תקופת הבחינות אף פעם אינה פשוטה עבור סטודנטים. השנה, המבחנים מתקיימים בעיצומו של משבר בריאותי, כלכלי וחברתי, ובמקום להקל על הסטודנטים, הנהלות המוסדות האקדמיים מתעקשות להמשיך כרגיל בבחינות פרונטליות בקמפוס, תוך סיכון חיי הסטודנטים.

קיום הבחינות במתכונת פרונטלית נמצא כרגע במרכזה של מחלוקת מתוקשרת וחריפה בין האוניברסיטאות לבין השר להשכלה גבוהה, זאב אלקין, שקבע כי הבחינות ייערכו באופן מקוון. ההחלטה אולי נתפשת בקרב חלק מהסטודנטים כדאגה כנה למצבם, אך גם כבעייתית בעיני חלק אחר שאין לו תנאים מתאימים בבית לקיום בחינות. בכל אופן, המניע העיקרי להחלטה הוא מאבק הכוחות של אלקין עם ראשי האוניברסיטאות. אלקין החליט באחרונה (24.6) שבכוונתו למנות לות״ת, הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, על תקן נציג אוניברסיטה, מועמד שאינו מוסכם על הנהלות האוניברסיטאות. החלטה זו של השר אלקין הכתה גלים וכתוצאה ממנה נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ׳ רון רובין, התפטר מתפקידו כיו״ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור״ה) ופרסם מכתב חריף בו הוא מוחה נגד רמיסת מה שהוא מכנה "עצמאות מוסדות הלימוד". נשיא אוניברסיטת תל אביב פרסם מכתב ברוח דומה.

על הרקע הזה, אלקין מבקש לנצל את חוסר הפופולריות של החלטת האוניברסיטאות בעניין הבחינות, וזאת כדי לפגוע בעצמאותן היחסית ולכפות עליהן את מדיניותו. החלטה זו של אלקין אינה אירוע מבודד. היא חלק ממגמה — ממשלות נתניהו בשנים האחרונות פגעו בחופש האקדמי בשיטתיות, כאשר זכור במיוחד לרעה האיסור על הבעת עמדות פוליטיות במסגרת "הקוד האתי" שאותו קידם בנט, וההחלטה להקים פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, בשם קידום הלגיטימציה של הכיבוש. העברת כוח נוסף לידי ממשלת הימין הקפיטליסטית לקבוע אילו מוסדות יתוקצבו ובאילו היקפים, תגביר את החשש של מרצים וחוקרים המחזיקים בעמדות ביקורתיות כלפי השלטון מפני פגיעה בתקציבם ומפני לחצים שיעודדו הפעלת צנזורה עצמית.

חשוב שהאקדמיה תוכל לקבל החלטות על המדיניות שלה בעצמה, כדי לשמר את החופש האקדמי. מהסיבה הזאת, ראוי להתנגד להתערבות של אלקין בהתנהלות האוניברסיטאות. עם זאת, גם אם מינוי הפרופסור יבוטל, מדיניות התקצוב והתכנון של ההשכלה הגבוהה בישראל תישאר לא דמוקרטית ולא שקופה והיא לא תהווה הגנה של ממש על החופש והעצמאות האקדמיים. העצמאות של הות״ת ושל ור״ה היא העצמאות של קומץ אקדמאים לכפות בעצמם מדיניות על רוב רובה של האקדמיה.

אין חופש אקדמי ללא דמוקרטיה אמיתית

ההחלטות בות״ת מתקבלות על ידי רוב של פרופסורים בכירים מהאוניברסיטאות, ללא ייצוג לסטודנטים, לעובדי סגל מנהלי ולעובדי סגל אקדמי זוטר. ניגוד האינטרסים בין הנהלות האוניברסיטאות ובין הסטודנטים והסגל משתקפים במאבקים שדורשים מהות״ת שינוי מהותי במדיניות שלה — ביניהם המאבק להעסקה ישירה של עובדות הניקיון, המאבק כנגד שינויי האקלים והמאבק לשיפור התנאים של הסגל הזוטר.

לכן הסרת איום ההתערבות של אלקין אינה סוף פסוק במאבק למען חופש אקדמי אמיתי, ואסור להסתפק בה. לצד המאבק נגד הצעדים הפופוליסטיים של אלקין, חייבים לדרוש דמוקרטיזציה של קבלת ההחלטות (אלה הנוגעות לתקצוב ובכלל) ולמימון ציבורי גבוה, הוגן, שוויוני והולם של ההשכלה הגבוהה בישראל. תקצוב הולם דרוש כדי לשחרר אותה מתלות בתרומות, בגביית שכר לימוד ובהשקעות במניות ובאגרות חוב, הכוללת כיום גם תאגידים נצלניים ומזהמים. התלות בהון היא בעיה בדיוק כמו התכתיבים הממשלתיים, ודרוש פתרון סוציאליסטי כדי להתמודד עם שתי הבעיות.

ההחלטה לקיים בחינות בקמפוס למרות סכנת ההדבקה בקורונה היא החלטה מנותקת, תוצאה של חשיבה מנותקת — מקבלי ההחלטות מתעלמים ממצב הסטודנטים ומשגיחי הבחינות שייפגעו מקיום בחינות בקמפוס. דמוקרטיזציה הייתה מונעת מההחלטה הזו להתקבל. השקעה אמיתית בצורכי הסטודנטיות והסטודנטים הייתה גם מאפשרת מרחבים בטוחים לקיום הבחינות מבלי שהדבר יהיה תלוי במצב כלכלי ומשפחתי.

אף שהחלטתו של אלקין לגבי הבחינות הפרונטליות הייתה הקלה עבור סטודנטים רבים שחששו מסכנת ההידבקות בנגיף בקמפוס, המהלכים שהוא מבצע רק יחמירו את הריכוזיות באופן ניהול ההשכלה הגבוהה בישראל ויפגעו בסטודנטים ובחברי סגל. חשוב להוסיף שבאותה נשימה שבה אלקין העביר ביקורת על ראשי האוניברסיטאות, הוא רמז על פגיעה אפשרית בשכר המרצים, אם הנהלות האוניברסיטאות לא יצייתו להחלטה. לדבריו, "(המרצים) לא יאיימו בביטול סמסטר. מי שירצה לבטל סמסטר — יצטרך להחזיר את הכסף לסטודנטים וכסף למדינה ששילמה משכורת למרצים".

לכן, לצד המאבק להגנה על עצמאות האוניברסיטאות נדרש מאבק לדמוקרטיזציה מלאה של האקדמיה, למען כל חבריה — כדי שהסטודנטים והסגל יוכלו להשפיע באמת על הסביבה האקדמית שלהם. אחרת המאבק המדובר לעצמאות אינו אלא מאבקם של ראשי האוניברסיטאות למונופול על שליטה ריכוזית בהן, שלא חופף את הצורך של הסטודנטים והסגל האקדמי לעצמאות ולחופש אקדמי.

גם אלקין וגם ראשי האוניברסיטאות הם חלק ממערכת קפיטליסטית שחונקת את ההשכלה הגבוהה. מולם נחוץ מאבק מאוחד של סטודנטיות, סטודנטים וסגלי הוראה ומנהל למען דמוקרטיזציה של הקמפוסים והשקעה מסיבית בהשכלה הגבוהה ובתנאי החיים של עובדים וצעירים.