"לא יהיה כלום, כי אין כלום", מבטיח ראש הממשלה, ובצדק. לא דיור ולא פרנסה, לא ביטחון אישי ולא רווחה, לא שוויון ולא שלום. לא יהיה, כי זאת לא המדיניות של נתניהו. הממשלה שלו משרתת את הטייקונים ואת ארגוני המתנחלים.

נתניהו צריך לתת את הדין, אבל לא רק על הסיגרים, השמפניה, והדילים שרקם עם מוזס ואדלסון. משבר הזיהום והתחלואה בחיפה, חיסול הדיור הציבורי, מכירת החיסול של משאבי הטבע, קריסת חדרי המיון בבתי החולים, שיעור העוני בקרב ילדים (30%!), עלייה בהריסות הבתים ביישובים הערביים, הסתה גזענית ואלימות משטרתית, הנצחת הכיבוש והסלמת הסכסוך... כל אלה הם תוצאה ישירה של המדיניות שלו. שותפיו לממשלה, שותפים לפשע.

בזמן שמיליוני אנשים בארה״ב וברחבי העולם יוצאים להפגין נגד כניסתו של טראמפ לבית הלבן, בממשלת נתניהו רואים בשלטון טראמפ הזדמנות היסטורית.

בימין סבורים שעכשיו יש להם פרטנר להעמקת הכיבוש, להרחבת ההתנחלויות ולהאצת הסיפוח הזוחל של השטחים הפלסטינים.

זה מתכון לאסון. אסון עבור ההמונים הפלסטינים, שחיים במחסור ובעוני תחת הדיקטטורה של הכיבוש, וגם עבור ההמונים בישראל, שחיים ללא ביטחון אישי ורווחה.

ההאטה בכלכלה הישראלית ממשיכה לחנוק תקציבית את מרבית משקי הבית, לאחר שנים בהן הצמיחה "חלחלה כלפי מעלה" והתרכזה בעיקר בידיו של המאיון העליון.

אל מול התקפות הממשלה, האנשים מהשורה, עובדות ועובדים, צעירים ופנסיונרים, יהודים וערבים, זקוקים לאופוזיציה לוחמת — לא רק בכנסת אלא גם, ובעיקר, בשטח.

מאיפה תצמח האלטרנטיבה?

אנחנו צריכים לבנות התנגדות אפקטיבית נחושה ומאורגנת נגד התעמרות הבוסים במקומות העובדה, נגד הייבוש התקציבי המתמשך של מערכות הרווחה ושטיפת המוח הלאומנית בבתי הספר, נגד גל הריסות הבתים בישובים הערביים, נגד הכיבוש וההתנחלויות ונגד כל מי שמנסה לפלג בינינו על ידי הסתה גזענית.

רבים מאתנו רוצים לשלוח את ביבי ואת הממשלה הגזענית והמושחתת שלו הביתה, אבל מי יחליף אותה? ראשי האופוזיציה בוז׳י ולפיד בקושי מסוגלים להוציא מילה על פרשיות השחיתות של נתניהו. לפיד עבד אצל ארנון מילצ׳ן ונוני מוזס. הרצוג הוא חבר אישי של מילצ׳ן ובבחירות הקודמות מוזס ו"ידיעות" עשו לו את הקמפיין.

הרצוג, לבני, פרץ, לפיד — כולם היו שרים בממשלת נתניהו, ולא במקרה. המדיניות שהם קידמו ומקדמים לא שונה מהותית מזו של הממשלה. האלטרנטיבה למדיניות נתניהו תצטרך להיבנות מהמאבקים ומהמחאות שפורצים ועוד יפרצו כאן נגד סדר היום של הימין. משם יוכל לצמוח כוח פוליטי חדש — שמאל סוציאליסטי של האנשים העובדים והצעירים, יהודים וערבים.

שילוב כוחות סולידרי בין קבוצות שיוצאות למאבק, שיאמץ סדר יום רחב מול התקפות הממשלה, יכול לסלול את הדרך להקמת מפלגה חדשה של ציבור העובדים והעובדות, יהודים וערבים, שתציב אלטרנטיבה סוציאליסטית לממשלת ההון וההתנחלויות.