכך, גם אם התוכנית תמומש, היא לא תספיק כדי לתת מענה לצורך הקיים כיום, והרוב המוחלט של הסטודנטים יאלץ להמשיך להסתמך על שוק השכירות הפרטית ולסבול ממחירי הדיור המטפסים מחוץ למעונות.

על מה צריך להיאבק?

אנחנו, הסטודנטים והסטודנטיות, צריכים לדרוש תקציבים לבנייה ציבורית — ולא בבעלות קבלנים — של מעונות חדשים שיספקו פתרונות דיור זולים לציבור הסטודנטים. התאחדות הסטודנטים יכולה לקדם את הדרישה הזאת באמצעות אסיפות ופעילויות הסברה בקמפוסים, הפגנות ובמידת הצורך גם שביתות. אנחנו, הסטודנטים מהשורה, יכולים וצריכים להתחיל ליזום פעולות בנושא.

ברור שגם תוכנית כזאת בפני עצמה לא תספק פתרון לסטודנטים שמסיימים את הלימודים, וממשיכים להתמודד עם מחירי דיור גבוהים. לכן צריך לפעול כדי שארגוני הסטודנטים יאבקו גם למען בנייה מסיבית של דיור ציבורי זול ואיכותי, לצד פיקוח על שכר הדירה. שיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ובראשם ההסתדרות, ועם ארגונים חברתיים וקבוצות למען דיור ציבורי, יוכל לחזק את המאבק לבניית מעונות וגם לקדם מאבק עוצמתי לפתרון מצוקות הדיור.