לאחר חמש שנים בראש ההסתדרות, הודיע אבי ניסנקורן על פרישה והצטרפות למפלגה של גנץ. ניסנקורן, ששובץ במקום החמישי, אמור לרתום את מנגנון ההסתדרות לטובת הקמפיין — כך גנץ מקווה — ולקבל בתמורה "תיק כלכלי בכיר".

כניסתו של ראש ארגון העובדים הגדול במשק לזירה הפוליטית והצטרפותו למערכה להפלת שלטון נתניהו הייתה יכולה להיות בשורה אמיתית. ציבור העובדות והעובדים, יהודים וערבים, זקוק נואשות לכוח פוליטי חזק, שיאבק למענם ונגד שלטון ההון. אלא ש"כחול לבן" היא מיזם פוליטי שממומן כולו בידי בעלי הון, ומטרתו להחליף את ממשלת נתניהו בממשלה קפיטליסטית לאומנית אחרת.

לצד מספר עלי תאנה "חברתיים", רוב הרשימה מורכבת מקפיטליסטים מושבעים — יאיר לפיד, צבי האוזר, יועז הנדל ואורית פרקש הם הבולטים שבהם.

מפלגה קפיטליסטית

לא במקרה, במצע הרשימה, בן 45 עמודים, אין כל התחייבות להפחית את מספר עובדי הקבלן או לצמצם את שעות העבודה המטורפות בארץ. גם העלאת מיסים על בעלי ההון אינה מוזכרת כלל.

בזמן שהעלאת שכר המינימום מוזכרת באופן עקיף ועמום, התוכנית להעלות בשנתיים את גיל הפרישה לנשים מפורטת במדויק; ובמקום להגן על זכות ההתארגנות והשביתה, תחת הפרק "מלחמה בשחיתות" שמה "כחול לבן" את ועדי העובדים בשורה אחת עם בעלי ההון כמי שנהנו מ"משחק לא הוגן" שהתנהל במשק.

בראיון לדה מרקר, ניסנקורן הצהיר נאמנות ל"שוק חופשי", חילק ציונים גבוהים לשרי האוצר, כחלון ולפיד, והתגאה שתחת הנהגתו קודמו "רפורמות" (הפרטות) גדולות במשק, ושמספר השביתות ירד לשפל היסטורי. ברית ניסנקורן־כחלון לא שירתה את עניינם של העובדים, אך סייעה להישרדותה של ממשלת נתניהו.

דרושה: מפלגת עובדים

"בישראל שולטת מדיניות קפיטליסטית. הממשלה לא רואה בשירותי הרווחה צורך חיוני", כתבה בצדק הילה חורש, עובדת סוציאלית בדרום הארץ ונציגה באיגוד העו״ס, "אף אחת מהמפלגות שמתמודדת לכנסת לא באמת מדברת על שירותי הרווחה". הצטרפות ניסנקורן לגנץ, בדומה להתברגות של ראשי ועדים בליכוד, לא פותרים את הבעיה הזו, אלא דווקא מחריפים אותה.

לארגוני העובדים, ולהסתדרות בראשם, יש את הכוח לבנות מפלגה שתספק גב פוליטי חזק למאבקים חברתיים וסביבתיים, למאבקים נגד אפליית נשים, להט״ב והציבור הערבי — כפי שעשה לדוגמה ארגון כוח לעובדים עם הצהרתו נגד חוק הלאום. מפלגה כזו צריכה לקדם גם את המאבק לסיום הכיבוש והסכסוך ולהשגת חירות, רווחה, בטחון ושלום לעובדות ועובדים, ישראלים ופלסטינים.

ההסתדרות לאחר ניסנקורן

את ניסיונו של ניסנקורן "להוריש" את ראשות ההסתדרות למקורבו, ארנון בר דוד, יש לחסום באמצעות קיום בחירות בהסתדרות כבר בחודשים הקרובים. בכל מקרה, פרישתו פותחת הזדמנות מחודשת למאבק על דמותה של ההסתדרות, והפיכתה לארגון דמוקרטי שנאבק בבעלי ההון ובנציגיהם, גם במקומות העבודה וגם במישור החברתי והפוליטי.

בוועדים ובאיגודים השונים המאורגנים בהסתדרות, לרבות סביב סיעת האופוזיציה "הבית החברתי", ישנם מנהיגות ומנהיגי עובדים נאמנים, מוכשרים וראויים, שיכולים וצריכים להציב חלופה להנהגה הקיימת. זה מה שדרוש כדי לממש את הפוטנציאל העצום שגלום בה לחיזוק המאבקים לפרנסה הוגנת, רווחה, צדק חברתי, שוויון ושלום.