בזמן שנתניהו לחץ על בנט וסמוטריץ' לרוץ בבחירות הקרובות ברשימה אחת עם רפי פרץ, כדי "להציל את שלטון הימין", אלפי תלמידות ותלמידים, מורות והורים ארגנו מחאה נגד שר החינוך הגזען ושונא הלהט״ב.

בחלק מבתי הספר המחאה הסלימה לצעדי שביתה ספונטניים — וזאת בהמשך לשביתות המחאה שהתארגנו נגד אפליית להט״ב ונגד רצח נשים ב־2018, ולשביתות האקלים בבתי ספר בארץ ובעולם.

מחאת האקלים היא חלק ממרד גלובלי נגד מערכת שאחראית גם לדיכוי נשים, לאי־שוויון מחריף, להיעדר פרנסה ולקריסת שירותי רווחה. המרד הזה כולל שביתות ומחאות ענק בצרפת, בהונג קונג, באקוודור ובצ׳ילה וכן במזרח התיכון — בלבנון, בעיראק, ובאיראן.

הזעם והתסיסה החברתית מורגשים היטב גם בארץ — זה מה שעומד בבסיס המיאוס משלטון הימין. על הרקע הזה, נתניהו ושות' נחושים להשיג בבחירות הקרובות חסינות להמשך שלטונם — חסינות מהדרישה לשינוי! חסינות לטייקונים ולתאגידים המזהמים, חסינות לדיכוי נשים ולהט״ב, חסינות למפעל ההתנחלויות ולהמשך הכיבוש, חסינות לשלטון ההון.

אך אף ממשלה שתקום לא תהיה חסינה בפני מאבקים. אפילו בתקופה שבין מערכות הבחירות התפתחו מחאות נגד הפעלת אסדת לוויתן, נגד אלימות משטרתית ואפליה גזענית של יוצאי אתיופיה ונגד אלימות נשק וההזנחה הגזענית ביישובים הערביים. נהגי מוניות הפגינו נגד פגיעה בשכרם והבטיחו "לא נצביע ביבי, נפיל את הימין", וגם אחיות ועובדות סוציאליות שבתו נגד קריסת שירותי הרווחה.

הבחירות והמאבקים בשטח

המאבקים והדרישות שעולות מהשטח תופסים מקום שולי בקמפיין של כחול־לבן — הקמפיין המרכזי להחלפת שלטון נתניהו. גנץ ולפיד מנסים להתכתב עם מיאוס מכפייה דתית באמצעות הבטחות לממשלה "ליברלית" ו"חילונית", אך הדגש המרכזי של מפלגת המיליונרים והגנרלים הוא הקמת ממשלה קפיטליסטית "ממלכתית ואחראית". המסר הזה לא מלהיב עובדות ועובדים שבקושי מסיימים את החודש, או צעירות וצעירים ערבים הסובלים מאפליה בכל תחומי החיים.

לקראת השקת הקמפיין של העבודה־גשר־מרצ, עמיר פרץ ניסה לפנות למי שרוצה לראות פתרונות למצוקות החברתיות. "נדרוש חסינות למשפחות הצעירות שלא עומדות ביוקר החינוך והדיור בישראל", הוא הבטיח, "נדרוש חסינות לקשישים שצריכים לבחור בין תרופה לפרוסה". אלא שההבטחות האלה עומדות בסתירה לשאיפה של העבודה־גשר־מרצ להשתלב בממשלת הון בראשות הגנרלים והמיליונרים מכחול־לבן. באוצר כבר שוקדים על תקציב גזירות כדי לסתום את הגירעון בתקציב — ללפיד ושות' לא תהיה התנגדות לכך. הגנרלים, ובייחוד סיעתו הימנית של בוגי יעלון, תל״ם, גם לא יאפשרו שום התקדמות משמעותית לסיום הכיבוש והסכסוך הלאומי המדמם.

הצבעת מחאה

באופן מובן, רוב מתנגדי נתניהו ילכו לקלפי כדי לשים פתק של "הרע במיעוטו" במטרה להדיח אותו סוף סוף. חלק יצביעו לרשימה המשותפת כמחאה נגד המשך הכיבוש, נגד האפליה הגזענית של הציבור הערבי־פלסטיני בארץ, נגד ההסתה של שלטון הימין וה"הפרד ומשול" בין יהודים וערבים.

מערכת הבחירות השלישית היא תוצאה של משבר פוליטי עמוק. מעבר לצורך להיפטר משלטון נתניהו, היא מדגישה את הצורך באלטרנטיבה — לא רק פרצופים אחרים, אלא מדיניות אחרת. בבחירות ומיד אחריהן, דרושה מפלגה שתשבור את ההפרדה בין המאבקים החברתיים למאבק נגד הגזענות והכיבוש ותקדם אותם בזירה הפוליטית. מפלגה שתקדם את האינטרסים המשותפים של עובדות ועובדים, יהודים וערבים, ותילחם למען פתרונות סוציאליסטיים למצוקות, למשברים ולאסונות שנתניהו משאיר אחרי עשור בשלטון.